יוסי קטן (16 בספטמבר 1939 – 25 במרץ 2012) היה פרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת תל אביב. לפרופ' קטן תרומה משמעותית בפיתוח העבודה הסוציאלית בישראל והוראתה. הוא פרסם מספר רב של מאמרים, ערך את כתבי העת "חברה ורווחה" ו"ביטחון סוציאלי". הייתה לו השפעה רבה על ארגון שירותי הרווחה ברשויות המקומיות בישראל.
ביוגרפיה עריכה
קטן נולד בתל אביב וגדל בגבעתיים, בן לסוניה, אחות במקצועה, ממנה התייתם בעודו ילד צעיר, אביו יצחק היה פקיד בעיריית רמת גן חבר במפלגת מפא"י ופעיל חברתי. לפני קום המדינה, יצחק היה חבר בארגון "ההגנה", ואף בית המשפחה בגבעתיים שימש כסליק. יוסי למד בתיכון "אוהל שם" ברמת גן. כנער היה חניך ומדריך בתנועת "הנוער העובד והלומד", בקן בורוכוב בגבעתיים. שירת בצה"ל כלוחם בחיל השריון, ולאחר סיום השירות הסדיר החל לימודים אקדמיים. בהמשך חזר לצבא כעתודאי, בתפקיד קב"ן וסוציולוג חוקר בחיל האוויר. היה נשוי לנילי ולהם שלושה ילדים. נפטר במרץ 2012 לאחר מאבק במחלת הסרטן.
פעילות אקדמית ומחקרית עריכה
את לימודי התואר הראשון והשני עשה בסוציולוגיה, היסטוריה של עם ישראל וחינוך, באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן, נשלח באמצעות מלגה ללימודי דוקטורט בעבודה סוציאלית, באוניברסיטת אן-ארבור, מישיגן. עם שובו מלימודיו, לימד זמן קצר באוניברסיטה העברית ולאחר מכן, נתבקש לנהל את בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. במהלך הקדנציה שלו, נוספו לימודי המשך לתואר שני. הקריירה האקדמית של יוסי, נפרשה על פני רוב חייו הבוגרים, ובעיקרה היה פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב, אך לימד גם במוסדות שונים ברחבי הארץ: אוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה ומכללת ספיר . בנוסף, במספר אוניברסיטאות שונות בעולם, ביניהן: בקליבלנד, אוהיו (Case Western Reserve ), בקייפטאון, דרום אפריקה, ווטרלו, קנדה, וקרייסצ'רץ בניו זילנד. כחוקר, פרסם מחקרים רבים בתחומים: הזקנה, ילדים, נוער, נשים נפגעות אלימות, ניצולי שואה, עוני ועוד. חלק ממאמריו וכתביו משמשים כחומר לימודי בבתי הספר לעבודה הסוציאלית בישראל ובעולם. במקביל למחקרו האקדמי, היה חוקר בנושאי חינוך וחברה במרכז טאוב.
עשייה ציבורית עריכה
מחוץ לכותלי האקדמיה, יוסי היה מעורה באין-ספור עמותות וארגונים חברתיים וכיהן בהנהלותיהן: מט"ב, "לב זהב", "קשת", "אשל", ארגון ה"ג'וינט" ועוד. היה מיוזמי הקמתה (יחד עם מכי נאמן) של עמותת "רוח נשית" שמטרותיה הן – העצמת נשים נפגעות אלימות, פיסית, נפשית וכלכלית. כמו כן, ניהל את קרן יוספטל. אחת מפעולותיו החברתיות החשובות והניכרות ביותר הינה לקיחת חלק ביוזמה ובהפעלה של כנס ישראל-שדרות לחברה, שמטרתו הייתה דיון, ליבון והצעת פתרונות לבעיות חברתיות וכלכליות אקטואליות בחברה הישראלית במרכז ובפריפריה.
במשך שנים רבות שימש כעורך של הביטאונים "חברה ורווחה" ו"ביטחון סוציאלי".
במהלך אירועי המחאה החברתית ב-2011, לקח חלק פעיל יחד עם חברים אחרים באקדמיה ובכלל, בהסברה ובנקיטת עמדה על חשיבות המחאה החברתית, בהשפעתה על הממסד, ובתקווה לשיפורים הכרחיים בתחום החברה והכלכלה.
את מרבית פעילותו הציבורית עשה בהתנדבות, ושאף לשמש כדוגמא בנושא זה שנחשב לערך עליון בעיניו.
הוקרה עריכה
פרס אות קטן – פרס המוענק מדי שנה לאשת או איש אקדמיה המסורים לעשייה חברתית ומגדרית, על ידי עמותת רוח נשית לזכרו של פרופ' יוסי קטן.
בכל שנה ניתנת מלגת לימודים לתלמיד מצטיין או ראוי בבית הספר לעבודה סוציאלית לתל אביב ע"ש פרופ' יוסי קטן