משתמש:Pocket Teacher/Pocket teacher
PocketTeacher) Pocket Teacher, פוקט טיצ'ר) הוא פרויקט חינוכי שנוצר בשנת 2017 במטרה להגיש מידע חינוכי וחומרי עזר לימודיים בחינם לציבור הרחב (www.pocketteacher.co.il). מקימי הפרויקט רואים בו כחומר עזר המהווה תוספת ללימודים בכיתות הלימוד, על מנת להשלים פערים ולהתגבר על קשיים ספציפיים אצל הלומדים.
הדגשים העיקריים של הפרויקט הם צורת הגשת המידע ושיטות הלימוד.
ההשראה לשיטות הלימוד נובעת מההבנה כי לאנשים שונים סגנונות למידה שונים ועל כן נדרש גיוון של שיטות על מנת להתאים למגוון האנשים הרחב.
סגנון למידה הוא הדרך שבה האדם קולט ידע, מעבד אותו ואף מארגן אותו בראש בהתאם ליכולתו ולכישוריו[1]
סוגי סגנונות למידה ואופן הטמעתם בפרויקט: עריכה
הסגנון האקטיבי-רפלקטיבי עריכה
מתייחס לתהליכי עיבוד מידע המועדפים על ידי הלומדים. לומדים אקטיביים לומדים טוב יותר בדרך חווייתית ופעילה וכך הם מבינים ומשמרים טוב יותר את החומר. לומדים רפלקטיביים נוטים קודם כל לחשוב על הנושא ורק לאחר מכן להתנסות בלמידתו. אנשים אשר לומדים בסגנונות למידה אלו מתקשים ללמוד באופן פסיבי וצריכים להיות אקטיביים בלמידתם.
בפרויקט ישנם תרגולים אקטיביים לאחר הסברים מעמיקים של הנושא המובאים בצורת סרטוני אנימציה, במהלך התרגולים הלומד מתמודד עם שאלה המבוססת על ההסברים שקדמו לה ולאחר מכן יכול לאמת את מסקנותיו ולתקן אם שגה.
סגנון תכליתי-סקרני עריכה
לומדים תכליתיים מעדיפים ללמוד בעזרת שינון מידע, הבנתם יעילה יותר כאשר התכנים מתקשרים לעולמם האמיתי. לומדים אלו פותרים בעיות אך ורק באמצעות השיטה שאליה הם מורגלים ובכך הם לא מסתכנים בכישלון. לומדים סקרניים קולטים ידע על ידי התנסות.
בפרויקט שינון המידע מתבצע במספר רבדים, קיימים הסברים וסיכומים המאפשרים חזרתיות מרובה בצורות דומות אך שונות. בנוסף, מתאפשרת התנסות מורחבת לכל נושא במספר צורות שונות.
סגנון סדרתי-גלובלי עריכה
הלומדים באמצעות הסגנון הסדרתי, לומדים בצורה עקבית ורציפה לינארית והגיונית. לעומת זאת הלומדים בסגנון גלובלי אינם מייחסים חשיבות לסדר ולרצף, הם לומדים בצורה אקראית. גם הלומדים הסדרתיים וגם הלומדים הגלובליים רואים את התוצר הסופי בסוף התהליך אך הדרך להתקדמות להבנה היא שונה.
הפרויקט מאפשר ללומד לבחור את מהלך ואת רצף הלימוד. הלומד יכול לבחור ללמוד רק נושאים נבחרים בהם הוא מעוניין או ללמוד את כלל החומר על סוגיו השונים.
סגנון חזותי-מילולי עריכה
סגנון זה מתייחס להעדפת צורת קליטת החומר. הסגנון החזותי מתקשר ללומדים אשר הם קולטים את החומר בצורה יותר טובה תוך כדי ראיה ויזואלית, הלומדים בסגנון המילולי לומדים יותר טוב כאשר הם שומעים הרצאות, מורים והסברים מילוליים.
אחת מאבני היסוד המרכזיות בפרויקט הינה הגיוון בין הסגנון החזותי לסגנון המילולי, לכן קיימות צורות שונות של הנגשת המידע, בין אם באנימציה והקלטות סאונד איכותיים ובין אם בסיכומים כתובים מעוצבים.
סגנון המחוקק עריכה
דבר זה מתקשר ללומדים אשר המבנה שלהם לא מוגדר, וכאשר הלומד מעדיף לבצע דברים בדרכו, ואוהב להחליט בכוחות עצמו.
הפרויקט מאפשר לתלמיד את החופש לכל לומד לבחור את הדרך המתאימה לו וללמוד בה ללא התערבות חיצונית ולא קביעה בדרך אחת כדרך הטובה ביותר.
הסגנון המבצע עריכה
הלומדים בסגנון זה אוהבים שיגידו להם מה לעשות, אוהבים הנחיות ברורות ומסוימות.
בפרויקט קיימת האפשרות ללמוד במסלול מוגדר וברור המאפשר סדר לימוד חיצוני ויעיל.
חקר ההיבטים הפסיכולוגיים המשפיעים על למידה ואופן הטמעתם בפרויקט: עריכה
הנעה ללמידה - רלוונטיות ועניין אישי עריכה
רלוונטיות ועניין אישי הם גורמים להנעה ללמידה מציאת הקשרים בעלי רלוונטיות לחיי התלמיד בפעילות הלמידה מעוררת עניין ומאפשרת יצירת הקשרים בעלי משמעות המשפרים את יכולת ההפנמה [2]. למידה מתוך משמעות תורמת רבות לגיוס המוטיבציה משום שהיא מאפשרת ללומד לקשר בין מטרותיו למטרות הלמידה, גם במקרים בהם חומר הלימוד הספציפי אינו מעורר בו עניין. היא נוצרת כאשר הלומד והמלמד מנמקים את פעולת הלמידה ונותנים לה משמעות כלשהי על ידי הגדרת המטרות והיעדים הסופיים של הלמידה [3].
כאשר הלומד מזדהה עם מטרות הלמידה של המטלות המוצבות בפניו, הערך שהוא מייחס לעצם ההצלחה בהן מעלה את המוטיבציה שלו להשקיע את המאמצים הנדרשים [4].
המשמעות יכולה להתבטא בסיפוק צרכים מיידיים (כלומר יעדים קרובים כמו רכישת מיומנויות הדרושות לניצחון במשחק), או לענות על צרכים לטווח ארוך (כלומר יעדים רחוקים כמו לימוד אנגלית לצורך שהייה בחו"ל או השתלבות בעולם העסקים הבינלאומי). לצורך כך על המלמד להבהיר ללומד מה טיב הקשר בין שלבי הלמידה ליעדים הסופיים שלה[3].
חופש בחירה עריכה
הלמידה היא תוצר לוואי של פעילויות שנועדו לתת סיפוק לצרכים המידיים של הלומד. כלומר, באופן טבעי האדם עושה דבר מה מכיוון שיש לו דחף לעשותו ותוך עשיית הדבר הוא עשוי ללמוד משהו. אך אם עשייתו כפויה עליו באורח שיטתי ואינה פרי הדחף שלו אלא פרי לחץ חיצוני, הוא ילמד שלרצונותיו, לצרכיו ולדחפיו אין תפקיד במעשיו. במקרה הטוב הוא ילמד להיות אדיש ובמקרה הרע הוא ילמד להיות עוין כלפי הלמידה. לעומת זאת, כאשר עשייתו של האדם היא פועל יוצא של הכרעותיו שמקורו בדחפיו הוא לומד קודם כל להכריע. כאשר האדם ילמד לקבל החלטות ותינתן לו ההזדמנות להשתמש בהכרעותיו אלה בסביבת הלימוד יגבר כושר למידתו [5].
למידה פעילה עריכה
המידע מקודד בזיכרון לטווח ארוך בייצוג סמנטי המייצג משמעות מופשטת והוא מאוחסן כחלק ממערך של זיכרונות ומידע שכבר היה קיים באותה מערכת זיכרון [6]. בהתאם לכך החשיבות של הבניית המשמעות לתהליך הלמידה מודגשת על ידי תאוריות כמו הקונסטרוקטיביזם, אשר גורסות שהידע חייב להיבנות על ידי הלומדים עצמם, תוך הפעלת תהליכי חשיבה פעילה [7]. משום שחלק גדול מהידע ומצורת ארגונו תלוי במצב ובאדם, יש לתת הרבה יותר חופש ללומד לעצב לעצמו את עולם הידע באמצעות למידה פעילה ובחירה של נושא אישי[1]. זאת משום שכאשר התלמיד מגיע להבנה באופן פעיל ועצמאי, תהליך ההפנמה של החומר הנלמד יהיה משמעותי יותר[2].
יצירתיות ולגיטימציה לניסיון וטעייה
התלמיד יכול להפיק באמצעות שגיאותיו לא פחות ואולי אף יותר משהוא לומד באמצעות הצלחותיו תחושת שליטה מעודדת התמדה והפקת לקחים לאחר חווית כישלון. זאת משום שהיא מאפשרת לאדם לראות בכישלון אתגר ומניע להצלחה בלמידה החוזרת [3]. בתנאים כאלה הופכת השגיאה לשלב פורה בחקירה ומאפשרת ללומד להכיר הביטים של הבעיה שלולא שגה לא היו מתגלים בפניו. באופן זה תחושת השליטה מאפשרת מציאת פתרונות יצירתיים לבעיות שונות כחלק מתהליך של ניסוי וטעייה. כך מתן משימות מאתגרות יחד עם לגיטימציה לטעויות יכול להוביל ללמידה, לתחושת הישג ולהגברת האמון של התלמיד ביכולותיו [2].
חקר היבטי הזיכרון המשפיעים על למידה ואופן הטמעתם בפרויקט: עריכה
חלוקה לנתחים (chunking) עריכה
חלוקה לנתחים (בפסיכולוגיה) היא התהליך בו פיסות יחידות של מידע מצורפות יחד לשלם משמעותי[8]. נתח מוגדר כאוסף מוכר של יחידות יסודיות אף יותר שקושרו והופנמו בזיכרון בחזרתיות ועל כן מחוברות יחדיו כקבוצה כשהם נשלפים מהזיכרון [9]. שיטה זו מאפשרת ללומד ללמוד נושאים המקיפים חומר לימוד רב בצורה אפקטיבית.
דוגמאות לשיטת החלוקה לנתחים ניתן למצוא במקומות רבים בתכנים המוצעים ללומדים בפרויקט, אחת הדוגמאות הבולטות היא יישום השיטה לצורך לימוד 104 משפטי הגאומטריה הנדרשים לצורך בחינת הבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד. בדוגמא זו 104 המשפטים מחולקים ל 4 נושאים עיקריים (ישרים, משולשים, מרובעים, מעגלים), כל נושא עיקרי מחולק לתת נושאים (לדוגמא – הנושא משולשים מחולק לתתי הנושאים הבאים: תכונות המשולש, קטעים מיוחדים ונקודות מיוחדות, משולשים מיוחדים, דמיון משולשים וחפיפת משולשים) ובכל תת נושאים קיימים מספר נתחים של משפטים (לדוגמא במשולשים מיוחדים ישנו נתח של משולש שווה שוקיים וכו')
הפקה ועריכה עריכה
על מנת ליצור את חווית הלימוד המיטבית, התכנים המוצגים בפרויקט מופקים בתוכנות עיצוב מתקדמות
עריכת האנימציה מתבצעת ב - Adobe After Effects
עריכת הקול מתבצעת ב- Adobe Audition
עריכת המלל מתבצעת ב- Adobe Illustrator
עריכת התמונות מתבצעת ב- Adobe Photoshop
מבט לעתיד עריכה
כיום ניתן למצוא באתר הפרוייקט קורסי הכנה לבחינת הבגרות לשאלון 35806 (שאלון 806) במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד. בעתיד לפרוייקט יתווספו קורסים נוספים במקצועות מגוונים.
מקורות מידע עריכה
- ^ Sternberg, R. J., Grigorenko, E. L., Styles of thinking in school., European Journal for High Ability, 6(2), 201–219.
- ^ 1 2 3 שרה גרופר, הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה, אאוריקה 30
- ^ 1 2 3 שלמה קניאל, חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה, רעננה: רמות
- ^ Fiorillo, C. D., Tobler, P. N., & Schultz, W, Discrete coding of reward probability and uncertainty by dopamine neurons, Science, 299(5614), 1898-19022
- ^ צבי לם, ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה, רעננה: ספרית פועלים
- ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי, פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ ד"ר עדי בן דוד, תהליך החקר המדעי בכיתה — מהתאוריה למעשה, אאוריקה, גיליון 33
- ^ 8. Neath & Surprenant, 2003, An introduction to research, data, and theory, second edition, Human memory
- ^ Tulving & Craik, Concepts of Memory, THE Oxford HANDBOOK OF MEMORY, 2000