מתקן שיגור (יצירת אמנות)
"מתקן שיגור" היא יצירת אמנות, שיצר האמן הישראלי גדעון גכטמן בין השנים 2006–2008.
 | |
| מראה הצבה בגלריה שלוש (2008) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | גדעון גכטמן |
| תאריך יצירה | 2006–2008 |
| טכניקה וחומרים | צינורות אלומיניום, פח אלומיניום, צבע תעשייתי, פרופיל ברזל, עץ לבוד, לוחות עץ אורן, חבל, לבד, חוברת הדרכה מודפסת |
תיאור עריכה
רקטות ה"קסאם", שיוצרו על ידי ארגוני הטרור הפלסטינים ברצועת עזה על ידי שימוש בחומרים מאולתרים, הוכנסו לשימוש החל משנת 2001. העיסוק של גכטמן ברקטות אלו בא על רקע השימוש הגובר בהם בשנים 2006–2008.
"מתקן שיגור" שיצר גכטמן, הוא מערך של דגמי הרקטות, מעמדי שיגור וקופסאות אחסנה מעץ. אלו נבנו ושוכללו בהדרגה והוצגו לראשונה בתערוכת זוכי פרסי משרד התרבות והספורט במוזיאון פתח תקווה לאמנות בשנת 2006 (25 בינואר–25 במרץ). בתערוכה זו הוצגו שלושה דגמי-אב לטילים, מתקני תצוגה ומארז עץ אחד. בתערוכה "Dead-Line" בית קנר בראשון לציון בשנת 2007 (2–5 ביולי) הוצגו דגמי האב ורקטות צבועות בשילובים של אדום, ירוק, שחור ולבן, המהווים את הצבעים בדגל הפלסטיני. ובשנת 2008 הוצג המערך השלם כתערוכת יחיד בגלריה שלוש בתל אביב-יפו (18 בספטמבר-1 בנובמבר). בשנת 2011 הוצגה העבודה בתוך שתי קופסאות אחסנה סגורות, במסגרת הביאנלה בהרצליה 20-10 באוקטובר.
כמו בעבודות אחרות של גכטמן, דגמי הרקטות מטשטשים את החיץ הנהוג בין המציאות החברתית והפוליטית לבין מעשה האמנות, על ידי שיעתוק של האובייקט הממשי אל החלל המוזיאלי.
המערך מציג גם הרהור על שימורו של מעשה האמנות – תמה בולטת נוספת ביצירתו של האמן. אף על פי שדגמים אלו הם עקרים, עדיין הם מכילים את כל הדרוש לאחזקתם: מתקני שיגור, המהווים גם כני תצוגה וארגזי נשיאה מעץ, המאזכרים ארגזי עץ המשמשים לאחסון פסלים ויצירות אמנות במוזיאונים.
עבור תצוגה בגלריה שלוש הדפיס גכטמן חוברת טכנית המדגימה איך לבנות ולעטר את "מתקני השיגור". חוברת זו, המכילה מפרטים טכניים, מהווה, כפי שכתב אבשלום סולימאן, דגם לאופן שבו יכולות עבודותיו של גכטמן להיות מופצות גם ללא נוכחות הפיזית של האמן.[1]
ברשימת ביקורת בעיתון "הארץ", קשר עוזי צור את העבודה אל מכלול עבודתו של גכטמן, העסוקה בהתמודדות עם מוות ועם מערכי הנצחה:
כך הולכת ומתרחבת יצירתו של גכטמן משימור זכרו של "גדעון גכטמן" (שהיה גופני פגיע ואירוני), אל שימור זיכרון בנו שמת בדמי ימיו (שהיה יפה ואסתטי כיפי הגעגוע המגולם בטאג' מהאל), אל שימור העולם המוכר מתוך חרדת סופו המתקרב, בשפה לקונית ויפהפייה של תעשיית מותו.[2]
גלריה עריכה
-
מארז למתקן שיגור ודגם-אב לטיל ללא צביעה, מראה הצבה בגלריה שלוש (2008) -
טיל מס' 1, מראה הצבה בגלריה שלוש (2008) -
מארזים למתקן שיגור, מראה הצבה, הביאנלה בהרצליה (2011)
קישורים חיצוניים עריכה
- גדעון גכטמן: מתקן שיגור, 2008, החוברת מאתר גלריה שלוש
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים מתקן שיגור - גדעון גכטמן, באתר הארץ- עוזי צור, "גכטמן, מדויק ואפקטיווי כטיל מונחה", באתר הארץ, 30 באוקטובר 2008
- רותי דירקטור, "גדעון גכטמן: מתקן שיגור, 2008", הצופה, 29 בנובמבר 2008.
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו: סולימאן, אבשלום, גדעון גכטמן: מתקן שיגור, 2008, גלריה שלוש, תל אביב, 2008. חלקים מן החוברת הודפסו מחדש בתוך קטלוג תערוכתו הרטרוספקטיבית של גכטמן במוזיאון ישראל. ראו: מירון, איה (עורכת), גדעון גכטמן, 1942–2008, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2013
- ^ צור, עוזי, "גכטמן, מדויק ואפקטיווי כטיל מונחה", באתר הארץ, 30 באוקטובר 2008