משתמש:Neukoln/ראשון לציון

Rishon leZion COA.png משתמש זה הרחיב או כתב 3 ערכים במסגרת מיזם ראשון לציון.

המצב בקטגוריה:ראשון לציון מביך במקצת עבור העיר ה-4 בגודלה בישראל. הרעיון די פשוט:
לכתוב, להרחיב, לשכתב, לתקן. ליד שם הערך כיתבו מה ביצעתם (נכתב/הורחב/שוכתב וכו') ומה נותר לעשות. ערכו, הוסיפו ערכים ושנו את דפי המיזם כאוות נפשכם.

יש ברשותי מקורות רבים, חלקם צויינו ליד שמות הערכים. פנו אלי אם אתם מחפשים מקורות לכתיבת ערך כלשהו. מקורות נוספים ניתן למצוא ברשימה הביבליוגרפית "דיוקן העיר". נויקלן 20:04, 31 במרץ 2014 (IDT)

ערכים מקיפים:

מקורות מקוונים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרים [ שם תצוגה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Neukoln/ראשון לציון בוויקישיתוף

קניונים, מרכזי מסחר ותעשייה

  • זמן מקומי, "גרנד קניון", מעריב, 6 במרץ 1998 - קניוכל, זהב, ערי החוף, מרכז רוטשילד, לב ראשון, שער ראשון.
  • בתוך: שרה ומאיר אהרוני (עורכים) אישים ומעשים בראשון לציון, רחובות, נס-ציונה והסביבה, כפר סבא: מקסם, מהדורה ראשונה, ינואר 1995
  • "קניון שופ-אין", עמ' 423 (נפתח באוקטובר 1991.)
  • "קניוכל", עמ' 422 (4נפתח בסוף 91/תחילת 92. לפי כתבה בזמן מקומי דצמבר 91)
  • "דאון טאון סנטר", עמ' 386 (לא ברור על מה מדובר (אזור כדור האיימקס))
  • "משה ויגאל גינדי", עמ' 404–405 (קניון הזהב ספטמבר 93)
  • "נאות דברת", עמ' 408 (מרכז רוטשילד טרום בניה - מגרש בן 3.5 דונם בבעלותו של יוסף שמוטקין, שקנה אותו בשנות ה-40. היזמים שמואל וזהר אולפינר הם נכדיו. במקור הייתה גם תוכנית לחדר הנצחה (לא קרה...))
  • "שלמה חממי, עמ' 432–433 (ראשון סנטר, נפתח באוגוסט 1993, קומת מסחר בודדת ו-6 קומות משרדים.)
  • אזורי מסחר בילוי ותעשייה (מב"ת):

ביח"ר אוקבה

תרבות

בתי קולנוע

קולנוע תרצה
קולנוע תפארת - נפתח 1951
קולנוע נעמן - נפתח 1927 עם החיבור לרשת החשמל של רוטנברג (נחשב לראשון [3][4]

[5] כתבה מגל גפן), היה "ראינוע" שפעל בחצר בית לפניו. חדלו להקרין אחרי התאונה בה נספה מפעיל המקרן.

קולנוע ראשון
קולנוע רון (שיכון המזרח, ג.ג 2 אולמות)
קולנוע הדר (רמת אליהו)
קולנוע סטאר (קניוכל)
רב-חן (לב העיר), קולנוע גיל (מרכז רוטשילד), קולנוע גלובוס (גל בשופ אין -->קניון הזהב)
סינמה סיטי, יס פלאנט.
  • "עדי מלכה", עמ' 409 (קולנוע הדר)
הוקם על ידי עדי מלכה והאחים אריה ודוד דמול. האולם נפתח ב-1963 עם 600 מושבים. בטרם הוקם המבנה ישב הקהל על החול, והסרטים הוקרנו על בד שנמתח בין שני בתים. לצד סרטים שימש להעלאת הצגות, אירוח כנסים וקיום מופעי תרבות שונים. ב-1978 נסגר המקום על ידי מלכה.
  • "קניון שופ-אין", עמ' 423 (5 אולמות "גל" בקומת המזון המהיר. הקניון נפתח באוקטובר 1991.)
  • "קניוכל", עמ' 422 (4 אולמות קולנוע (סטאר) בקומה העליונה (שלישית). הקניון נפתח בסוף 91/תחילת 92.)
  • "מאיר רוט" עמ' 396 (אהרון רוט מנהל ב-69 12 אולמות באזור. התחיל כמפעיל מקרן בעבודה שנייה)
  • "דאון טאון סנטר", עמ' 386 (התוכנית להקמת כדור האיימקס "אומנימקס" (הכדור שהעלה חלודה למעלה מעשור...))
  • "משה ויגאל גינדי", עמ' 404–405 (3 אולמות ג.ג נכון ל-94)
קניוכל - עדיין 4, כנראה הדבר היחיד ששרד שם לפי זמן מקומי, "ושירת הברבור של הקניוכל", 13 במרץ 1998.
קניון הזהב, עלה ל-6 אולמות (לא מהכתבה - עבר מהמיקום הישן ליד נמקו לאגף החדש (כבר ישן)).
מרכז רוטשילד - עדיין 3.
לב ראשון (העיר) - 5! כנראה 4 "רב חן" + 1 "לב ראשון", שהוזכר גם באחד מהשנתונים.

מערכת החינוך

חביב

ספורט

קטגוריה:ראשון לציון: ספורט:

ספורטאים

יש ליצור רשימת ספורטאים בולטים ששיחקו בקבוצות בעיר, ושטרם נכתב עליהם ערך.

מייסדים

ככל הנראה, הרשימה בערך ראשון לציון חלקית. הרשימה לפי מוזיאון ראשון לציון: [6] [7]

בילו"יים

לא מופיעים בערך:

ראשי העירייה

ראשי ועד המושבה וראשי המועצה המקומית


ראשי העירייה

פקידות הברון [8]

וגם בספרו של רן אהרונסון, "הבארון והמושבות".

  1. ^ לפני זה כיהן לסירוגין כראש ועד המושבה. ראו חביב לובמן דב אברהם באלבום המשפחות, מוזיאון ראשון לציון.

רחובות

ריצוף "הרחוב הגדול" (רחוב רוטשילד כיום) 1903 לפי אתר העירייה

מזרח ראשון

מרכז ראשון ומערב ישן

מערב ראשון

יישובים סמוכים:

אתרי מורשת ואתרים היסטורים

[12] [13]

[14] 40 אלף מ"ר על 1200 מקומות חניה על 800 עובדים על בניין העיריה החדש: [15] [16]


פארקים, אנדרטאות והנצחה

מיכאל יעקובסון, מנגל בהרצל-ז'בוטינסקי: הגן שמוקדש למנהיגי ישראל, באתר Xnet‏, 12 בינואר 2012

אנדרטאות באתר העירייה:

ארכאולוגיה

מקורות שונים
  • באתר העירייה - להסתמך בזהירות, לא הכל שם מעודכן ומדוייק.
  • חדשות ארכיאולוגיות לא מקוון (תוכן עניינים; קיים ב-JSTOR):
  • מנשה ברוש, "תל יונה", בתוך חדשות ארכיאולוגיות, מ"ד (1972), עמ' 26
  • ק (1993): ראשון לציון, 1782-A [48] - הגת הביזנטית בשפרינצק/הסתדרות (גן הגתות)
חולות ראשון לציון, 94/91-G-9/92 ,G [49] - בית קברות מתקופת הברזל (200+ קברים)
  • קד (1995): ראשון לציון, הודעת פיקוח, אמיר גורזלזני [125]
  • קז (1997): חולות ראשון לציון, 1971-A, עדנה אייש [153] (דיווח בדיעבד על החפירה שהביאה לחפירה ב-91)
  • קח (1999): ראשון לציון, 2494-A *, אורית סגל [92] - גת באזור המצודה. לא זאת שהועברה לגן (בור יחיד מול שלושה).
  • 111 (2000): חולות ראשון לציון, 2976-A*, מרטין פיילשטוקר [136] (כתוב גם שיש משהו בגיליון 110, הגיליון חסר)
סרקופג מראשון לציון, אמיר גורזלזני [137] (מישהו הניח לצד הגת, לא ברור ולא קשור.)

נחלת יהודה

אז
היום
מוסדות ואתרים
בית עולים אשר
ספר נחלת, 160
ראס אבו דהוד
כפר הנוער ויצו נחלת יהודה ומשק הפועלות
ספר נחלת, 154-158.
כפר הנוער שדה חמד (לנוער חרדי)
ספר נחלת, 159
ספורט
הפועל נחלת יהודה
היכל הספורט נחלת יהודה

מבנה אפשרי: ועד חובבי ציון שם וועדת נציגים: חלוקה מתוכננת מציאת אנשים התחלות הרחבה (+רחוב חדש, 78), קניית שטח נוסף משק הפועלות במהלך המלחמה/מות, פעילות ההגנה, מזקף דרך הביטחון, סליקים.

מוסדות - גן ילדים (131), מחלבה, ויצו, משק פועלות, בית אשר, שדה חמד, בית יד לבנים חינוך, ביס ברנר (134/5), ביס קפלן דת ארכאולוגיה - ראס אבו דהוד ספורט - הפועל נחלת יהודה בכדורגל, אולם. הנצחה ונופלים - גן, בית יד לבנים, ספר? מייסדים. אישים ידועים? ספי ריבלין, יגאל בשן.

ראשי המועצה:
  • אלימלך צמיר
  • מרדכי טקו

מפעל מים

הקמת המעברה המאבק על אופי המושב מועצה מקומית איחוד עם ראשון ושכונה נחלת ב' וג', פיתוח מואץ לשכונת ענק: סוף העשור הראשון ותחילת השני של המאה ה-21

תוכניות שימור

לא ממוין

D:


משתתפים

ניתן להוסיף לדף המשתמש/ת את {{משתמש מיזם ראשון לציון}}.
Rishon leZion COA.png משתמש זה הרחיב או כתב 3 ערכים במסגרת מיזם ראשון לציון.


לוח מודעות

זה המקום לחיפוש מקורות, התייעצויות, הערות ובקשות שונות.