משתמש:Meni yuzevich//הידעת?
 |
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
.jpg)
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
.svg)
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
מקומות רבים נקראו על-שם דוכסי יורק השונים, בהם העיר ניו יורק שנקראה על שמו של ג'יימס סטוארט, בנו השני של צ'ארלס הראשון שלימים מלך בשם ג'יימס השני. ראשון הדוכסים מיורק היה אדמונד מלאנגלי, בנו הרביעי של המלך אדוארד השלישי, שהעביר את התואר בירושה לבנו אדוארד, שנהרג בקרב אז'נקור. משם התואר עבר לאחיינו של אדוארד, ריצ'רד ומשם לבנו, אדוארד הרביעי, שתפס את המלוכה כנציג בית יורק, במה שנקרא לימים "מלחמות השושנים".
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
תחנת הרדיו קול ישראל בערבית שימשה בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל גם ללוחמה פסיכולוגית. כך הייתה לכלי התקשורת הישראלי הראשון שפרסם ידיעה על השמדת חילות האוויר הערביים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים, בניגוד להוראות הצנזורה הצבאית. מאז שנות ה-80 צומצם היקף שידורי התעמולה בתחנה, והוגדל היקף שידורי האקטואליה.
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
בשנת 1965 הייתה ז'אן לואיז קלמן, בת ה-90, ערירית וחסרת יורשים. היא החתימה אדם על חוזה, כך שבתמורה לשכירת חדר בדירתה, ביוקר, הוא יירש אותה אחרי מותה. אלא, שקלמן הפכה לשיאנית גינס באריכות חיים. אותו דייר נפטר לפניה כעבור 30 שנה, ואלמנתו המשיכה לשלם את שכר הדירה במקומו.
ב-1989 סיפרה קלמן בסרט הדוקומנטרי "וינסנט ואני" על פגישתה האישית עם וינסנט ואן גוך וב-1995 היא סיפרה בסרט "לאחר 120 עם ז'אן קלמן", על השינויים הטכנולוגיים הרבים, בהם חזתה במהלך 120 שנה. היא נפטרה בגיל 122.{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
בבחירות לרשויות המקומיות בישראל עומד אחוז החסימה על שלושה רבעים ממספר הקולות הנחוץ למושב אחד במועצה. עם זאת, ידוע על מקרה בו שום רשימה לא עברה את אחוז החסימה: בבחירות למועצה המקומית מע'אר בנובמבר 1965 התמודדו 19 רשימות על 9 מקומות, אך אף אחת מהרשימות לא עברה את אחוז החסימה שעמד על 155 קולות, מתוך 1860 הקולות הכשרים שנספרו. בבחירות החוזרות שנערכו ביולי 1966 התמודדו אחת עשרה רשימות, ששמונה מהן עברו את אחוז החסימה.
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
ענישה גופנית הייתה נפוצה מאוד בעבר הלא רחוק, אולם גם בימינו ישנן מדינות רבות שמתירות שימוש בשיטת ענישה זו בגין פשעים מסוימים. בשנת 1994 נער אמריקאי בשם מייקל פיי (Michael Fay), בן למשפחת דיפלומטים שהתגוררה בסינגפור, הואשם בהשחתת כלי רכב ונידון למלקות. אפילו התערבותו של נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, שניסה למנוע את ביצוע העונש, לא עזרה, והעונש הוצא אל הפועל.
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
.svg)
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
.png)
{{{שם}}}
{{{שם}}}
המלך אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת, עלה לשלטון בשנת 1901, בגיל 60. כיורש העצר, הוא החזיק בתואר "הנסיך מוויילס", שאותו נשא במשך כמעט שישים שנה. את השיא שבר הנכד של נכדו, צ'ארלס, שהיה נסיך ויילס, יורש העצר של בריטניה, והראשון בסדר הירושה לכתר הבריטי מאז מות סבו המלך ג'ורג' השישי ועליית אמו, המלכה אליזבת השנייה, לכס המלוכה הבריטית ב-1952. כוויקטוריה, אמו של אדוארד, גם אמו של צ'ארלס האריכה ימים, וכך שבר צ'ארלס את שיאו של אדוארד ב-21 באפריל 2011 כיורש העצר הבריטי שהמתין לכס המלוכה במשך התקופה הארוכה ביותר בתולדות בריטניה, למעלה מ-70 שנה.
צ'ארלס, שעלה לכס המלוכה בגיל 73, הוא גם המבוגר ביותר שהוכתר בהיסטוריה הבריטית. הוא שבר את שיאו של ויליאם הרביעי, שהוכתר כמלך בגיל 65.{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
.jpg)
) מבוסס על שתי האותיות הראשונות של שמו, שהן גם ראשי התיבות של פרסיוול לוול.{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
.svg)
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
פרס נובל לספרות, שמחולק מאז 1901, ניתן על פי רוב למכלול יצירתו של הסופר הזוכה. עם זאת, בשמונה מקרים הוענק הפרס עבור ספר מסוים. בין הספרים המזכים נמנים "דברי ימי רומא" (מומזן, 1902), "אביב אולימפי" (שפיטלר, 1919), "ברכת האדמה" (המסון, 1920), "איכרים" (ריימונט, 1924), "ההגדה לבית פורסייט" (גולסוורתי, 1932) ו"הזקן והים" (המינגווי, 1954). הסופר הגרמני תומאס מאן זכה בפרס בשנת 1929 עבור ספרו "בית בודנברוק" שנכתב ב-1901, במה שהיה לפרק הזמן הארוך ביותר בין סיבת הזכייה לזכייה עצמה בכל תולדות הפרס. מנגד, הסופר הצרפתי רוז'ה מרטן די גאר זכה בפרס ב-1937 עבור ספרו רב הכרכים "בית טיבו" בטרם סיים את כתיבת הכרך השמיני והאחרון שפורסם ב-1940.
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
