פתיחת התפריט הראשי

נאות הכיכר

מושב בישראל

נאות הכיכר (נְאוֹת הַכִּכָּר) הוא מושב בצפון הערבה, מדרום לים המלח, הנמצא בתחומי מועצה אזורית תמר. המושב נמצא בסמוך לשפך נחל ערבה אל ים המלח.

נאות הכיכר
Neothakikar5916.JPG
מחוז הדרום
מועצה אזורית תמר
גובה ממוצע ‎-354‏ מטר
תאריך ייסוד 1961
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 421 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.4%‏ בשנה עד סוף 2017
רחוב בנאות הכיכר
גן משחקים ביישוב

היישוב נקרא על שם כיכר סדום בה הוא שוכן, מקומן של ערי הכיכר המקראיות[2]. מצפון מזרח ליישוב, בשטח ירדן, נמצאות עתיקות העיר הקדומה צוער מתקופת המקרא.

ביישוב מתגוררים נכון לדצמבר 2015 411 תושבים וכ-500 זרים. היישוב נמצא בצמוד לגבול עם ירדן.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

חוות הבוקריםעריכה

נאות הכיכר יושבה לראשונה בשנת 1959 כחוות בוקרים[3], על ידי צעירים ממקומות שונים בארץ, חלקם ותיקי הערבה דאז, תושבי תל אביב ועוד, שעלו על הקרקע בניגוד לעמדת המוסדות המיישבים שהזהירו מפני קדחת[4]. בנוסף לגידול עדר בקר, גודל במקום מטע תמרים נסיוני[5], ירקות ופרחים שהושקו ממי תהום מלוחים[6]. באוגוסט 1961 הותקן בחווה מכשיר קטן להתפלת מים שייתר את הצורך להביא מים מסדום[7]. בשנת 1964 כבר סופקו המים משני קידוחים מקומיים[8].

יהדות אוסטרליה תרמו כסף להקמת מבנה מגורים ייחודי המכונה המבצר, המבנה בצורת מרובע סגור והקיפי כלל את דירות תושבי המושב לצד מבני הציבור. לאחר בניית בתי הקבע, שימש מבנה המבצר כבית הספר של ילדי המושבים נאות הכיכר ועין תמר. לאחר סגירת בית הספר והעברתו לנווה זוהר, ננטש מבנה המבצר. בשנץ 2017 שופץ המבנה והוא קולט תוכניות חינוכיות בשיתוף פעולה עם גופי חינוך ציוניים.

בשנת 1962 הוקמה בחווה חברת טיולי המדבר "נאות הכיכר" שהייתה הראשונה בתחום תיירות המדבר[9], תחילה באזור ים המלח ולאחר מכן גם בכל הערבה עד הרי אילת[10]. באוקטובר 1962, לאחר הצטרפות מתיישבים חדשים, הוחלט שהחווה תוכר כיישוב קבע[11], אולם ההחלטה לא יצאה אל הפועל בהיעדר מתיישבים בעלי משפחות[12]. עם זאת, המשק הצטרף לתנועת האיחוד החקלאי[13].

עד שנת 1965 עזבו דור המייסדים[14], והגיעו במקומם מתיישבים אחרים. עדר הבקר נמכר לאחר שהתברר כגרעוני, ובמקומו הוקמו בריכות דגים[15][16]. ביישוב הוקמו חדרי־ארוח (צריפים) למטיילים.

מושב האיחוד החקלאיעריכה

לאחר מלחמת ששת הימים היווה היישוב יעד לפעילות חבלנית, כולל ירי קטיושות[17].

בתרומת יהודים מדרום אפריקה ומניו זילנד הוקם עבור המתיישבים מבנה קבע אבל בהיעדר כמות מספקת הוחלט על הבאת גרעין התיישבות שיקים במקום מושב שיתופי[18] ונמנע ממתיישבי המקום להיכנס למבנה הקבע. בשנת 1969 הושג הסכם עם הסוכנות על פיו שולם למייסדים פיצויים תמורת פינוי המקום, לצורך הקמת היאחזות נח"ל[19]. במקום הוקם בסיס צבאי, בו התרחש אסון נאות הכיכר בדצמבר 1970 עת התמוטט סלע על חדר האוכל של הבסיס. הבסיס הועבר בשנת 1997, ובמקום נותרה אנדרטה לזכר החיילים שנספו באסון.

הגרעין החדש של נאות הכיכר, שעלה לקרקע ביוני 1970 למקומו הנוכחי של היישוב, ליד מוצא נחל הערבה, עלה במסגרת האיחוד החקלאי[20], שנתן חסות לרעיון ההתיישבות הרב תכליתית. רעיון זה היה אמור להוות בסיס לסוג התיישבות חדש, אשר יאפשר מגוון דעות פוליטיות וצורות עבודה וחברות. לאחר שנה, עקב חילוקי דעות פנימיים, פרש בעל הרעיון ומגבש הגרעין, אורי גלעד (גולדשמידט), וניסה להמשיך את דרכו ביישובים חמרה ואשלים[21].

במהלך שנות ה-80 שקע המושב בחובות כבדים[22].

במהלך שנות האלפיים התחדש המושב בתשתיות, מבני הציבור שופצו ומשפחות חדשות נקלטו. פרנסת אנשי המושב נשענת על חקלאות, תיירות ומקצועות חופשיים רבים.

עין פלוטיתעריכה

מעיין בצד הכביש המוביל לעין תמר ולנאות הכיכר. המים מליחים וסביב המעיין נמצאים עצי דקל וסבך שיחי קנה. שם המעין פלוטית ניתן לו על ידי תושבי נאות הכיכר. במדרש, פלוטית הייתה בתו של לוט ונאמר עליה שהייתה צדיקה. המעיין נקרא גם "מעיין האהבה" ו-"המעיין הנסתר".

בסמוך לעין פלוטית נביעות נוספות, בתוכנית שיקום מלחת סדום, יוכשרו דרכי גישה למעיינות נוספים.

תיירות כיכר סדוםעריכה

חברי מושב נאות הכיכר והמושב השכן עין תמר פועלים לקידום תיירות כיכר סדום, צפון הערבה ודרום ים המלח. במושב היצע תיירות של 50 צימרים, שני חאנים גדולים, מסעדה והיצע עשיר של טיולי מדבר בחווארי כיכר סדום, מעיינות נסתרים, מלחת סדום, ים המלח ומדבר יהודה והערבה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ כמסופר בסיפור סדום בספר בראשית, פרק י"ט, פסוק כ"ט
  3. ^ עדר בקר מרודזיה הובא לנמל אילת, דבר, 27 בספטמבר 1959
  4. ^ משולם עד, סביב סדום השוממה, דבר, 8 באפריל 1960
  5. ^ יורחב יישוב הבוקרים נאות הכיכר, דבר, 9 בנובמבר 1959
  6. ^ ביצות כיכר סדום, דבר, 6 ביוני 1960
    כרם נסיוני יינטע בנאות הכיכר, דבר, 23 במרץ 1962
  7. ^ שלמה גבעון, הם שתו לחיים - על מי שתייה, מעריב, 8 באוגוסט 1961
  8. ^ עזרא ינובמימי המוביל הארצי הגיעו לברזי הנגב, מעריב, 24 ביוני 1964
  9. ^ שלמה גבעון, הם היו שמונה ..., מעריב, 31 באוגוסט 1962
  10. ^ משק מארגן טיולים בהרי אילת, מעריב, 18 בנובמבר 1963
    שפי גבאי, בג'יפים לארץ הקסומה שבהר אילת, דבר, 24 בפברואר 1964
  11. ^ חוות נאות הכיכר תיהפך ליישוב קבע, דבר, 5 באוקטובר 1962
  12. ^ מבקשים להפוך את משק נאות הכיכר ליישוב קבע, מעריב, 15 בינואר 1967
  13. ^ שלמה גבעון, מסתמן הסדר לגבי השובתים בנאות הכיכר, מעריב, 31 באוגוסט 1966
  14. ^ רותם אורוצקי, סרט וידאו על מתיישבי חוות נאות הכיכר
  15. ^ עידית זרטלהאנשים הנודדים של נאות הכיכר, דבר, 7 במאי 1965; המשך
  16. ^ שלמה גבעון, שני הצעירים מנאות הכיכר, מעריב, 4 בספטמבר 1966
  17. ^ 10 פגזים נורו לעבר נאות הכיכר, מעריב, 1 ביולי 1968
    פגזי מרגמה נורו לעבר נאות הכיכר, מעריב, 26 בינואר 1969
  18. ^ 10 יישובים חדשים יוקמו תוך 5 שנים בערבה ובנגב, דבר, 1 ביולי 1968
  19. ^ נאות הכיכר תהיה להיאחזות נח"ל, מעריב, 8 ביוני 1969
  20. ^ מושב נאות הכיכר עולה על הקרקע, דבר, 8 ביוני 1970
  21. ^ יוסי בייליןבין הר"ת לחמרה, דבר, 12 באפריל 1974
  22. ^ אריה בינדר, נאות הכיכר שקוע בחובות כבדים, מעריב, 15 בדצמבר 1985