משתמש:OrenBochman/יהודה לייב כהן
יהודה לייב כהן (1881, וילנה - 1937, ניו יורק) היה בין גדולי החוקרים של פולקלור יידיש במזרח אירופה, ובמיוחד במחקרם של שירי היידיש.
קורות חייו עריכה
יהודה לייב כהן נולד בשנת 1881 בוילנה, פולין (שהיום בליטא) . בגיל שמונה משפחתו העתיקה מגוריה לוורשה, בה כהן למד את מקצועה השענות ובמקביל למד גם בחדר. בוורשה הוא גם השתתף במפגשי יום ראשון אצל המשורר והסופר י"ל פרץ. פרץ עודד את כהן בן השמונה באיסוף ותיעוד שירים. בשנת 1901, כהן היגר ללונדון, אנגליה בה חי במשך שלוש שנים. בשנת 1904 הוא היגר לניו יורק, בארצות הברית בה השתקעה עד למותו בשנת 1937. כמו רוב פולקלוריסטים היהודים של מזרח אירופה, כוהן לימד את עצמו. למרות שבמקצועו הוא היה שען, הקדיש את עיקר זמנו לאיסוף, ולומד פולקלור. במקביל למחקר אטנוגרפי, הוא הקדיש זמן גם ללימוד התאוריה של פולקלור, בוחן מפתח נושאים כגון המקורות של פולקלור היהודי, היחסים בין פולקלור היהודי ופולקלור הבינלאומי, הקשר בין הרכב בעל פה ובכתב, והערכת מהימנותן של אוספי פולקלור.
גישתו בפולקלור עריכה
גישתו לאיסוף פולקלור, כפי שהתפרסמה בסדרת מאמרים, שרובם יצאו לאור ביידיש ככלה את מערכת היחסים בין האספן והאינפורמנט וגם זו בין האספן וחומר עלו הוא עובד. לגבי הקשור עם אינפורמנט, כוהן דיבר על הצורך לטפח קשר הדוק ותיעוד המלא ביותר לפני תהליך השעתוק מדויק מילה במילה. לגבי הקשור בין אספן והחומר, כוהן האמין כי עדיף שאספן יתמחה בז'אנר שמתאים לו. הוא היה מודע לחשיבותו של ההקשר התרבותי וקבע כי אספנים חייבים ללמוד את טבעה של המסורת שבכוונתם לתעד.
מדרישתו שעל אספנים לפתח את היכולת להבחין בין מה שהוא קרא פולקלור אותנטי ולשירים בני זמנו, שירי עובדים, שירי חתונות ושירי חג ודת שלפי גישתו לא נחשבו פולקלור אוטנטי. הדאגה המרכזית של כהן הייתה להגדיר את הז'אנר של השיר העממי והקריטריון הראשי היה משך הזמן שהשיר הופץ בין אנשים, אם כי, הוא גם הדגיש את החשיבות המנגינה. לטענתו רק שילוב של מילים ומנגינה יחדו מבטאת את נשמת העם. כהן הבדיל בין שירי עם, שירים אותנטיים, ושירים בסגנון שירי עם, להם התייחס כמוזיקה פופולרית. הוא האמין כי יש שירי עם אוניברסליים ולמרות שהם אינם ספציפיים לתרבות מסוימת התרבות מעניקה שיריו עם אופי מיוחד משלו. כהן קרא תיגר על ההשקפה של מבקרי ספרות היידיש שקבע כי המילה "אהבה" אינה מלקסיקון היידיש עד אמצע המאה תשע עשרה, והוא הראה כי יהודים רבים שרו שירי אהבה ביידיש כבר במאה השש עשרה.
הקשר עם מכון ייווא עריכה
ייווא או ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט נחשב לימים כמקביל לאקדמיה ללשון עברית בשפה היידיש. כהן שמר על קשרים הדוקים עם הועדת האתנוגרפיה של מכון ייווא בווילנה, פולין. למרות שגישת כהן נתפסה בין חוקרים כבררנית יותר וגם ביקורתית יותר מהמקובלת במכון, ועדת האתנוגרפיה קיבלה אותו כסמכות. כהן גם הוזמן להיות המרצה הראשון על אתנוגרפיה כאשר הוקם סניף ייווא בארצות הברית. בגלל ההיקף העצום של פעילותו כאספן והרוחב והעומק של מחקרו, עבודתו עבודה משפיעה על חוקרי הפולקלור יהודים עד עצם היום הזה.
מורשתו עריכה
לאחר מותו של כהן, ייווא תכנו להוציא לאור את כל העבודות (האוספים של שירי עם ואגדות עם, ועבודות תאורטיות) של כהן. אבל ייווא הספיקו לפרסם רק את רק סיפורי העם תרם שהחומר שנותר נעלם במהלך מלחמת העולם השנייה באירופה.
פרסומים עריכה
ספרים עריכה
- Cahan, Y.L., Yidishe Folkslider mit Melodien ( 1912),(1930)
- Cahan, Y.L., Yidishe Folks-mayses (1931)
- Cahan, Y.L., Shtudyes vegn Yidisher Folksshafung (1952).
- Cahan, Y.L., ed. Yidisher folklor (Yiddish Folklore). Vilna: YIVO, 1938 (in Yiddish).
מאמרים עריכה
- Cahan, Y.L., Dos yidishe folkslid - (The Yiddish Folksong), Shtudyehs vegn yidisher folksshafung - (Studies in Yiddish Folklore) מקס וינריץ, New York, עמ' 9-42
- Cahan, Y.L., Folksgezang un folkslid: bamerkingen tsu arbet un frayhayt, (Folk Singing and Folksong)
New York YIVO, 1926, עמ' 139–154
- Cahan, Y.L., Folkslid un fokstimlekh lid (Folksong and Songs Sung by the Folk), In Shtudyehs vegn yiddisher folksshafung New York, YIVO, עמ' 194–201
קורות עריכה
- Proverbs in Israeli Folk Narratives: A Structural Semantic Analysis. Folklore Fellows Communications 232. Academia Scientiarum Fennica, Helsinki 1982.
- I.L. Perets vi a zmler fun yidishe folkslider: Bamerkungen tsu zayne kolektsyes. (I.L. Peretz as a Collector of Yiddish Folksongs: Comments to His Collections). YIVO bleter 12:1-3 (1937): 280–285 .
- Tsu hilf dem zamler (Assisting the Collector). In Shtudyes vegn yidisher folksshafung, ed. Max Weinreich, p. 141-149. New York: YIVO, 1952.
- Vegn a program far’n folklor-zamler (On the Program for the Folklore Collector). In Shtudyes vegn yidisher folksshafung, ed. Max Weinreich, p. 129–140. New York: YIVO, 1952.
- Vegn yidishe folksmayses. (On Yiddish Folk Märchens). In Shtudyes vegn yidisher folksshafung, ed. Max Weinreich, pp. 240–261. New York: YIVO, 1952.
- Vi alt zaynen undzere libe lider? (How Old Are Our Love Songs). In Shtudyes vegn yidisher folksshafung, ed. Max Weinreich, pp. 69–87. New York: YIVO, 1952.
- Yidishe folkslider: Mit melodien (Yiddish Folksongs with Melodies). 2 vols. New York: International Library, 1912.
- Yidishe folkslider (Yiddish Folksongs). In Der pinkes: Yorbukh fun der geshikhte fun der yiddisher literature un shprakh, far folklore, kritik un bibliografye, ed. Shmuel Niger, p. 364–365. Vilna: Kletskin, 1913.
- Yidishe folkmayses: Funem folksmoyl gezamlt (Yiddish Wondertales: Collected from Oral Folk Tradition). Vilna: Yiddishe folklor bibliotek, 1931.
- Cahan, Y.L. - Encyclopedia of Jewish Folklore and Traditions Raphael Patai (Editor), Haya Bar-Itzhak (Editor) M.E.Sharpe , 2013
ראה גם עריכה
[[קטגוריה:פולקלור]][[קטגוריה:סופרים יהודים פולנים]][[קטגוריה:סופרי יידיש]][[קטגוריה:אנשי חינוך יהודים]][[קטגוריה:יידישיזם ויידישיסטים]][[קטגוריה:משכילים]]