מת'יו בריידי

צלם אמריקאי

מת'יו ב. בריידיאנגלית: Mathew B. Brady;‏ 182215 בינואר 1896) היה צלם עיתונות אמריקאי. נודע במיוחד בצילומיו ממלחמת האזרחים בארצות הברית ובדיוקנאות אישים בני התקופה. נחשב ל"אבי צילום העיתונות".[1]

מת'יו בריידי
Mathew Brady
דיוקן עצמי, 1875
דיוקן עצמי, 1875
לידה 18 במאי 1822
מחוז וורן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בינואר 1896 (בגיל 73)
מנהטן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Mathew Brady Brady עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של הקונגרס עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mathewbrady.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו עד מלחמת האזרחים

עריכה

בריידי נולד לזוג מהגרים מאירלנד במדינת ניו יורק ועבר לעיר ניו יורק כשהיה בן 16. בין 1841 ל-1844 למד צילום אצל צלם הדאגרוטיפ סמואל מורס. הוא התמקד בצילום ידוענים ופוליטיקאים וב-1849 פתח סטודיו בוושינגטון הבירה בו צולמו והוצגו דיוקנאות דאגרוטיפ שצילם. עם המצאת שיטת האמברוטייפ היה בריידי מראשוני הצלמים בשיטה. ב-1851 נישא לג'ולייט הנדי.

ב-1850 הפיק את אלבום הגלריה שכלל צילומי אמריקאים מפורסמים, בהם דיוקנו של נשיאה השביעי של ארצות הברית, אנדרו ג'קסון (בריידי צילם 18 מתוך 19 נשיאי ארצות הברית מג'ון קווינסי אדמס ועד ויליאם מקינלי, למעט הנשיא התשיעי, ויליאם הנרי הריסון). ב-1856 ביצע צעד חלוצי בתחום הפרסום. מודעה לפרסום הסטודיו שלו, שהציב בעיתון ניו יורק הרלד התייחדה בשימוש בגופן (פונט, סוג וגודל אות) שונה משאר הכיתוב בעמוד ושאר המודעות, וזאת בניגוד למודעות עד אז שהודפסו כולן באותה אות כמו שאר המלל בדף.[2]

ב-1859 הוצגה בארצות הברית שיטת הקארט דה ויזיט (שיטת צילום של פורטרטים מיניאטוריים שהודפסו על גבי גלויות קטנות ככרטיס ביקור) שפיתח אנדרה אדולף אז'ן דיסדרי בצרפת. בריידי אימץ את השיטה והגלויות הקטנות הפכו פופולריות ביותר.

מלחמת האזרחים

עריכה
 
בריידי מיד לאחר קרב בול ראן הראשון

תפקידו ההיסטורי של בריידי היה בהחלטתו לתעד את אירועי המלחמה ישירות מקו החזית תוך שימוש בשיטת הקולודיון. הוא לקח עמו צוות גדול של עוזרים שיצאו אל החזית במספר צוותים, לכל צוות סיפק בריידי קרון חדר חושך על חשבונו לצורך פיתוח בשדה. כמה מהצלמים שהעסיק הפכו לשמות נודעים בתחום (בהם אלכסנדר גרדנר). למרות הסיכון הפיזי והכלכלי והקשיים הטכניים דבק בריידי במשימה והביא צילומים ייחודיים. הראשון שבהם היה תיעוד קרב בול ראן הראשון, בו כמעט ונפגע מירי אויב. בנוסף לתיעוד בצילום ערך בריידי רשימות מפורטות ותיעד ברשימותיו את התפתחות הקרבות. מאוחר יותר נעזרו היסטוריונים ברשימותיו ובצילומיו לשחזור הקרבות. במרוצת המלחמה הפך בריידי יותר למתאם ומארגן מאשר צלם בעצמו וזאת בשל התדרדרות כושר הראייה שלו. הוא נשאר בוושינגטון, דאג לצוותיו, קיבל מהם חומר ודאג לפרסומו בעיתונים.

באוקטובר 1862 הציג בוושינגטון תערוכת צילומים בשם "קרב אנטיאטם", התערוכה כללה תמונות רבות של גופות חיילים הרוגים באופן שהציג לראשונה באופן ריאליסטי ובוטה את אימי המלחמה לאזרחים בעורף.

במהלך המלחמה יצר הסטודיו של בריידי למעלה מ-10,000 לוחות נגטיב. הוא הוציא מכיסו למעלה מ-100,000 דולר. עם סוף המלחמה לא הייתה כל דרישה לצילומים. הציבור לא חפץ לרכוש תמונות מהמלחמה וממשלת ארצות הברית סירבה אף היא לרכוש את האוסף, אף על פי שהקונגרס העניק לבריידי מענק בסף 25,000 דולר ב-1875, הוא נותר שקוע בחובות. הוא הפך כמעט לעיוור, נאלץ למכור את הסטודיו ולאחר מות אשתו ב-1887 נותר בודד וחסר-כל. הוא נפטר מסיבוכים של תאונת דרכים בה נפגע, בבית חולים למעוטי יכולת.

"משען בריידי"

עריכה
 
"משען בריידי"

אחת הבעיות שניצבו בפני המצטלמים לצילומי פורטרט בעידן ראשית הצילום הייתה הצורך לעמוד במשך מספר דקות ללא תזוזה, עקב זמן החשיפה הארוך שנדרש. המצולמים ביקשו להראות בתנוחה טבעית ועם זאת להשען על רהיט לא-מורגש.

כמענה לצורך זה המציא בריידי את "משען בריידי", רהיט מתכוונן ויציב היכול לשמש הן ככיסא והן כמשען מוגבה, ושניתן להסוותו בקלות ובמהירות.

מצילומיו

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Panzer, Mary (1997). Mathew Brady and the Image of History. Washington, D.C.: Smithsonian Books. ISBN 1-58834-143-7
  • Horan, James D. Mathew Brady: Historian With a Camera. New York: Random House. ISBN 0517001047

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Horan, James D. (1988-12-12). Mathew Brady: Historian With a Camera. New York: Random House. ISBN 0517001047.
  2. ^ לוח זמנים של התפתחות הפרסום באמריקה