משתמש:Stephanie Buzaglo/פטריקים

הפטריקים (patricius – patricii) היו מעמד בחברה הרומית הקדומה, משפחות עשירות בעלות השפעה שיצרו מעמד אצולה. שמם נגזר מהמילה patres ("אבות"). לאחר ביטול המלוכה ברומא וייסוד הרפובליקה, מתחיל מאבק פנימי ברומא, הפלבאים נגד הפטריקים על סדרי המשטר והחברה. המאבק מגיע לשיאו בשנת 133, כאשר המאבקים הפנימיים מגיעים עד למלחמת אזרחים.[1]

המעמד הפטריקיעריכה

הפטריקים היו חלק לא גדול מהאוכלוסייה הרומית, בעלי זכויות יתר ולהם היה המונופול על המשרות הפוליטיות והדתיות. רק הפטריקים יכלו להיבחר למשרת הקונסול ורק הם מונו למשרות של הדיקטטור והמאגיסטר אקוויטום. המשרות הדתיות, הפונטיפיקים והאוגורים, היו בידי הפטריקים בלבד. גם הסנאט היה ברובו בשליטת הפאטריקים. (53)ההשתייכות למעמד הפטריקי הועברה בתורשה והייתה תלויה בהשתייכות ל- gens (יחידת התייחסות שהגדירה את הזהות הפטריקית - חמולה).החמולות היו מורכבות ממספר משפחות, שבראש כל אחת עמד "אבי משפחה" (pater familias). (3)

זכויות היתר – חתימת הפטריקיאטעריכה

בתקופת המלוכה ברומא היו נתונים סמלי השלטון (auspicia) בידי הפטריקים. המלכים הגיעו מחוץ לרומא ונבחרו על ידי הפטריקים. בין מלך למלך, חזרו סמלי השלטון לפטריקים. הכהונות הדתיות בתקופת המלוכה, היו בידי הפטריקים ולמרות שהמלך עמד בראש ההיררכיה הדתית, הוא היה חייב לשתף פעולה עם הכוהנים. ביטול המלוכה וכינון הרפובליקה, הייתה הפיכה אריסטוקרטית כאשר בראשה עמדו הפטריקים. (4) בראש הרפובליקה הרומית עמדו שני קונסולים. מרשימת הקונסולים עולה שבשנים הראשונות , לא כל הקונסולים היו פטריקים. אולם מתברר כי ככל שעובר זמן, האחיזה הפטריקית בשלטון, מתחזקת. תהליך זה, של התגבשות המונופול הפטריקי על השלטון, נקרא "חתימת הפטריקיאט". חברות בקבוצה סגורה זו, היא תוצאה של ירושה בלבד, עד כדי איסור נישואין עם גורמים מחוץ לקבוצה. (5)

מלחמת המעמדותעריכה

הפלבאים שהיו בתחילה, קבוצה קטנה ומוגדרת בתוך בחברה הרומית, הצליחו להקים ארגון מהפכני שראשיתו בצורך הבסיסי של אזרחים להגן על עצמם מפני שרירות לבו של השלטון. במהלך ארוך טווח, הביאה התארגנות זו להכנסת מוסדותיהם של הפלבאים לתוך החברה והחוק הרומי. שתי המערכות הפטריקית והפלבאית, שולבו יחד. (6)לכאורה המאבק יצר שוויון בין האזרחים, אך במציאות רק מספר לא גדול של בתי אב פלבאים מימשו את זכותם להיבחר למשרות המדינה הבכירות. רק בעלי אמצעים יכלו להתחרות על המשרות ולמלאן ובהדרגה נוצרה אצולה חדשה. בעוד הפטריקים שמרו את משרות המדינה הבכירות לעצמם באמצעות מונופול חוקי, האצולה החדשה, שכללה גם פטריקים וגם פלבאים, הייתה אצולת משרה. עושר ושליטה חברתית עזרו להם להשיג את מבוקשם בדרך כלל. נוצרה אפשרות מה לניידות חברתית ואותה ניצלו אזרחים מחוץ לרומא, אזרחים רומיים חדשים ולא מבטן ולידה. (7)

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, ירושלים, 1989, עמ' 42-‏45.

2. שצמן, עמ' 53.

3. Tim Cornell, The beginnings of Rome: Italy and Rome from the Bronze Age to the Punic Wars c. 1000-264 BC, London, pp. 245-246

4. קורנל, עמ' 251-252.

5. קורנל, עמ' 252-256

6. קורנל עמ' 256-259

7. שצמן, עמ' 69-70