מתיה מאדסה

היסטוריון ארמני

מתיה מאדסהארמנית: Մատթեոս Ուռհայեցի, Matteos Uṛhayetsi; נולד במחצית השנייה של המאה ה-111144) היה היסטוריון ארמני במאה ה-12 מהעיר אדסה.

מתיה מאדסה
Մատթեոս Ուռհայեցի
לידה המאה ה־11
אדסה, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1144
אדסה, השושלת הזנגידית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1144 עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה האפוסטולית הארמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

מתיה היה אב המנזר של "המנזר האדום", ליד העיירה קהרמאנמרש ואיש דת בכנסייה האפוסטולית הארמנית. בכתביו הוא מספר רבות על הנסיכות הארמנית קטנה שהקים האציל הארמני פילרטוס ברכמיוס, ששימש בעברו כגנרל בצבא הביזנטי. נסיכותו של ברכמיוס קמה ב-1078 אך לקראת מותו ב-1086 התפוררה למספר ישויות מקומיות. כתביו משמשים מקור אמין לתיאור מסע הצלב הראשון ועל ההיסטוריה של אזור הגבול בין האימפריה הביזנטית לאימפריה הסלג'וקית.

מתיה מאדסה מתואר במחקר המודרני כאדם בעל אמונה דתית חזקה ודיעות מוצקות באשר לכתבי הקודש ולעימותים של תקופתו בין נוצרים לכופרים – מוסלמים אך גם פלגים שונים בתוך הכנסייה הנוצרית. מעט מאוד ידוע על חייו, הוא נולד באסדה במחצית השנייה של המאה ה-11 והיה חבר בכנסייה האפוסטולית הארמנית. הוא היה מתנגד נחוש לכנסייה היוונית כמו גם לכנסייה הלטינית. הוא לא חוסך את שבט לשונו מהצלבנים ששבתקופת חייו שטפו את סוריה והקימו תוך קרבות מרים את נסיכות אנטיוכיה וממלכת ירושלים בהם הוא ראה ברברים כפויי טובה. מתיה מאדסה ראה ערב הכיבוש הצלבני של ארץ-ישראל בצלבנים כמי שבאו למלא את רצון האלוהים: "לשבור את כבלי הנוצרים, לפרוק מעל עיר-הקודש את עול הכופרים ולכבוש בכוח מיד המוסלמים את הקבר הנערץ שאסף לתוכו את האלוהים". שנים מספר מאוחר יותר הוא כתב כי האלוהים ראה צורך להתערב במישרין ולהזהיר את הפרנקים על שום שגירשו את הארמנים, את היוונים, את הסורים ואת הגיאורגים מן המנזרים.[1] הוא נהרג, ככל הנראה כל הנראה במהלך המצור על אדסה (1144).

עבודתו של מתיו ידועה בשם כרוניקל (בארמנית: Ժամանակագրություն), שכנראה החל לכתוב בשנת 1113 והשלים לפני 1140, במקור נכתבה בניב של ארמנית ומתעדת את ההיסטוריה הארמנית על פני מאתיים שנה – מהמחצית השנייה של המאה העשיריתעד המחצית השנייה של המאה ה-12 ומתבססת, ככל הנראה, על ספרים קדומים יותר אותם קרא מתיה בהיותו איש דת ובעל גישה לספריות שהוחזקו במזרים ארמניים שונים.

הוא נותר המקור העיקרי היחיד למידע אודות האירועים הפוליטיים והכנסייתיים בתקופתו ובאזורו. הידע הספרותי וההיסטורי של מתיה היה מוגבל, וחלק מהנתונים הכרונולוגיים שלו שנויים במחלוקת על ידי חוקרים מודרניים.

לקריאה נוספתעריכה

  • יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, א-ב, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1963, 1973. - המחבר זכה בפרס ישראל; במהדורתו בצרפתית זכה הספר בפרס "האקדמיה הצרפתית".
  • יהושע פראוור, הצלבנים - דיוקנה של חברה פיאודלית, ירושלים: מוסד ביאליק, 1975, 1985.
  • Steven Runciman, A History of the Crusades, Cambridge university press, 1952 מסת"ב 0521061628
  • Christopher Tyerman. God's war: a new history of the Crusades, Harvard University Press, 2006

הערות שולייםעריכה

  1. ^ החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : הנוצרים - המזרחים בתוך ההיסטוריה של ארץ-ישראל הר, משה דוד (פרופ') הוצאת יד בן צבי ירושלים