משתמש:Sagi Golan/טרור, דעת קהל ודפוסי הצבעה בבחירות

טרור, דעת קהל ובחירות בעולם עריכה

ההשפעה של טרור על דעת קהל עריכה

תחושת ביטחון עריכה

לטרור בין לאומי יש השפעה על דעת הקהל הציבורית אולם במקרים רבים השינוי בדעת הקהל לא גורר שינויים התנהגותיים. למשל, לאחר שורת מתקפות הטרור במומבאי ב-2008 נמצאה עלייה מיידית של הבעת פחד ממתקפות טרור אולם לא נמצא שהייתה למתקפות השפעה על דעת הקהל בנושאים הקשורים למלחמה בטרור (כגון פרקטיקות חקירה או תמיכה במדיניות הגירה), או השפעה על תמיכה פוליטית במפלגה מסוימת.[1] מחקר שנערך בשנת 2000 בחן את ההשפעה של הפיגוע באוקלוהומה סיטי בשנת 1995 ומצא שפעולת הטרור הובילה לעלייה חדה בחשיבות שאמריקאים הקדישו לטרור עולמי, אף על פי שהדאגה הכללית בקרב הציבור האמריקאי כלפי טרור לא תורגמה לדאגה פרטית מפגיעה אישית או מפגיעה של קרובי משפחה, עמיתים לעבודה וחברים בקהילה. מספר ימים אחרי הפיגוע, בעוד 86% מהמשתתפים בסקר חשבו שסביר שתקריות דומות יקרו בזמן הקרוב, 70% מהנשאלים האמינו שמאוד לא סביר שתקריות דומות יתרחשו בקהילה שלהם. חוסר התרגום לדאגה פרטית נמצא בהלימה למידת השינוי בהתנהגות הנצפית: סקר שנערך באותו החודש של ההפצצה מצא כי 73% טענו שאין בכוונתם לשנות את הרגליהם על מנת לצמצם את הסיכויים להפוך לקורבן טרור.[2]

מחקר שבוצע לאחר פיגועי 11 בספטמבר ב-2001 מצא כי למתקפות היו השפעות משמעותיות יותר על תחושת הביטחון של פרטים, אולם השפעות אלו דעכו בהתמדה ועד חודש פברואר 2002 אחוז האמריקאים שחששו מפגיעה אישית כתוצאה ממתקפת טרור השתווה לזה שנמדד בעקבות הפיגוע באוקלהומה סיטי.[3] גם אחוז האמריקאים ששינו את הרגליהם בעקבות פיגועי 11 בספטמבר דומה לזה שנמדד לאחר הפיגוע באוקלהומה סיטי.[4]

בחירות והתנהגות בוחרים עריכה

על אף הממצאים לפיהם פעולות טרור מסוימות לא גררו שינויים התנהגותיים בקרב פרטים, ישנם מחקרים המתארים מספר דרכים בהן טרור עשוי להשפיע על תוצאות בחירות. פעולת טרור עשויה להשפיע על אחוזי ההצבעה בבחירות על ידי עידוד או דיכוי הצבעה בקרב קבוצות שונות באמצעות הבלטת נושאים הקשורים לביטחון לאומי, או לחלופין פעולת טרור עשויה להשפיע על הבחירה עצמה ולגרום לבוחרים לשנות את בחירתם או לחזק את החלטתם של בוחרים שטרם החליטו.

מחקר שבחן את תוצאות הבחירות הארציות לפרלמנט הספרדי ב-2004 אשר נערכו 3 ימים לאחר מתקפת הטרור במדריד ובמהלכן חל מהפך בו מפלגת הסוציאליסטים שפיגרה בסקרים זכתה בבחירות העלה כי מתקפת הטרור הובילה הן לעלייה של כ-6% באחוז ההצבעה והן לשינוי עמדות הבוחרים, כאשר עבור בוחרים אשר הושפעו ממתקפת הטרור הסיכוי להצביע למפלגת הסוציאליסטים עלה ב-18%.[5] מחקר נוסף שנערך לאחר מתקפת הטרור בפריז ב-2015 מצא שפיגועי הטרור תרמו לעלייה בתמיכה במפלגת החזית הלאומית הנתפסת כמפלגת ימין רדיקלית[6]

ההשפעה של דעת קהל בינ"ל על טרור עריכה

דעת קהל אינה רק מושפעת ממתקפות טרור, אלא עשויה להיות גם גורם מנבא להתרחשות מתקפות כאלו, כך לפי מחקר שפורסם בכתב העת האקדמי Science. לפי המחקר, חוסר שביעות רצון מההנהגה והמדיניות של מדינה אחרת עשויה לספק תמיכה חומרית בתאי טרור, או אף לעודד הצטרפות לאותם תאים, וכתוצאה מכך להוביל להתרבות מתקפות טרור. כמו כן, דעת קהל יכולה לפעול גם כתמריץ בכך שמספקת תמיכה ומעודדת פרטים להשתתף בפעולות טרור. המחקר מצא כי עלייה של 20 נקודות האחוז בחוסר שביעות הרצון של תושבי מדינה מסוימת במזרח התיכון או צפון אפריקה ממנהיג של אחת ממעצמות העולם (כדוגמת ארצות הברית, בריטניה, רוסיה וכדומה), מתואמת עם עלייה של 93% במספר התקפות הטרור שתוכננו על ידי אזרחי אותה המדינה וכוונו כלפי המעצמה.[7]

בישראל עריכה

בין האינתיפאדה הראשונה לשנייה עריכה

מאות פיגועי טרור שהובילו למותם של יותר מאלף ישראלים התרחשו בתקופה שבין תחילת האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987) לסוף האינתיפאדה השנייה (פברואר 2005) בתדירויות ועוצמות משתנות, ובמהלך אותן שנים, בכל אחת ממערכות הבחירות חל שינוי במפלגת השלטון. ניתוח סקרי דעת קהל לגבי העדפות הבוחרים בכל אחת ממערכות הבחירות הראה כי פיגועי הטרור השפיעו על דפוסי ההצבעה, והציע שמתקפות טרור מדגישות את בולטות הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומעודדות מצביעים לתמוך במפלגות המזוהות עם מדיניות הרתעתית נוקשה.[8] המחקר נמצא כי התרחשות של פיגוע טרור ביישוב מסוים בטווח זמן של 3 חודשים ממועד בחירות מתואמת עם עלייה בתמיכה במפלגות ימין באותו ישוב, תמיכה אשר מוסברת משינוי בעמדות התושבים ולא משינוי באחוזי ההצבעה. מחקר זה העלה ממצאים חשובים גם לגבי קיטוב בהעדפות פוליטיות ומצא כי מתקפות טרור כלליות (אשר התרחשו מחוץ ליישוב עצמו) מגדילות את הקיטוב הפוליטי בין התושבים.[9]

ההשפעה של איום ירי רקטות עריכה

בנוסף להשפעה של מתקפת טרור ישירה ביישוב על אחוז התמיכה במפלגות ימין, עצם האיום ממתקפת טרור מתואם גם הוא עם עלייה בתמיכה במפלגות ימין. החל מ-2001 יישובים בדרום ישראל הפכו לחשופים לירי רקטות מרצועת עזה. מחקר מ-2014 מצא כי ההשפעה של היותו של ישוב בטווח הרקטות מוערכת בעלייה של בין 2 ל-6 אחוזים בתמיכה במפלגות ימין, במערכות הבחירות שנדגמו עבור המחקר (החל מ-1999 ועד 2009), ללא תלות בזהות המפלגה שבשלטון, כלומר לא מדובר ב"הענשה" של מפלגת השלטון על כך שאפשרה לטווח הטילים להתרחב, אלא פשוט עלייה בתמיכה במפלגות ימין.[10]

השפעה על דעת קהל והמוכנות לבצע ויתורים טריטוריאליים עריכה

יחד עם העלייה בתמיכה במפלגות ימין נמצא כי מתקפות טרור מקומיות מובילות לשינויים בדעת הקהל הנוגעת למוכנות לבצע ויתורים טריטוריאליים. מהצלבת נתונים מסקרים שנערכו על ידי המכון הישראלי לחקר בחירות (INES) ונתונים על מתקפות טרור בין השנים 1988 ל-2006, עולה כי ביישוב שספג מתקפת טרור קטלנית ב-12 החודשים האחרונים, הסיכוי שפרט יתמוך בביצוע ויתורים טריטוריאליים גדל ב-4.2%.

מכיוון שמצד אחד מתקפות טרור מובילות לעלייה בתמיכה במפלגות ימין ומצד שני הן מובילות לאימוץ עמדות המשויכות לשמאל הפוליטי בישראל בנוגע לוויתורים טריטוריאליים. הסבר אפשרי לכך הוא שפיגועי טרור מדגישים את החשיבות של סוגיות ביטחוניות המזוהות עם מפלגות ימין, ומועמדים ממפלגות שמאל נדחקים החוצה מהמרכז הפוליטי במקביל לתנועה של מועמדים מהימין הפוליטי כלפי מרכז המפה הפוליטית. כך, גוש השמאל מאבד תמיכה, ובמקביל גוש הימין מתקרב בעמדותיו אל המרכז הפוליטי, ממתן את עמדותיו ואף מאמץ עמדות של מפלגות מהחלק השמאלי של המפה הפוליטית.[11]

ההשפעה של התגובה הישראלית לטרור על דעת הקהל הפלסטינית עריכה

תגובות צבאיות של ישראל השפיעו על דעת הקהל בקרב הציבור הפלסטיני במידה מועטה ומוגבלת. במחקר משנת 2012 נמצא כי תגובות צבאיות קטלניות לאירועי האינתיפאדה השנייה השפיעו ברמה מסוימת על מידת הנכונות לביצוע משא ומתן או על מידת התמיכה בפת"ח (הנחשב למתון ביחס לארגונים פלסטיניים אחרים). סקרי דעת קהל שנערכו על ידי אוניברסיטת ביר-זית החל משנת 2000 הוצלבו מול נתונים של ארגון "בצלם" על הרוגים פלסטינים. במחקר נמצא כי מקרי מוות של פלסטינים מובילים להקצנה של האוכלוסייה בטווח הזמן הקצר בלבד: עלייה בכמות ההרוגים במחוז כתוצאה מתגובה צבאית מתואמת עם ירידה בתמיכה בקיום משא ומתן וירידה בתמיכה בפת"ח במהלך החודש הראשון שלאחר התגובה, אולם חודשיים לאחר התגובה השינוי בדעת הקהל כבר אינו מובהק.[12]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Henning Finseraas, Ola Listhaug, It can happen here: the impact of the Mumbai terror attacks on public opinion in Western Europe, Public Choice 156, 2011-11-11, עמ' 213–228 doi: 10.1007/s11127-011-9895-7
  2. ^ Carol W. Lewis, The Terror that Failed: Public Opinion in the Aftermath of the Bombing in Oklahoma City, Public Administration Review 60, 2000-05, עמ' 201–210 doi: 10.1111/0033-3352.00080
  3. ^ Huddy, Leonie, Nadia Khatib, and Theresa Capelos, Trends: Reactions to the terrorist attacks of September 11, 2001, The Public Opinion Quarterly
  4. ^ Mohammad R. Torabi, Dong-Chul Seo, National Study of Behavioral and Life Changes Since September 11, Health Education & Behavior 31, 2004-04, עמ' 179–192 doi: 10.1177/1090198103259183
  5. ^ Bali, Valentina A., Terror and elections: Lessons from Spain., Electoral Studies 26.3
  6. ^ Pavlos Vasilopoulos, George E. Marcus, Nicholas A. Valentino, Martial Foucault, Fear, Anger, and Voting for the Far Right: Evidence From the November 13, 2015 Paris Terror Attacks, Political Psychology 40, 2018-10-14, עמ' 679–704 doi: 10.1111/pops.12513
  7. ^ A. B. Krueger, J. Maleckova, Attitudes and Action: Public Opinion and the Occurrence of International Terrorism, Science 325, 2009-09-17, עמ' 1534–1536 doi: 10.1126/science.1170867
  8. ^ Claude Berrebi, Esteban F. Klor, On Terrorism and Electoral Outcomes, Journal of Conflict Resolution 50, 2006-12, עמ' 899–925 doi: 10.1177/0022002706293673
  9. ^ CLAUDE BERREBI, ESTEBAN F. KLOR, Are Voters Sensitive to Terrorism? Direct Evidence from the Israeli Electorate, American Political Science Review 102, 2008-08, עמ' 279–301 doi: 10.1017/s0003055408080246
  10. ^ ANNA GETMANSKY, THOMAS ZEITZOFF, Terrorism and Voting: The Effect of Rocket Threat on Voting in Israeli Elections, American Political Science Review 108, 2014-07-28, עמ' 588–604 doi: 10.1017/s0003055414000288
  11. ^ E. D. Gould, E. F. Klor, Does Terrorism Work?, The Quarterly Journal of Economics 125, 2010-11-01, עמ' 1459–1510 doi: 10.1162/qjec.2010.125.4.1459
  12. ^ Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Esteban Klor, Economic Conditions and the Quality of Suicide Terrorism, 2010-08