משתמשת:Mkh2014/סמבה

שלום

זה ניסיון ראשון בכתיבת דף טיוטהMkh2014 - שיחה 14:54, 9 בדצמבר 2014 (IST)

ילדותו

קישורים חיצוניים

--הערות שוליים==

למידה לאורך החיים למידה לאורך החיים היא "עיסוק בידע מתמשך, מכוח הרצון ומוטיבציה עצמית" למטרות אישיות או מקצועיות. היא משפרת הכללה חברתית, אזרחות פעילה, התפתחות אישית וקיימות עצמית, יותר מאשר תחרותיות ויכולת למצוא עיסוק.

המושג למידה לאורך החיים הוצג בדנמרק כבר בשנת 1971 (ראה תהליך בולוניה) SEE BOLONGA PROCESSׂ

התפתחותו מהמונח "לומדים לאורך החיים" שנאמר על ידי ליזלי ווטקינס והשתמשו בו פרופסור קלינט טיילור (אוניברסיטת מדינת קליפורניה, לוס אנג'לס) והמפקח על מחוז בתי ספר עיר המקדש המאוחדים הצהרת משימה בשנת 1993, המונח מציין למידה אינה מוגבלת לילדות או לכיתה אלא מתרחשת במהלך החיים במגוון מצבים. אלן טאפ (1979), איש חינוך וחוקר קנדי טוען שכמעט 70% מפרוייקטי הלמידה הם תכנון-עצמי.[3]

במהלך החמשים שנה הארחונות, שיניוי וחידושים מדעיים וטכנולוגיים מתמידים היה להם אפקט משמעות על צורכי הלמידה וסגנונה. אי אפשר עוד לחלק למדיה למקום וזמן לרכישת ידע (בית הספר) ומקום וזמן ליישום הידע הנרכש (מקום העבודה).[4] במקום זאת אפשר לראות בלמידה כמשהוא שמתרחש על בסיס מתמשך מהאינטראקציות היומיות שלנו עם אחרים ועם העולם הסובב אותנו. היא יכולה לקבל צורה של למידה פורמלית או למידה בלתי פורמלית או למידה מכוונת עצמית.

כלכלת למידה

למידה לאורך החיים מוכרת על ידי מכללות ואוניברסיטאות מסורתיים כתקפה בנוסף להשגת התואר. הלמידה מושגת בחלקים או לפי קטיגוריות עניין ועדיין יכולה להיות בעלת ערך לאינדיווידואל והקהילה. האפקט הכלכלי של מוסדות חינוך בכל הרמות ימשיך להיות משמעותי בעתיד כאשר קורסי למידה פורמליים יתקיימו ונושאים מבוססי עניין יהיו מבוקשים. המוסדות מייצרים אזרחים משכילים שקונים סחורה ושירותים בקהילה ומוסדות החינוך וסגל העובדים מייצרים פעילות כלכלית במהלך הפעולות והפעילות המוסדית. בדומה למוסדות הבריאות, מוסדות חינוך בין המעסיקים המובילים בהרבה עירים ועיירות רבות בעולם. בין אם מדובר בבית ספר בנוי או מקוון יש אפקט כלכלי כלל עולמי ללמידה, כולל למידה לאורך החיים, לכל קבוצות הגיל. הלומדים לאורך החיים, כוללים אנשים בעלי תעודות אקדמאיות או מקצועיות הנוטים למצוא עבודה עם שכר גבוהה, ומשאירים רשמים כספיים, תרבותיים ויוזמות על הקהילות לפי אשת החינוך קסנדרה ב. וייט.[5][6]

קונטקסט למידה למידה לאורך החיים

למרות השימוש הנרחב במונח במגוון הקשרים משמעותו לעיתים קרובה אינה ברורה.[7] גישת למידה שניתן להשתמש בה להגדרת למידה לאורך החיים היא אוטגוגיה (חינוך עצמי). ישנם כמה הקשרים מבוססים ללמידה לאורך החיים מעבר למבנה המסורתי של לימוד: • חינוך ביתי המערב למידה ללמוד או התפתחות תבניות הלמידה הלא פורמלית. • חינוך וולדרוף המלמד הילדים לאהוב ללמוד למען עצמו. • חינוך מבוגרים או הרכישה של הכשרה פורמלית או ומיומנויות עבודה ופנאי בשלב מאוחר בחיים • חינוך מתמשך שבדרך כלל מתאר הרחבה או קורסים ללא קרידיט שמוצעים ע"י מוסדות לחינך גבוה • ידע בעבודה שכולל התפתחות מקצועית והכשרה במהלך העבודה

סביבות למידה אישיות או למידה מכוונת עצמית, בשימוש במגוון של מקורות וכלים כולל יישומים מקוונים למידה מרחוק זמינה ברוב המכללות והאוניברסיטאות או ליחידים למידה עצמית. ויש אפילו קורסים מקוונים המוצעים בחינם ע"ח הרבה מוסדות. אחד הביטויים החדשים של למידה לאורך החיים(מ- 2008 והלאה) הוא קורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים (מוקים), שבהם מורה או צוות מצעים תוכנית לימודים והדרכה מסויימת למאות מששתפים, ולפעמים אלפי לומדים. רוב המוקים אינם מציעים "קרידיט" לקורס הנלמד, וזו הסיבה שהם מעניינים ומשמשים דוגמא ללמידה לאורך החיים.

למידה לאורך החיים וטכנולוגיות מתפתחות

למידה לאורך החיים מוגדרת כ "כל פעילות למידה המתרחשת במהלך החיים, במטרה לשפר ידע, מיומנויות וכשירות מתוך נקודת מבט אישית, אזרחית, חברתית ו/או קשורה בתעסוקה. לעיתים קרובות נחשבת ללמידה שמתרחשת לאחר שנות החינוך הפורמלי של הילדות (כאשר הלמידה מונעת על ידי המדריך-פדגוגיה) לתוך/אל הבגרות ( כאשר הלמידה מונעת באופן אינדיווידואלי- אנדרגוגיה , חינוך והוראה למבוגרים). מחפשים אותה באופן טבעי דרך התנסויות בחיים כאשר הלומד מחפש להשיג ידע למטרות מקצועיות או אישיות . 'ידע נוצר באמצעות טרנספורמציה של ההתנסות' . (קולב 1984:41). המושג למידה לאורך החיים הפך להיות בעל חשיבות חיונית עם התפתחות טכנולוגיות חדשות ששינו איך קולטים ואוספים מידע, שיתוף פעולה ותקשורת עם אחרים. ככל שהטכנולוגיה משתנה במהירות האינדיווידואל חייב להסתגל וללמוד לעמוד בדרישות היומימיות.( הטכנולוגיה משתמנה במהירות ועל הפרט להסתגל ולעמוד בדרישות היומיומיות). הופעת טכנולוגית ווב 2.0 יש לו פוטנציאל אדיר לתמוך בנסיון למדיה לאורך החיים, מאפשר למידה לא פורמלית, בדיוק בזמן, יום יומיות.[10] שינוי קבוע מופיע כנורמל החדש. על מנת לשרוד ולשגשג, ארגונים ויחידים חייבים להיות מסוגלים להתאים ולשפר הידע והמיומנויות שלהם כדי לענות על לדרישות המתמפתחות. זאת אומרת הדבר הכי חשוב שאחד יכול ללמוד הוא איך ללמוד.[11] הבנה של כלי ווב 2.0 חיוניים כדי להיות מעודכן העולם המשתנה ועם התפוצצות המידע. בעלי המקצועות מזהים חשיבות פיתוח אנשי מקצוע לומדים לאורך החיים. בימים אלו הכשרה פורמלית היא רק ההתחלה, הידע מצטבר בקצב כל כך מהיר כך שהפרט צריך להמשיך ללמוד כדי להיות יעיל (וויליאמס 2001). ואכן ברוב המקצועות חובה שהעובדים ימשיכו ללמוד כדי לשמור על רישיון העבודה. (מרים, קפארילה ובאומגארתניר2007)[12] אחרי אמריה זו, מהם המאפיינים והמיומנויות שצריך לפתח הלומד לאורך החיים. למידה רפלקטיבית וחשיבה ביקורתית יכולה לעזור ללומד להיות יותר סומך על עצמו בלמידה כיצד ללמוד, ובכך נעשים טובים יותר בניהול, ארגון ושליטה בתהליך הלמידה שלהם.(קאנדי, 1990)[13] סייפ (1995) חקר באופן ניסיוני מורים "פתוחים" ומצא שהם מעריכים הכוונה עצמית, שיתוף פעולה, רפלקציה ואתגר, לקיחת סיכון בלימוד שלהם נראה אצלם הזדמנות, ולא איום. דאנלוב וגראבינגר (2003) הוכיחו על מנת להכין התלמידים בהשכלה הגבוהה להיות לומדים לאורך החיים, חייבים לפתח יכולת ההכוונה העצמית, מודעות מטא-קוגניטית ונטייה ללמידה (מרים, קפארילה ובאומגרטנר2007)[14]

מטאקוגניציה

פשוטו כמשמעו 'חשיבה על התהליך של הידיעה או פשוט חשיבה על חשיבה', מט-קוגניציה מתייחסת "לחשיבה מסדר גבוהה הכוללת שליטה פעילה על תהליכים קוגניטיביים העוסקים בלמידה".[15] ליתר דיוק, מתייסת לתהליכים המשמשים לתכנון, בקרה והערכה להבנה וביצוע של אדם. מטא-קוגניציה כוללת מודעות ביקורתית א) של האדם על חשיבתו ולמלידתו ב)על עצמו כחושב ולומד.[16] מטא-קוגניציה כוללת:

• ידע: מודעות לתהליכי חשיבה וסגנונות הלמידה שלך, וידע באסטרטגיות שיכולות לשמש עבור משימות למידה שונות.
• שליטה וויסות-עצמי: מעקב אחרי תהליכי החשיבה שלך, ויסותם והערכתם.[17

במקור המחקר על מטא-קוגניציה נתן לפסיכולוגים חינוכיים תובונת על מה הבדיל בין תלמידים מצליחים מעמיתיהם הפחות מצליחים, עכשיו הוא משמש יותר ויותר כדי ליידע את ההוראה שמטרתה להפוך את התלמידים למודעים יותר לתהליכי הלמידה שלהם, ולהראות להם איך לווסת תהליכים אלה ללמידה יעילה יותר במהלך חייהם. [18] מחנכים יכולים להשתמש בהוראת אסטרטגיה קוגניטיבית כאמצעי עזר לפיתוח מטא-קוגניציה אצל הלומדים. [19][20] שוב תלמידים המצוידים טוב יותר ליצירת אסטרטגיות למידה עבור עצמם יצליחו יותר בהשגת מטרותיהם הקוגניטיביות.[18] כמו למידה לאורך החיים "אורך חיים, רוחב חיים, התנדבותי, מוטיבציה עצמית [11]" למידה ללמוד היא ללמוד איך לזהות אסטרטגיות למידה, ומעקב והערכה ללמידה, הוא תנאי מקדים ללמידה לאורך החיים. מטא-קוגניציה צעד ראשון חיוני בהתפתחות למידיה לאורך החיים.

בפועל

בהודו ובמקומות אחרים,"אוניברסיטת הגיל השלישי" מספקת דוגמא כמעט ספונטאנית להופעה של קבוצות למידה אוטונומיות המעריכות את מומחיות החברים שלהם בשאיפה לשתוף ידע וניסיון. בגישת הלמידה לשם עצמה, לא דרוש שום הכשרה מוקדמת ואין תעודות עוקבות, ומעורבות בסוג זה של למידה בגיל מאוחר בחיים אכן יכול להראיך חיים פעילים כמו שמעידים משתתפים בסוג למדיה זו. בשווידיה המושג המוצלח מעגלי לימוד, רעיון שהושק בתחילת המאה הקודמת, ועדין מייצג חלק גדול של הוראה לחינוך מבוגרים. מאז המושג התפשט והוא מנהג נפוץ גם בפינלנד. מעגל לימוד הוא אחד מהצורות היותר דימוקרטיות של סביבות הלמידה שנורצו. אין מורים והקבצוה מחליטה איזה תוכן יכסו, ההיקף ושיטת ההצגה. לפעמים למידה לאורך החיים מטרתה לספק הזדמנויות חינוכיות מחוץ למערכת החינוך הסטנדרטית- which can be cost-prohibitive, if it is available at all. מצד שני, יחידות מנהליות פורמליות המוקדשות לדיציפלינה זו מתקיימות במספר אוניברסיטאות. למשל, ה 'אקדמיה ללמידה לאורך החיים' יחידה מנהלית בתוך 'יחידות לימודי ההמשך המקצועיים' הרבים באוניברסיטת דלאוור.[21] דוגמא אחרת

בשנים האחרונות 'למידה לאורך החיים' אומצה בבריטניה כמונח מכליל עבור החינוך אחרי חינוך החובה שנופל מחוץ למערכת ההשכלה הגבוה- השכלה נוספת, חינוך קהילה, למידה מבוססת עבודה והתנדבות דומה, סקטור ציבורי והגדרות מסחריות רוב המכללות והאוניברסיטאות בארצות הברית מועדדות למידה לאורך החיים לתלמידים לא מסורתיים. גם קורסי רישוי והסמכה מקצועיים מועצים על ידי הרבה אוניברסיטאות למשל למורים, לספקי שירותים חברתיים ואנשי מקצוע אחרים. למידה פתוחה ומרחוק משחקת תפקיד חיוני בלמידה לאורך החיים. אוניברסיטת בנגלדש הפתוחה היא דוגמא מצויינת לכך. אוניברסיטת בנגלדש הפתוחה יש לה 6 בתי ספר ומציעה 23 תוכניות פורמליות ו 19 תוכניות לא פורמליות, מספר התלמידים 378,382 ( לפי מספרי רישום שנת 2010-11). רוב הקורסים עבור התפתחות מקצועית ורוב הסטודנטים אנשי מקצוע המקבלים היקף ללמוד בשעות גמישות. מפרופיל אוניברסיטת בנגלדש הפתוחה, אוניברסיטת בנגלדש הפתוחה היא המוסד הציבורי היחיד בארץ המקנה השכלה מרחוק. במקום הוראה בקמפוס, אוניברסיטה זו משתמשת בטכנולוגיה כולל מכשירים אלקטרוניים כדי להגיע לאנשים בפינות שונות במדינה. הלומדים במערכת זו אינם מוגבלים עם ידי זמן, מקום או גיל. הלומד חושב ולומד מהרצון שלו, בביתו ובכל זמן מתי שהוא /היא חשה חופשיה ללמוד.[23] בקנדה, תוכנית הלמידה לאורך החיים של הממשלה הפדרלית מאפשרת לתושבים קנדיים למשוך כספים מתוכניות חיסכון לפרישה כדי לעזור לשלם ללמידה לאורך החיים, אבל הכספים יכולים לשמש רק לתוכניות לימוד פורמליים במוסדות חינוך מיועדים.

ראו גם

• אנדרגוגיה
• למידה

לקריאה נוספת

למילמידה לאורך החיים: הזכות והתועלת, החובה והאחריות רינה כהן

See also

• Adult education
• Andrew Cohen
• Autonomous learning
• Brain fitness
• Community college
• Continuing education
• E-learning
• Experiential education
• Folkbildning in Scandinavia an approach to community education
• Folk High School
• Further education
• Higher education
• History of personal learning environments
• Knud Illeris Professor of lifelong learning, and author of How We Learn and Contemporary Theories of Learning
• Learning
• Learning community
• Life-wide Learning
• Osher Lifelong Learning Institutes
• Part-Time Learner
• Shifting Knowledge | [1]
• UNESCO Institute for Lifelong Learning
• University of the Third Age (U3A)
• Vocational education
• Widening participation
• Workers' Educational Association

Further reading

• Lifelong Learning and the New Educational Order by John Field (Trentham Books, 2006) ISBN 1-85856-346-1
• The Rapture of Maturity: A Legacy of Lifelong Learning by Charles D. Hayes ISBN 0-9621979-4-7
• Beyond the American Dream: Lifelong Learning and the Search for Meaning in a Postmodern World by Charles D. Hayes ISBN 0-9621979-2-0
• Pastore G., Un’altra chance. Il futuro progettato tra formazione e flessibilità, in Mario Aldo Toscano, Homo instabilis. Sociologia della precarietà, Grandevetro/Jaca Book, Milano 2007 ISBN 978-88-16-40804-3
• "Nine Shift: Work, life, and education in the 21st Century," By William A. Draves and Julie Coates ISBN 1-57722-030-7

{{DEFAULTSORT:Lifelong Learning}} [[Category:Lifelong learning]] [[Category:Alternative education]] [[Category:Philosophy of education]] [[Category:Educational psychology]] [[Category:Personal development]] [[Category:Educational stages]] [[Category:Education reform]] [[fi:Elinikäinen oppiminen]]