משתמשת:Taliak/שלומית דקל

שלומית דקל

שלומית דקל (נולדה ב-27 ביוני 1928) היתה האשה הראשונה בטלוויזיה הלימודית בישראל, אשת חינוך ולוחמת פלמ"ח. דקל הינה תושבת ירושלים מזה למעלה משישים שנה, אלמנתו של לוחם הפלמ"ח יצחק (דוקי) דקל ז"ל, אם לשלושה ילדים וסבתא לתשעה נכדים ושמונה נינים.

ראשית חייה והעלייה לארץ ישראל

דקל נולדה בטאלין, בירת אסטוניה, לאברהם קוסוצקי ותמרה לבית צ'ורני. אביה, איש חינוך וראש התנועה הציונית בטלין, פעל לקידום התנועה הציונית והעלייה לארץ ישראל ודיבר עם בתו בשפה העברית בלבד החל משנות ילדותה המוקדמות.

בשנת 1933, לאחר עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה, אביה של דקל נשלח כציר לקונגרס הציוני בלוצרן, שוויץ, בשנת 1935, ושם פגש את נציגי היישוב מפלשתינה ופעל לקבלת האישורים הנדרשים לעלייה לארץ ישראל. בשנת 1936, עלתה המשפחה לאוניה "פולוניה" בדרכה לפלשתינה. מרבית בני משפחתה של דקל באסטוניה נספו לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. שלומית והוריה היו בין המעטים מיהודי אסטוניה שעלה בידם להימלט.

בהיותה בת 16, התקבלה דקל לתכנית לתלמידים מצטיינים בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים ובסיום התיכון המשיכה ללימודים בסמינר למורים. 1947, שנת הלימודים האחרונה של שלומית בסמינר למורים בדוד ילין התקצרה בשל המצב המדיני, וכך התגייסה דקל לשורות הפלמ"ח.

דקל בימי הפלמ"ח

לוחמת פלמ"ח

ב-29 ביוני 1946 נעצר אביה של שלומית בקיבוץ יגור במהלך השבת השחורה. במוצאי יום הכיפורים של אותה שנה, פגשה את יצחק דקל (דוקי). יצחק התגייס לשורות הפלמ"ח כבר ב-1943 לאחר שסיים את לימודיו בתיכון ליד"ה והצטרף לכוחות הרזרבה. כחצי שנה לאחר תחילת הלימודים באוניברסיטה, נקרא יצחק לשוב לחטיבת הראל כמפקד האמון על ליווי השיירות לירושלים. שלומית התגייסה בעקבותיו בשנת 1947 לחטיבה, תחת פיקודו של יצחק רבין.

שלומית ודוקי ליוו את השיירות האחרונות לירושלים, תוך הסתרת תחמושת ונשק על גופם, עד להפסקתן המוחלטת על ידי הבריטים בתקופה שקדמה להכרזת העצמאות ב-15 במאי 1948.

לעיני קהל אורחים מצומצם, נישאו שלומית ויצחק דקל במהלך ההפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות. לפני שחרורה מהשירות בפלמ"ח, שרתה דקל בשני תפקידים נוספים - אלחוטאית באבו גוש ומורה לעברית בקיבוץ חולדה עבור חיילי גח"ל (גיוס חוץ לארץ).

עשייה חינוכית

עם שחרורה, החלה דקל ללמד בבית הספר בית חינוך ע"ש חיים ארלוזרוב, ובמקביל נתנה שיעורים פרטיים בחשבון ולימדה עברית בבית ספר ערב לפועלים. בתקופה זו נולדו שלושת ילדיהם: עופר, לאה ומיכל.

לאחר כעשור בתחום ההוראה, בשנת 1964, נבחרה דקל ללמד מתמטיקה על מסך הטלוויזיה, עוד בטרם הוקם הערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית. ב-24 במרץ 1966, ב-12 בצהריים, הפכה דקל לאשה הראשונה בישראל שהופיעה בטלוויזיה במסגרת השידור ההיסטורי בו נחנכה הטלוויזיה הלימודית, בטקס בו נאמו בין השאר שר החינוך דאז, זלמן ארן והברון רוטשילד. את שיעורי המתמטיקה המשודרים כתבה והגישה דקל בעצמה, בלוויית הבובה דודו אותה הפעילה הבובנאית נעמי יואלי.

בשנת 1966, במסגרת תחרות בינלאומית לשידורים חינוכיים בטוקיו, יפן, זכתה שלומית דקל בפרס על השיעור "המעגל והעיגול" לכתות ז'. התחרות נערכה על ידי שירות השידור היפני בחסות איחוד שירותי השידור האירופאים.

המורה שלומית והבובה דודו בטלוויזיה הלימודית

לאחר כחמש שנים בטלוויזיה וכמאה שיעורים משודרים, פרשה דקל מהמסך ושבה להוראה. שלומית סיימה בהצטיינות תואר ראשון בחינוך וספרות ובמקביל לימדה הוראת חשבון בסמינר למורים בדוד ילין. לאחר מכן המשיכה לתואר מוסמך ועבדה כמרכזת מסלול חטיבת הביניים במתמטיקה בסמינר, וכן לימדה באוניברסיטה העברית בבית הספר לחינוך. בהמשך סיימה שלומית תואר מוסמך בחינוך ובתקשורת ולמדה לתואר מוסמך נוסף ביידיש, שניהם באוניברסיטה העברית.

במסגרת הלימודים התבקשה שלומית על ידי פרופסור דניאל כהנמן ופרופ' שלמה פוקס שעמד בראש בית הספר לחינוך דאז, לכתוב תכנית לימודים שתעסוק בחשיבה בתנאי אי וודאות. בהדרכת פרופ' כהנמן ופרופ' עמוס טברסקי, חתני פרס נובל לכלכלה לשנת 2002, כתבה ספר לימוד, מדריך למורה ומאמרים יחד עם פרופ' רות בייט-מרום לשכלול החשיבה בתנאי אי ודאות .

המשורר חיים גורי כתב על שלומית: "בימים קשים אלו למערכת החינוך ולנוכח הירידה המדאיגה ברמת החינוך ובמעמדו של המורה, מן הראוי להעלות על נס את מפעלה החינוכי של שלומית הירושלמית."

המורה שלומית דקל בכתה בבית הספר

חיים של תרומה לקהילה

לאחר מותו של בעלה, דוקי, בהיותו בן 67, ופרישתה לגמלאות, החלה דקל להתנדב במתן תמיכה נפשית בארגון ער"ן (עזרה ראשונה נפשית), שם היא פעילה מזה 20 שנה. כמו כן, דקל מרכזת עד היום בהתנדבות את תכניות התרבות באירגון ותיקי ההגנה והתנדבה ביד ושם בתרגום מסמכים מיידיש לעברית.

שלומית דקל מתגוררת כיום בדיור מוגן "אחוזת בית הכרם" בירושלים, שם היא עומדת בראש מספר וועדות ויוזמות במסגרת חיי הקהילה במקום, לרבות תפקידה כנציגת הדיירים ויושבת ראש ועדת בריאות.

ד"ר נעמי יואלי, תלמידתה לשעבר של שלומית בביה"ס ארלוזרוב ושותפתה לתכנית הטלוויזיה כמפעילת הבובה דודו, כותבת על שלומית: "שלומית דקל היא בעיני, כמו בעיני כל חבריה ומוקיריה, דמות מופת בסגולותיה החינוכיות, האינטלקטואליות והאנושיות ובעלת זכויות רבות בעיר ירושלים איתה כרכה את גורלה עוד מימי הפלמ"ח כאשר ליוותה שיירות בדרך לעיר הנצורה… שלומית יוצאת דופן ביכולתה לתרום מכל הטוב שבה לכל מעגלי החיים הסובבים אותה: המשפחה, החברים, הקולגות למחקר, התלמידים הרבים וגם רבים רבים שלא פגשו בה אך נעזרו בעצותיה, בנדיבותה ובגישה החיובית יוצאת הדופן שלה... השילוב של אשת מחקר ומעשה, של תרומה חברתית עם איזון משפחתי ייחד ומייחד עד היום את שלומית."

פרסומים

• Beyth-Marom, R. & Dekel, S. Thinking under uncertainty: A textbook for junior high school students. The Ministry of Education, 271 pp., 1983.

• Beyth-Marom, R. & Dekel, S. Thinking under uncertainty: A Manual for Teachers. The Ministry of Education, 132 pp., 1983.

• Beyth-Marom, R. & Dekel, S. An elementary approach to thinking under uncertainty. Translated and adapted from Hebrew by: Ruth Beyth-Marom, Ben- Zion Marom and Sarah Lichtenstein. Lawrence Erlbaum Associates, 154 pp., 1985.

• Beyth-Marom, R. & Dekel, S. A curriculum to improve thinking under uncertainty. Instructional Science, 12 (1983), 67-82.

קישורים חיצוניים

• Taliak/שלומית דקל, באתר הפלמ"ח
• Taliak/שלומית דקל, באתר הפלמ"ח
• השידור הראשון - קישור לשידור הראשון של הטלוויזיה החינוכית בשנת 1966.
• "מספרים רציונליים – כיצד מחלקים"(חלק א') תכנית הטלוויזיה החינוכית עם המורה שלומית דקל.
• "מספרים רציונליים – כיצד מחלקים"(חלק ב') תכנית הטלוויזיה החינוכית עם המורה שלומית דקל.
• "המחנכת הלאומית" כתבת YNET מיום 17.09.03 על תכנית הטלוויזיה של שלומית דקל.
• "מורים בשחור לבן" כתבת YNET מיום 2.2.2012 על חמשת המורים המיתולוגיים מהטלוויזיה הלימודית, ביניהם שלומית דקל.
• "שובה של הטלוויזיה הלימודית" כתבת ידיעות אחרונות מיום 29.4.2013 בה נראית תמונתה של שלומית דקל מתוך תכנית הטלוויזיה.
• "שידור הטלוויזיה הראשון בישראל" כתבת הארץ על שידור הטלוויזיה הראשון בישראל מיום 24.3.2009.
• ראיון טלוויזיוני עם שלומית דקל מתוך התכנית "החיים מתחילים"

הערות שוליים

[[קטגוריה: היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה]] [[קטגוריה: לוחמי הפלמ"ח]] [[קטגוריה: אנשי חינוך ישראלים]] [[קטגוריה: הטלוויזיה החינוכית הישראלית]]