משתמשת:Malakdayyef/למידה מקוונת

הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה
למידה מקוונת

ההיסטוריה של הלמידה המקוונת עריכה

קובץ:Online learning Malak Dayyef.jpg
למידה מקוונת

בשנת 1850: החל ההיסטוריה של הלמידה המקוונת,דרך ההתכתבות, כאשר היו(המרצים והסטודנטים) משתמשים ב "דואר " בהתחלת הלמידה המקוונת.

בשנת 1873: הקימה אנה טיקנור (Anna Ticknor) ארגון בבוסטן (הנשים היו הראשונות שהשתתפו בקורס זה)למתן הזדמנויות חינוך לנשים בביתן(שילמדו מהבית שלן). הארגון,סיפק השכלה בכתב ללמעלה מ10,000 חברים בתקופה של 24 שנים!

בשנת 1882:פתח William Rainey Harper"" בניויורק, תוכנית-מערכת התכתבות ללמידה מקוונת.

בשנת 1883:הוקימה ה" Correspondence University" באיתקה ב NY.

בשנת 1890:הוקימה " Colliery School of Mines "ב" Wilkes-Barre ", כדי לספק הוראות לנשים על הלמידה המקוונת.

בשנת 1892: אוניברסיטת שיכאגו"Chicago University" יצרה התוכנית הראשונה של ה"הלמידה המקוונת", שיטת הלמידה המקוונת שהיו מלמדים דרכה היא ההתכתבות, דרך מערכת הדואר. הלמידה המקוונת הושגה הכרה אקדמית כאשר אוניברסיטת שיכאגו" Chicago" הקימה התוכנית הראשונה של הלמידה המקוונת.

בשנות ה1920: היתה ההמצאה של ה"רדיו" ובכך הטכנולוגיה נקשרה ללמידה מקוונת. כאשר עזר זה לתלמידים לשמוע את ההרצאות שלהם מרחוק(לא תלוי במקום הגיאוגראפי) כאשר " Meanwhile " המציא באיטליה ה- טלגרף אלחוטי (wireless telegraphy), זו כלי מדהים שהגיעה לכל האנשים הרחוקים. ה"למידה מקוונת" הראשונה היתה מורשה לאוניברסיטת:" Salt Lake City," , אוניברסיטת" Wisconsin " ואוניברסיטת:" Minnesota ".

בין השנות 1918-1946: העניקה ועדת התקשורת הפדרלית" Federal Communications Commission (FCC) " הרשיונות בזה ל- 200 אקדמיה.

בשנת 1923:יותר מ10% משידורי הרדיו(broadcast) היו שייכים למוסדות חינוך שהקימה תוכנית הלמידה המקוונת.

בשנת 1923: נרשם יותר מ2.5 מליון סטודנט ל "ICS".

בשנת 1934: שודרו הקורסים הראשונים על ידי טלוויזיה,כאשר אוניברסיטת" Iowa" שדרה קורס מקוון דרך הטלויזיה.

בשנות ה1960: יוצר שירות הדרכה טלוויזיה, וגם ערוצי טלוויזיה שהיו זמינים למוסדות חינוך בכדי התמיכה בקורסי ה"למידה מרחוק".

בשנת 1963: התרחבה ההזדמנויות של הלמידה מרחוק, וה FCC"" הקימה טלוויזיה לימודית לשירות קבוע-" ITFS" . שיש בו 20 ערוץ זמינים למוסדות חינוך, עם טווח קבוע ועלות נמוכה. בשנה זו: היתה אוניברסיטת " California State" הראשונה שיש לה הרשאה(licensing) ל-" ITFS"

התחילה הלמידה המקוונת להתרחב להרבה כיתות, גנים, בתי ספר, אוניברסיטאות, מכללות...

בשנת 1964: הוקמה אוניברסיטת " Wisconsin" ו " Carnegie" פרויקט לחקור את הטכנולוגיה הטובה ביותר, שמשלבת מולטימדיה לימודית, כדי ללמוד באופן עצמי. התפתחה הלמידה מרחוק ב ארה"ב, ואחרי כך בבריטניה ובאוסטרליה.

בשנת 1969:הוקמה אוניברסיטת " British Open " על ידי" Royal Charter". בזמננו, האוניברסיטה זאת מעניקה 21% ההשכלה הגבוהה בבריטניה והיא נחשבת מודל ללמידה מקוונת בההשכלה הגבוהה. והתרחבה ל: בלגיה, צרפת, יוון, הונג קונג, ישראל, איטליה, לוקסמבורג, מלזיה, הולנד ופורטוגל.

בשנת 1971 התפתחה הלמידה המקוונת כאשר התפתחה ה" microprocessor" של אינטל.

בשנת 1974:היה המסחר ב"למידה מקוונת" בגרמניה,באוניברסיטת " German FernUniversität "- 2006 נרשם מ59000 סטודנט, הציעו 1700 קורס ב7 דיסציפלינות. ויצרו התמחות ב"למידה מקוונת " כ-דיספלינה לחקור ה"למידה מקוונת". ובכך, ההתכתבות, הקורסים, והמערכות החינוכיים הוביל להזדמנויות דרכי הלמידה המקוונת דרך טכנולוגית הטלויזיה.

בשנת 1978: הוקמו ויצרו מערכת המחשב הראשונה" Bulletin Board System BBS ".

בשנת 1980: היה התקשורת בין הלמידה המקוונת ובין ה" מערכות טלוויזיה בלווין ".ופחות עלות להדרכת העובדים, דרך כתיבת הוראות באתר[1]

נתונים סטטיסטיקים בלמידה המקוונת עבור k12 עריכה

25 מדינה יש לה בתי ספר שהם ווירטואליים בשנות:2014-2015..

ל29 מדינות ובוושינגטון (הבירה) יש בתי ספר מקוונים (במשרה מלאה) ברחבי המדינה פועלים בשנות:2013-2014

בשנות 2009-2010: מספר הנרשמים לקורסים מקוונים(שלומדים דרך הלמידה המקוונת) בביתי הספר"K-12" הוא1,816,400 ורוב הקורסים האלה היו מקוונים(online).74% מהנרשמים האלה היו מתיכון.

קורסים אשר אחוז ההרשמה אליהן גבוה נופל בקטגורית שיקום מיוחס (62%) – הרשמה כפולה (47%). שבוץ מתקדם (29%)

הערכת הרשמה זה אינה כוללת סטודנטים הלומדים ברוב בתי ספר באינטרנט באמצעות השתתפות מלאה -כ 200,00 תלמידים במשרה מלאה בשנתי 2009-2010. ובשנות 2012-2013, מספר התלמידים העלה ל310,000.

התוכניות: רב מחוז, ממוזגות(blended) ומקוונות הן הגדולות ביותר ובעלות צמיחה המהירה ביותר במגזר של למידה מקוונת ומעורבבת(blended).[2]

הסיבות העיקריות שמחוזות בתי הספר מספקים לתלמידיהם הזדמניות למידה מרחוק הן מתן או העברת קורסים שלא בהכרח קיימים., ומספק הזדמנויות לתלמידים להתאושש כמובן זיכויים. התאוששות אשראי חשובה במיוחד בסביבה עירונית שבו 81% מבתי ספר מצביע על הנושא הזה.

מועצת המכללה מעריכה כי בשנת 2010 רק 33.7% ממחוזות בתי הספר יציעו קורסי AP או IB באנגלית, מתמטיקה, מדעי חברה, ומדעים.

לפי המשרד המסחרי של ארה"ב, דיווחו כי נכון לחודש אוקטובר בשנת 2010: יותר מ 68% משפחות יש להן שירות גישה לאינטרנט בשימוש מורחב (עלייה של ארבעה אחוזים משנת 2009), ומעל 77% מהמשפחות יש להם מחשבים.עם זאת, רק 45% ממשפחות עם הכנסה שנתית של תחת$ 30 67% , ממשפחות:בין K 30$ וK49.9$. 79% ממשפחות בין K 50$ וK74.9$ ו- 87% ממשפחות מעל 75k $ יש להם גישה לפס רחב(broadband).

72%, מגיל אפס עד 8 שנים, יש להם מחשב בבית, אבל טווח הגישה הוא מ 48% בקרב אלו המשפחות בעלות הכנסה (משכורת)נמוכה (פחות מ -30,000 דולרים בשנה) ל- 91% בקרב משפחות בעלות הכנסה(משכורת) גבוהה יותר (יותר מ- $ 75,000).[3]

תיאוריות בלמידה המקוונת עריכה

תיאוריה של Holmberg עריכה

התיאוריה של Holmberg מתבוססת בעיקרה על אינטראקציה דידקטית-didactic interaction, על פי התיאוריה זו" אינטראקציה דידקטית ", התלמיד צריך לחשוב בקול רם, התלמיד מסתמך על הדרכה מהמדריך שלו, גם הוא מקבל עידוד מהמורה, בנוסף לכך התלמיד צריך לומר(לכתוב) הסחת דעתו, להשתתף/לעשות דיון, בקרה על הדיון.לפי התיאוריה זו, זה מוביל שהתלמידים מיישמים במידה מתאימה של עיבוד טקסט ללמידה שלהם.

המורה צריך לתכנן ולהיות מנחה את העבודה.המורה מנחה את התלמיד לתיקון(לפי שצריך), או הפניית רעיונות שהתלמיד מעלה אותם.

הדיאלוג המתקיים בין התלמיד והמורה גורם לתחושות של קשר אישי בין המורה לתלמיד(גם יהיה שיח פרטי בין המורה והתלמיד) כמו כן הדיאלוג שבין התלמיד והמורה מוביל לקדם הנאה במחקר ומוטיבציה.

בנוסף לכך, הזדמנות האינטראקציה בין המורה והתלמיד תהיה בשתי שיטות: סינכרוני וא-סינכרוני(פנים מול פנים).

תוכנית הלימודים צריכה להיות מתאימה כדי להתקיים אינטראקציה דידקטית בשיח, וגם היא מבוססת על אמפתיה,סיפורים, גילוי אישיות הפרט.

לפי התיאוריה" אינטראקציה דידקטית "התלמיד מסתמך על הדרכת השיח הלימודי. ויהיה מאורגנת עצמי ללומד לתפקוד מלא. גם לומדים ללמוד מניסיון וממשכים ללמוד למשך החיים.

יש אוטונומיה לתלמיד כדי להדריך שיח דידקטי דרך ההצגה.רעיון השיחה יכול להיות מתורגם בהצלחה לשימוש באמצעי התקשורת כדי ללמוד בשיטת ה"למידה המקוונת ".הטכנולוגיה מאפשרת תקשורת ל"אינטראקציה לימודית" בין המורה והתלמיד.הטכנולוגיה מאפשרת לתלמיד לשמוע וידיאו או קריאת מסר(למשל) על התוכן הלימודי.[4]

תיאוריה של Otto Peters עריכה

התיאוריה של Otto Peter מתבוססת בעיקרה על "המודל התעשייתי"-" the industrial model", התלמיד מסוגל לקבוע מה שהוא רוצה ללמוד ואיך לשלוט ולהעריך את התוצאות של למידה זו. התכנון יהיה תפקיד של התלמיד בנפרד או כחלק מקבוצה, החלטה זאת לא בעיקר על ידי ראש קבוצות של מומחים במוסד ההוראה. התלמיד קובע "איך ומתי העבודה שלו נעשית במסגרת לוחות זמנים שנקבעו במשותף".סמכות ואחריות מוטלת על התלמידים. הם מבקשים עזרה ממורים "יועצים". היררכיה תהיה שטוחה באופן משמעותי מאז 'התלמידים' יישארו לנהל את עצמם. התלמידים מכוונים את עצמם והם בעלי מוטיבציה עצמית.

פטרס השתמש בכמה מונחים או עקרונות שקובעים את החברה התעשייתית שחינוך מרחוק גם מושפע מהם, אחד העקרונות האלה הוא,שינוי של תפקיד: ומשמעותו היא השינוי בתפקידו או עבודתו של העובד בתהליך הייצור. בלמידה מקוונת, השינוי של הפונקציה בא לידי ביטוי בתפקידו של המורה. התפקיד המקורי של ספק הידע "מורה" מחולק לשני חלקים: מחבר יחידת לימוד ומלמד; תפקיד אחר הוא תפקידו כיועץ או מנחה. לעתים קרובות, את התפקיד המקורי של המורה מצטמצם לזה של יועץ. ולפי העיקרון של חלוקת העבודה, התפקיד של המורה יפוצל לכמה תתי-תפקידים ויבוצעו על ידי מומחים. ההוראה אינה מתכוונת בעיקר ההתערבות הישירה של מורה, אלא פיתוח סביבות למידה חיוביות.

מומחים נעשו מודעים עד כמה זה חשוב למורה לחקור ולהבין את ( Lebenswelt )חיי היום יום של הלומד, הן במובן ביוגראפי והן במובן של איך תופס את הלומד, מפרש ומבין את הסביבה החברתית שלו. המטרה העיקרית הייתה התפתחות זהותו של הלומד. כל זה יכול להיות מושגת על ידי האינטראקציה חברתית ישירה בלבד. דיאלוגים ודיונים קבוצתיים נחשבו לאמצעי הטוב ביותר להשיג זאת, ללא כלים דידקטיים אחרים שמחליפים אותם.

כאשר מחליטים על התוכן של קורסים בלמידה מקוונת, צריך להבין שאנשים בחברת הפוסט-התעשייתית יהיו מעוניינים בהווה ולא בעתיד. תהיה להם העדפה ליחסים חברתיים ובעיות חברתיות; יהיה פתוח לסוגיות אסתטיות ואתיות; יבקש סיפוק תרבותי; ורוצים לחיות בהרמוניה עם הטבע. ממלכה של נושאים אטרקטיביים ניתן לגזור מהמצב החדש הזה של תודעה עם ההערכה המחודשת של ערכים כל כך הרבה. בנוסף, קורסים לסייג ועדכון לומדים למשרות לא רק במגזר השירותים יושפעו מהבנה חדשה זו. קורסים אלה יאפשרו ללומד להיות מודע למורכבות של מצבי עבודה וגישות רב-ממדיות להבנתם ושליט בהם. תכנית לימודים מאפשרת למידה עצמית שמאפשרת לתלמידים לאחסן ולשלוף מידע שיהיה רלוונטי לתהליך הלמידה שלהם בעזרת מחשבים ולפתח ולשכלל את המיומנות המסוימת הזה .

התלמידים מעצבים מטרות ויעדים ,לומדים צריכים להשתלט על אחריות למידה שלהם .ולכן התלמיד מקבל את ההזדמנות לפתח הגדרה עצמית, כיוון עצמי ושליטה עצמית ברמה גבוהה. התלמידים קובעים היכן, מתי, וכמה זמן הם רוצים ללמוד. וזה הופך אותם לתלמידים אוטונומיים.

ההשפעה של הטכנולוגיה "החדשה" תהיה יותר חזקה. למידה מקוונת תמשיך להסתמך יותר ויותר על מערכות תקשורת אלקטרוניות מובחנות. הכלים של למידה של תלמיד כבר לא מורכבים בעיקר מחומר וספרים מודפסים, אלא גם יהיה כרוכים בשימוש בהקלטות אודיו, הקלטות וידאו, דיסקטים למחשב, ותקליטורים. יתר על כן, התלמידים ישתמשו בטלפון ,טלפקס, טלקס, ועידת וידאו, כמו גם רדיו וטלוויזיה כדי לרכוש מידע נוסף שהם צריכים ללימודיהם. וזה מאפשר להם להישאר בבית. זה ייחשב להיות די טבעי ככל שיותר ויותר עובדים פרקו מתהליך הייצור באמצעות תקשורת הטכנית המתוחכמת.[5]

דוגמאות לסביבות של הלמידה המקוונת עריכה

ראו גם עריכה

E-learning

למידה מרחוק

קישורים חיצוניים עריכה

היסטוריה ללמידה מקוונת

לקריאה נוספת עריכה

  • Bixler, B. A. (2007). The effects of scaffolding student's problem-solving process via question prompts on problem solving and intrinsic motivation in an online learning environment (Doctoral dissertation, The Pennsylvania State University).
  • Conole, G., & Alevizou, P. (2010). A literature review of the use of Web 2.0 tools in higher education. Milton Keynes, UK: The Open University
  • Tucker, B. (2007). Laboratories of reform: Virtual high schools and innovation in public education. Education Sector Reports, 1-19.
  • Watson, J., et. al. (2013). Keeping Pace with K-12 Online & Blended Learning: An Annual Review of Policy and Practice. Evergreen Education Group. http://kpk12.com/reports/

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Casey, D. M. (2008)., The Historical Development of Distance Education through Technology, TechTrends, 52(2), 45
  2. ^ Allen, I. E., & Seaman, J. (2014). Grade change: Tracking online education in the United States. Babson Survey Research Group and Ouahog Research Group.
  3. ^ k-12: Fast Facts About Online Learning, iNACOL, Oct. 2013
  4. ^ Holmberg, B. (1983). Guided didactic conversation in distance education. Distance education: International perspectives. London: Croom Helm.
  5. ^ Peters, O. The Theories and the Theorists: Why Theory is Important for Research.

ביבליוגרפיה עריכה

  1. Casey, D. M. (2008). The Historical Development of Distance Education through Technology. TechTrends, 52(2), 45.
  2. Allen, I. E., & Seaman, J. (2014). Grade change: Tracking online education in the United States. Babson Survey Research Group and Ouahog Research Group.
  3. k-12: Fast Facts About Online Learning, iNACOL, Oct. 2013
  4. Holmberg, B. (1983). Guided didactic conversation in distance education. Distance education: International perspectives. London: Croom Helm.
  5. Peters, O. The Theories and the Theorists: Why Theory is Important for Research.
  6. C. Amundsen (2000). The evolution of theory in distance education. In Therretical Pricipal of Disence Education D. Keegan (Ed.). p. 62.
  7. DISTANCE EDUCATION IN A POSTINDUSTRIAL SOCIETY. OTTO PETERS (1993):http://www.prof2000.pt/users/ajlopes/af22_ead/teorias_ead/teorias_peters2.htm

קטגוריה:טכנולוגיות למידה

קטגוריה:למידה משולבת מחשב