משתמש:Paz950/לא תתגודדו
פירוש האיסור "לא תתגודדו" היא פגיעה בגוף לשם עבודה זרה או למטרות אבלות.
האיסור מובא בספר דברים בפרק י"ד:
א בָּנִים אַתֶּם, לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם: לֹא תִתְגֹּדְדוּ, וְלֹא-תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם--לָמֵת.
ב כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַה' אֱ-לֹהֶיךָ; וּבְךָ בָּחַר ה', לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.
המצווה מחולקת לשני איסורים:
- לא תתגודדו (בשריטה)
- לא תשימו קרחה בין עיניכם (לגלח את השיער)
טעמי המצווה עריכה
כדי שלא ידמו לגויים במנהגיהם ובכך לא תיווצר התבוללות. הראב"ע סובר שבמצב של אבל על האדם לקבל באהבה את מה שעשה הקב"ה ולא להצטער ע"י שריטות על מעשיו. במסכת יבמות דף יג: מפורשת המצווה שלא להעשות אגודות אגודות ולחלוק זה על זה וכך פסק הרמב"ם.
דברי הרמב"ם וספר החינוך עריכה
גדידה ושריטה אחת היא. וכשם שהיו הגויים שורטים בבשרם על מתיהן מפני הצער כך היו חובלין בעצמן לעבודה זרה, שנאמר "ויתגודדו כמשפטם" (מלכים א יח, כח). גם זה אסרה תורה, שנאמר "לא תתגודדו" (דברים יד, א). אלא שעל המת בין שרט בידו בין שרט בכלי לוקה ולעבודה זרה בכלי חייב מלקות, בידו פטור.
(הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים יב, יג)
נצטווינו שלא להתגודד גופנו כמו שיעשו עובדי עבודה זרה, ועל זה נאמר, לא תתגודדו... ומכל מקום לפי הנראה מדברי רבותינו שאין חיוב הלאו רק במתגודד על מת או על עבודה זרה (מכות כ, א), אבל המתגודד בלא טענה או מתוך כעס על ביתו שנפל או ספינתו שטבעה, אף על פי שהוא דבר מאוס ביותר ומכוער ואסור, אין חיוב הלאו על זה
(ספר החינוך, מצווה תסז)