משתמש:Shmuelap/טרור ושוק ההון

טרור ושוק ההון

מחיריהם של מניות, איגרות חוב וניירות ערך אחרים משקפים, במידה רבה, את ציפיותיהם של המשקיעים לגבי העתיד. באופן מצטבר, שינויים אלו יכולים לבטא את הציפיות של המשקיעים בנוגע לכלל שוק ההון ואף בנוגע למצב המאקרו-כלכלי העתידי של המשק. מאפיין מרכזי של מניות וניירות ערך אחרים בשוק ההון הוא הנזילות שלהם, כלומר, היכולת לקנות ולמכור נכסים היא קלה, זולה באופן יחסי וכמעט מיידית. נזילות זו מביאה לכך ששוק ההון 'רגיש', במידה רבה, לאירועים חריגים. בין אם מדובר על אירועים בתוך העולם הפיננסי כמו פרסום דוחות או חדשות בנוגע לחברות מסוימות ובין אם מדובר על אירועים חיצוניים כמו אסונות טבע, משברים פוליטיים או המצאות טכנולוגיות – המשקיעים נוטים להגיב, ומהר. תגובותיהם משקללות, בין היתר, את החששות, התקוות, ההזדמנויות והסיכונים הגלומים באירוע ובהשלכותיו. אירועים שליליים, כמו מתקפות טרור, מקטינים את רמת הוודאות, או לכל הפחות את תחושת הוודאות, ועלולים 'להבריח' את המשקיעים מנכסים ברמת סיכון גבוהה אל עבר נכסים בטוחים יותר או להחזקה במזומן. מאפיינים אלו, יחד עם התקיימות תחרות משוכללת באופן יחסי והזמינות הגבוהה של נתונים, הביאו חוקרי כלכלה רבים להתעסק בהשפעה של אירועי ואיומי טרור על שוק ההון ובשימוש בשוקי ההון לצורך אומדן השפעות של טרור על המשק או על תעשיות מסוימות. באופן ייחודי, המחקר בתחום החל בתחילת המאה ה-21, ובפרט לאחר פיגועי 11 בספטמבר, ומחקר קודם בתחום נדיר עד לא קיים.

סוגי מתקפות טרור

מחקריהם של אלדור ומלניק, ומחקרים נוספים שבדקו את ההשפעות של מתקפות טרור מסוגים שונים, מצאו כי לפיצוצים והפצצות בכלל, ולפיגועי התאבדות בפרט, השפעה קשה משמעותית על שוק ההון מאשר לסוגים אחרים של מתקפות וכי ככל שמספר הנפגעים גדול יותר כך גם ההשפעה על שוק ההון.

טווחי זמן

ההשפעה של מתקפות טרור על שוק ההון יכולה להיגרם בשתי דרכים עיקריות. בראשונה, חוסר הודאות והבהלה אשר נגרמים כתוצאה מהטרור, 'מבריחים' את המשקיעים מנכסים מסוכנים כמו מניות לנכסים בטוחים יותר כמו איגרות חוב, זהב או להחזקה במזומן. השפעה זו צפויה להיות קצרת טווח ולפוג. בשנייה, משקיעים חוששים מפגיעה ריאלית בכלכלה כתוצאה ממציאות מתמשכת של טרור ומההשפעות המאקרו-כלכליות שלו ובמקרה כזה ההשפעה עלולה להיות ארוכת טווח.

בעוד החוקרים אלדור ומלניק מצאו השפעות ארוכות טווח חוקרים אחרים לא מצאו השפעות ארוכות טווח מובהקות, למעט כתוצאה מפיגועי 11 בספטמבר. מחקרים שבדקו את ההשפעות קצרות הטווח מצאו כי השווקים נוטים להתאושש תוך 15 יום, שבוע (למעט פיגועי 11 בספטמבר) או אפילו יום אחד וכי קיימת שונות בין מדינות.

מחקרים שבדקו את עוצמת ההשפעות של מתקפות טרור לאורך זמן מצאו כי לאורך השנים הן הולכות ונעשות חלשות יותר. חוקרים מסוימיםהסבירו זאת על ידי המערכת הבנקאית אשר נעשתה יציבה יותר בעוד אחרים טענו כי השווקים נוטים ליצור 'נורמליזציה' של מתקפות טרור וכי המשקיעים התרגלו לטרור ומגיבים פחות בפאניקה. מחקרים אחרים לא מצאו היחלשות של השפעות הטרור על השווקים.

השוואה בין סקטורים וסוגי חברות

אחד המחקרים הראשונים והמרכזיים שעסק בהשפעה של טרור על שוק ההון בחן את הסכסוך בחבל הבאסקים בספרד. הוא מצא כי מעבר לפגיעה בתוצר לנפש, מניות של חברות ששיעור ניכר מפעילותן הוא בחבל הבאסקים נטו להיות 'רגישות' יותר ביחס למצב הביטחוני – הפגינו ביצועים חיוביים יותר עם הפסקת האש וביצועים שליליים יותר כאשר היא הסתיימה ואיום הטרור חזר. מחקרים נוספים מצאו שונות בין הסקטורים השונים בכלכלה; חברות בסקטור הביטוח הפגינו ביצועים שליליים במיוחד, כנראה לאור חשש מעלויות עתידיות שיהיו להן כתוצאה ממתקפות, חברות בסקטור התעופה הפגינו ביצועים שליליים במיוחד גם הן, כנראה כתוצאה מהחשש מירידה בביקוש לטיסות ואילו סקטור הבנקאות הפגין 'אדישות' למתקפות הטרור. מחקרים נוספים, כמו מחקריהם של ברבי וקלור, מצאו כי על אף שהשוק בכללותו נפגע כתוצאה מהטרור, חברות בסקטור הביטחוני הושפעו דווקא בצורה חיובית, כנראה כתוצאה מהציפייה לגידול בביקוש למוצרים ולשירותים אותם הם מספקים. מחקר שנעשה על שוק ההון בפקיסטן מצא כי חברות בתחום האנרגיה, התעשייה והתקשורת חוו פגיעה קשה כתוצאה ממתקפות טרור ואילו חברות פיננסיות, חברות הטבק וחברות בסקטור הבריאות הושפעו בצורה חיובית.

השוואה בין מדינות

קיימים הבדלים בעוצמת ההשפעה של מתקפות טרור על שוקי ההון במדינות שונות. מחקרים הראו כי מדינות מפותחות נוטות להגיב בצורה טובה יותר למתקפות טרור מאשר מדינות מתפתחות. מחקרים אחרים מצאו שונות גדולה גם בין מדינות מפותחות. מחקרים אחרים מצאו כי דווקא מדינות מפותחות נטו להגיב בצורה פחות טובה למתקפות טרור מאשר מדינות מתפתחות. חלק מהחוקרים הסבירו את הפערים בכך שמדינות בעלות שוקי הון מפותחים ו'בריאים' יותר נטו להגיב בצורה טובה יותר למתקפות טרור ואילו חוקרים אחרים טענו שדווקא שוקי הון משוכללים יותר הם אלו שמגיבים יותר בחדות למתקפות טרור. מחקר נוסף טוען כי השונות בין המדינות נובעת ברובה מהרמה בה המדינה 'הופתעה' מהטרור ומעוצמת הרגש השלילי כתוצאה ממנו, מה שגרם לבהלה של המשקיעים. כלומר, על ידי בחינת הדיווחים בתקשורת מצאו החוקרים קשר בין כמה שהמתקפה נתפסה כמפתיעה ועוצמת הרגשות השליליים כתוצאה מהמתקפה לבין הפגיעה הכלכלית.