משתמש:Matanwis/אברהם בן לוי כהן

רבי אברהם בן לוי קונקי היה מקובל שפעל בעיר חברון בהמאה ה-17. קונקי הצטרף לתנועה השבתאית, והיה בין המפיצים את משיחיותו של שבתאי צבי. קונקי המשיך להאמין במשיחיותו של שבתאי צבי אף לאחר ההתאסלמות של צבי, והאמין בצבי עד יום מותו. בנסיעותיו לגרמניה ולספרד, כאוסף כספים עבור עניי ארץ ישראל, הפיץ קונקי את בשורת השבתאות. ב-1689לבקשת חבר מפרנקפורט, כתב ספר על הביוגרפיה של שבתאי צבי, שבו מעיד קונקי על הלך רוח תמהוני של צבי. התיאור מלא בניסים ונפלאות שקונקיו האמין בכל ליבו שצבי עשה. הספר אוזכר בספר "זאת תורת הקנאות" של יעקב עמדין. חיבוריו (מתאים יותר כתביו?):

"אם הילד"-דרשות על החומש.
"עוגת רצפים"- פירושים לתנ"ך.
"אם לבינה"- 19 דרשות.
  • "מנחת קנאות"- - מאמר בנושא קנאה.
  • "אבק דרכים" – אוסף דרשות.

השניים האחרונים (שטרם נדפסו) מוזכרים בספרו של הרב יוסף חיים דוד אזולאי, שכתב שראה אותם בכתב יד. "Abaḳ Soferim" (Dust of Scholars), Amsterdam, 1704, the first part, under the special title of "Em ha-Yeled," comprises homilies on the Pentateuch; the second, "Uggat Reẓafim," contains Biblical interpretations by himself and others; and the third, "Em la-Binah," consists of nineteen sermons.

  • "Minḥat Ḳena'ot" (Offering of Jealousy), a treatise on jealousy.
  • "Abaḳ Derakim" (Dust of Roads), a collection of sermons.

The last two are mentioned by Azulai, who claims to have seen them in manuscript.

הערך המקורי באנגליתעריכה

בבולט-מה שלא הבנתי Abraham ben Levi Conque, also spelt Konki, was a 17th-century rabbi and kabbalist in Hebron.

Swayed by his cabalistic studies, Conque threw himself into the Shabbethaian movement around Shabbethai Ẓebi, and became one of the most earnest apostles of the Messiah. Even the apostasy of Ẓebi did not shake Conque's belief, and he remained until his death a faithful follower.

Conque traveled, as a collector for the poor of Palestine, throughout Germany and Russia, and everywhere endeavored to win adherents to the movement. At the request of a friend residing at Frankfort-on-the-Main, he wrote, in 1689, an account of Shabbethai Ẓebi's life, which reveals in the author a peculiar state of mind. The account is full of miracles and prodigies, firmly believed in by Conque. It is referred to in Jacob Emden's history of the Shabbethaian movement, "Zot Torat ha-Ḳena'ot."

Conque was also the author of the following works:

  • "Abaḳ Soferim" (Dust of Scholars), Amsterdam, 1704, the first part, under the special title of "Em ha-Yeled," comprises homilies on the Pentateuch; the second, "Uggat Reẓafim," contains Biblical interpretations by himself and others; and the third, "Em la-Binah," consists of nineteen sermons.
  • "Minḥat Ḳena'ot" (Offering of Jealousy), a treatise on jealousy.
  • "Abaḳ Derakim" (Dust of Roads), a collection of sermons.

The last two are mentioned by Azulai, who claims to have seen them in manuscript.

הערות שולייםעריכה