פתיחת התפריט הראשי

מתקפת הטרור בלונדון הייתה סדרה של פיצוצים שאירעו ברחבי העיר לונדון בירת הממלכה המאוחדת בשנת 1999. במהלך שלושה סופי שבוע רצופים מה-17 ועד ל-30 באפריל 1999 הופעלו שלוש פצצות שונות מתוצרת בית שהיכלו מסמרים רבים בבריקסטון שבדרום לונדון, בבריק ליין שבמזרח לונדון, ובפאב "The Admiral Duncan" אשר באזור סוהו. כל פצצה הכילה עד 1,500 מסמרים באורך 14 סנטימטרים. הפצצות גרמו למותם של שלושה אנשים, ובהם אישה בהריון, ופצעו 140 בני אדם, מתוכם ארבעה איבדו גפיים.

ב-2 במאי 1999 עצרה משטרת לונדון את דייוויד קופלנד בחשד להוצאה לפועל של הפיגועים. קופלנד, שנודע בעקבות כן בכינוי "מחבל המסמרים של לונדון", היה נאו-נאצי, וחבר לשעבר בשתי קבוצות פוליטיות של הימין הקיצוני, המפלגה הלאומית הבריטית, ולאחר מכן חבר התנועה הלאומית הסוציאליסטית. לטענתו הפיגועים כוונו נגד הקהילות השחורות, הדרום-אסיאתיות, והקהילות ההומוסקסואליות של לונדון. קופלנד הורשע ברצח בשנת 2000 ונידון לשישה מאסרי עולם.[1]

הפיגועיםעריכה

הפיצוץ בבריקסטון שבדרום לונדוןעריכה

הפיצוץ הראשון בוצע בשבת, ה-17 באפריל 1999, בבריקסטון שבדרום לונדון. אזור דרום לונדון מכיל קהילה שחורה גדולה. הפצצה הוכנה באמצעות חומר נפץ שנלקחו מזיקוקי דינור אשר הונחו בתוך שקית ספורט בשוק של בריקסטון. חלק סוחרי השוק של בריקסטון אשר חשדו בשקית, ובהם גארי שילינג, העבירו את השקית לשטח פחות צפוף, לאחר שהבחינו כי קופלנד התנהג בחשדנות. הסוחרים קראו למשטרה, שהגיעו למקום בדיוק כאשר הפצצה התפוצצה בשעה 17:25. 48 בני אדם נפצעו בפיגוע, מהם רבים שנפצעו באופן קשה משום שמסמרים רבים באורך 14 סנטימטרים נארזו סביב הפצצה. הפיצוץ היה רב עוצמה ושלח מסמרים לכל הכיוונים, ניפץ חלונות, וגרם נזק רב לרכבים שחנו לאורך הרחוב.[2]

הפיגוע בבריק ליין שבמזרח לונדוןעריכה

הפצצה השנייה הופעלה ביום השבת בשבוע שלאחר מכן, ב-24 באפריל 1999, בבריק ליין אשר בקצה המזרחי של לונדון, בה יש קהילה בנגלדשית גדולה. בעוד שבבריק ליין יש שוק רחוב הומה בימי ראשון, קופלנד בחר בטעות לפוצץ את הפצצה ביום שבת, כאשר הרחוב היה פחות הומה. קופלנד השאיר את הפצצה בשקית ריבוק שחורה ברחוב הנברי. השקית התגלתה על ידי עובר אורח שהביא את השקית לתחנת המשטרה בבריק ליין שהייתה סגורה. הוא הניח אותה בתוך מכונית הפורד סיירה שבבעלותו, אשר חנתה ברחוב בירק ליין 42, שם הפצצה התפוצצה בהמשך. 13 בני אדם נפצעו בפיגוע, וכמו כן המבנים והמכוניות בזירת הפיגוע ניזוקו קשות. הפצצה התפוצצה בדיוק כאשר התאספו בקרבת מקום מוסלמים רבים מחוץ למסגד East London Mosque.[3] Thirteen people were injured, and surrounding buildings and cars were severely damaged. At the time, Muslims were gathering outside the East London Mosque for prayers.[4]

הפיגוע בפאב בסוהועריכה

הפיגוע השלישי והאחרון הופעל בערב יום שישי, ה-30 באפריל 1999, בפאב "אדמירל דאנקן" ברחוב אולד קומפטון שבסוהו, לב הקהילה ההומוסקסואלית של לונדון. באותה העת הפאב והרחוב מחוץ לפאב היו הומים. קופלנד השאיר את הפצצה בתיק הספורט אשר התגלה על ידי הלקוחות של הפאב. הפצצה התפוצצה בשעה 6:37 בדיוק כאשר התיק נבדק על ידי מנהל הפאב מארק טיילור. שלושה אנשים נרצחו בפיגוע ו-70 נפצעו, רבים מהם באופן קשה. ארבעה מן הניצולים נאלצו לעבור ניתוח להסרת הגפיים.[5]

הקורבנותעריכה

בפיצוץ שאירע בפאב בסוהו נפטרה אנדריאה דייקס בת ה-27, אשר הייתה בחודש הרביעי להריונה יחד עם חבריה ניק מור בן ה-31 וג'ון לייט בן ה-32. בעלה של אנדריאה, ג'וליאן, נפצע קשה. ארבעת החברים מאסקס נפגשו בפאב " The Admiral Duncan" כדי לחגוג את הריונה של אנדריאה.[6]

אחרית הדברעריכה

קופלנד נעצר בלילה של ה-30 באפריל כשהמשטרה קיבלה את כתובתו - חדר שכור בסאניבורק רוד שבהמפשייר. קופלנד הודה בביצוע שלושת הפיגועים ברגע שפתח את הדלת למשטרה, ואמר להם: "כן, כולם אני ביצעתי את כולם, ביצעתי אותם לבד". הוא הראה להם את חדרו, שם היו תלויים שני דגלים נאציים על קיר, יחד עם אוסף תצלומים וכתבות על הפיגועים.

ב-30 ביוני 2000 קופלנד הורשע ברצח והטמנת פצצות וקיבל שישה מאסרי עולם.[1] ביוני 2014 תקף קופלנד אסיר בבית הכלא בלמארס עם כלי נשק מאולתר - סכין גילוח המחובר למברשת שיניים. באוקטובר 2015 הוא הודה באשמה ונדון על כך לשלוש שנות מאסר נוספות.[7]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 Buncombe, Andrew; Judd, Terri; and Bennett, Jason. "'Hate-filled' nailbomber is jailed for life", The Independent, 30 June 2000.
  2. ^ Thompson, Tony; Honigsbaum, Mark; and Ridley, Yvonne. "Nail bomb injures 48 in Brixton blast", The Guardian, 18 April 1999.
  3. ^ Sengupta, Kim; Gregoriadis, Linus; Mullins, Andrew (26 באפריל 1999). "East London Bombing: `We knew Brick Lane would be next, but thought it wouldn't be so quick'". The Independent. בדיקה אחרונה ב-3 בדצמבר 2014. 
  4. ^ "Car bomb explodes in London's Brick Lane", Press Association, 24 April 1999.
  5. ^ "Nail bomb explosion at London pub kills two", The Guardian, 30 April 1999.
  6. ^ https://www.theguardian.com/uk/2000/jul/01/uksecurity.jeevanvasagar
  7. ^ Williams Joe (29 באוקטובר 2015). "Soho nail bomber David Copeland sentenced for prison attack". Pink News. בדיקה אחרונה ב-30 באוקטובר 2015.