משתמש:Zoharturg/הפקת סוכר בארץ ישראל הקדומה
הפקת סוכר בארץ ישראל הקדומה
מבוא עריכה
דבש הדבורים היה ככל הנראה הדרך המועדפת על תושבי הארץ להשגת מתיקות, אך לא תמיד ניתן היה להשיגו ולעיתים הוא היה יקר מאוד או שהיה מוקדש לצורכי פולחן ולא לצרכים יומיומיים[1], כך שהאדם הפשוט נאלץ ל"השיג" את הסוכר שלו ממקור אחר. כיום, רוב הסוכר בעולם מופק מסלק סוכר ומקני סוכר. לפני התקופה הצלבנית[2] לא היה בארץ ישראל קנה סוכר וסלק הסוכר כלל אינו גדל באזורינו. בתקופות קדומות יותר (מתקופת הברונזה ועד התקופה הצלבנית/מוסלמית), הפיקו תושבי הארץ דברי מתיקה בעיקר מן הפירות שגדלו על עצי הארץ וביניהם פירות שנכללו בשבעת המינים כמו ענבים, תאנים, תמרים וחרובים.
תיאורה של הארץ כפוריה במשפט: "ארץ זבת חלב ודבש"(בספר שמות ג' ח' ובספר דברים ח' ח') ככל הנראה מתייחס לדבש הפירות יש הטוענים כי מדובר בדבש תאנים. שמואל אביצור (מחבר "אטלס אדם ועמלו") טוען כי מדובר בדבש תאנים (עמוד 99). הפיכת הפירות לדבש הייתה גם דרך טובה לשמר אותם בהיעדר אמצעים מודרניים כמו קירור או חומרים משמרים.
דבש ענבים עריכה
דבש הענבים נוצר בתהליך דומה לתהליך יצירת יין. לאחרהקטיף הובאו הענבים אל מתקני הגתות והבודדות (בודדה- מעין גת קטנה לשימוש פרטי או פירטי), בהן נרמסו הענבים במשטח הדריכה עד שהופק מהם נוזל התירוש. בניגוד לתהליך הפקת היין, בו התירוש עובר תהליך של התססה, התירוש המיועד להפקת דבש פירות בושל בדודים עד לאידוי הנוזלים. בדודים נותר סירופ צמיגי במשקל 20% מהמשקל ההתחלתי של הענבים. זהו דבש הענבים ("דיבס" בערבית). קיים גם סוג נחות יותר של דבש ענבים המופק משאריות הענבים שדרכו עליהם בשלב הראשון על ידי הוספת נוזלים וסחיטתם באמצעות קורה (כמו בבית בד). במצריים, בקברו של תות אנך-אמון, התגלה קנקן ועליו הכתובת "מיץ ענבים לא מותסס", ככל הנראה מדובר היה במיץ תירוש שהופק ממנו דבש פירות ונקבר יחד עם מוצרי מזון רבים אחרים עם המלך הצעיר.
באופן דומה להפקת דבש הענבים, הופקו דבש מתאנים ומתמרים.
דבש חרובים עריכה
בניגוד לדבש הענבים, התאנים והתמרים, דבש החרובים הופק על ידי כתישת פירות החרוב והשרייתם בנוזלים לזמן ממושך, לאחר ההשריה, סונן הנוזל והורתח בדוד עד להתאדות הנוזלים וקבלת מעין סירופ. דבש זה נחשב בעבר למעין "דבש לעניים" מכיוון שהפירות היו נאספים על ידי עניי הארץ בטבע.
דבש תמרים עריכה
לפי אביצור, דבש תמרים לא היה נפוץ בארץ ישראל בתקופות הקדומות, זאת מפני שעץ התמר ככל הנראה לא היה נפוץ כמו עצי הפירות האחרים שהוזכרו לעיל. באזורים אחרים במזרח התיכון (בסוריה בעיקר אך גם במצריים) לעומת זאת, היה דבש התמרים שכיח מאוד (ראה Brothwell, עמוד 81).
דבש אבטיחים עריכה
במהלך מלחמת העולם הראשונה, עסקו בארץ גם ביצור דבש מאבטיחים (ראה אביצור, עמוד 99).
לקריאה נוספת עריכה
- אביצור שמואל, אדם ועמלו, כרטא, 1976.
- Brothwell, D. R. (1969). Food in antiquity: a survey of the diet of early peoples (Vol. 66). JHU Press.
קישורים חיצוניים עריכה
- על "ארץ זבת ודבש", באתר גשר.
הערות שוליים עריכה
- ^ ראה ערך תעשיית ייצור הדבש בתל רחוב.
- ^ ראה ערך חורבת מנות על מפעל יצור הסוכר הצלבני.