נאות סמדר

קיבוץ בישראל
Disambig RTL.svg המונח "שיזפון" מפנה לכאן. לערך העוסק בבסיס צה"ל המכונה שיזפון, ראו מחנה שיזפון.

נְאוֹת סְמָדַר הוא קיבוץ בדרום הערבה סמוך לצומת שיזפון, על כביש 40, השייך למועצה אזורית חבל אילות. הקיבוץ חבר בתק"ם. הקיבוץ הוקם כהיאחזות "שזפון" בשנת 1980, ולאחר שלא הצליח להתרומם התיישב בו בשנת 1989 גרעין נאות סמדר שהקימו בו יישוב סביב הנושא האקולוגי - אורגני. היישוב משתרע על שטח של כ-800 דונם.

נאות סמדר
כיתוב תמונה
בית האמנויות בנאות סמדר (2012)
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית חבל אילות
גובה ממוצע[1] ‎407 מטר
תאריך ייסוד 1989
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 228 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.0% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
1 מתוך 10
http://www.neot-semadar.com

היסטוריהעריכה

תקופת שזפוןעריכה

קיבוץ שזפון עלה על הקרקע בספטמבר 1980[3] על ידי גרעיני נח"ל. המתיישבים הראשונים במקום היו גרעין "זימרן" של תנועת הצופים, מחזור ע"ג, גיוס 1979, שלימים התיישבו בקטורה, שהחזיקו במקום כהיאחזות נח"ל לפני שהונח קו המים ליישוב ולפני שהיה אפילו חשמל (אף לא מגנרטור).

גרעיני נח"ל נוספים שאכלסו את קיבוץ שזפון בשנותיו הראשונות היו:

  • גרעין ראשית - מחזור ע"ה - גיוס 1980, שעברו הכשרה בשל"ת בקיבוץ דורות
  • גרעין ראם - מחזור ע"ז - גיוס 1981
  • גרעין אשד (אל שזפון דרכנו) - מחזור ע"ט - גיוס 1982
  • גרעין ערבה - מחזור פ"א - גיוס 1983
  • גרעין פרא - מחזור פ"ה - גיוס 1985

גרעיני ראם, אשד, ערבה ופרא עברו הכשרה בשל"ת מוקדם בקיבוץ נצר סרני[4], אשר היה לקיבוץ האומן של שזפון.

בראשית דרכו נקרא הקיבוץ, שהיה היישוב השישי של התק"ם בערבה, "ערבה 6". בעת פינוי היישובים בסיני, הועבר חלק מהציוד שפורק בסיני לקיבוץ שיזפון, כולל מגרש הכדורסל שלו. נדמה כי שזפון היה הקיבוץ האחרון בישראל שהוקם ונוהל כולו על ידי בני גרעיני נח"ל, ובעיקר מבני גרעין ראשית וראם. שני גרעינים אלה אף סייעו בהקמתם ובנייתם של היישובים הסמוכים לשיזפון: נוה חריף ושיטים, ולקחו חלק בהקמת מחנות הצבא שבאזור, ובנטיעת חורשות דרך (לימנים) ביחד עם קק"ל. חורשות אלו עדיין ניכרות באזור.

חברי הגרעין הקימו גינות נוי, נטעו מטע תמרים וגידלו ירקות[5], בעיקר בצל ומלונים, ופרחים[6]. בנוסף בנו את בתי המגורים ומבני הציבור במקום, סללו שבילים, עבדו ביערנות. התושבים החזיקו מזנון דרכים בצומת שזפון, ששכן לראשונה באוטובוס נטוש, ושימש את הפועלים שעסקו בבניית מחנות הצבא, חיילים ומעט המטיילים שבחרו בדרך זו בדרכם לאילת. כן הפעילו התושבים מזנון בנמל התעופה עובדה. ביוזמת בני הגרעינים הוקם בשיזפון לול תרנגולות ענק ומודרני, שהיה בזמנו אחד מחמשת הלולים הגדולים בישראל, וניטעו חורשות נוי סביב היישוב.

תוכנית אכלוס היישוב שהיה מבוסס על השארות בני הגרעין במקום לאחר שירותם הצבאי לא הצליח[7] ובספטמבר 1988 לאחר שנותרו בו רק 15 בני אדם הוחלט לפנותו ולהחזיקו על ידי צעירים בשנת שירות עד למציאת מתיישבים אחרים שיתיישבו בו[8][9]. חלק מיחידות הדיור הריקות הועברו להר עמשא[10].

הקמת נאות סמדרעריכה

הקיבוץ הוקם מחדש בקיץ 1989[11] על ידי קבוצת חברים מירושלים בעלי מקצועות חופשיים שעזבו את העיר והתיישבו בנגב על מנת להקים קהילה לומדת שליבה מכוון לשיתוף פעולה בין אדם לחברו ולסביבתו. היישוב הוא יישוב אורגני עם התייחסות לתחום האקולוגי הכוללת חקלאות אורגנית, בנייה מדברית, מיחזור והשבת מים. הקיבוץ נקרא על שמה של סמדר ספרא, מגרעין המייסדים של המקום, שנהרגה בתאונת דרכים באוגוסט 1981.

הקיבוץ כיוםעריכה

במקום כ-200 חברים המתפרנסים בעיקר מחקלאות אורגנית ותוצריה: כרמים, זיתים, תמרים, עיזים, יין, שמן וגבינות. התוצרת החקלאית של הקיבוץ נמכרת ברשתות השיווק ובחנויות טבע ברחבי הארץ. הקיבוץ עוסק בבנייה מדברית מגוונת, הכוללת מגדלי צינון פסיבי, לבני בוץ, בנייה בבלות קש ועוד. ברחבי הקיבוץ מפוזרים מבנים רבים הבולטים באסתטיקה המיוחדת שלהם ושנבנו במהלך השנים על ידי אנשי המקום, העוסקים גם בבניה מחוץ לתחומי היישוב לפרנסתם. בתחומי האומנות והיצירה מתקיימים במקום כמה מפעלים: סדנאות אומנות של בית האומנויות שתוצריהן נמכרים במקום, ובית מלאכה למוצרים אדריכליים לבניין, המייצר גם שולחנות טרצו. מדי יום מתקיימים בנאות סמדר סיורים מודרכים, הכוללים ביקור בבית האמנויות וביקב.

פונדק נאות סמדר היושב בצומת שיזפון הוא מסעדת דרכים צמחונית ובית קפה, וחנות המפעל של מוצרי נאות סמדר.

הקיבוץ קולט מתנדבים.

אורח החייםעריכה

אורח החיים בקיבוץ מתנהל מתוך כוונה לקיים קהילה לומדת. הקהילה מעלה שאלות לדיון כמו: "האם אדם יכול להבין את עצמו דרך שיתוף פעולה עם אחרים? האם אפשר לחיות חיים שאינם רק למען עצמי, מתוך כוונה לקחת אחריות על חיי?" בנאות סמדר אין אידאולוגיה ואין ניסיון להקים קהילה אוטופית. מציאות החיים היומיומית היא שדה הלימוד, ואין תורה או דרך לחיים. עם זאת, ודבריהם של קרישנמורטי, גורדייף, אקהרט טולה ואחרים נקראים כאן מדי פעם. יוסף ספרא, האיש בעל החזון, אסף סביב הנושאים האלה אנשים בירושלים ויזם את הקמת נאות סמדר, טיפח בנאות סמדר קו של התרחקות מסמכויות רוחניות ומיסטיקות למיניהן, על מנת להיצמד לכנות בלתי מתפשרת, במהלך החיים עצמם. הוא סירב להיות מורה רוחני, והחיים בנאות סמדר, ממשיכים במסלולם זה. ספרא הלך לעולמו בשנת 2003. קבלת ההחלטות בקיבוץ מתקבלות בקונצנזוס.

בשנת 2019 יצא הסרט התיעודי "האושר המוחלט"[12], של אביב אור משולם, בו מתארות נשים שהיו חברות הקיבוץ, את החיים בקיבוץ כ"כת לכל דבר ועניין".

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נאות סמדר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ מתיישבי שיזפון (קטורה ג(' עלו על הקרקע בערבה, דבר, 4 בספטמבר 1980
  4. ^ אהרן פריאל, 2 קיבוצים הוקמו בערבה ובאיזור תפן, מעריב, 18 בספטמבר 1980
  5. ^ משולם עד, עשרות מליוני שקלים נזק בשטפונות ליישובי הערבה, דבר, 29 בדצמבר 1980
  6. ^ שזפון. רוחות טובות, מעריב, 27 במרץ 1988
  7. ^ איל חלפון, החלום הסתיים אפשר להגיד נכשל, חדשות, 2 בספטמבר 1988
  8. ^ אילנה ברש, מנסים להציל את שיזפון, חדשות, 29 באוגוסט 1988
  9. ^ יצחק לץ, מדינה קטנה בערבה, חדשות, 17 במרץ 1989
  10. ^ לילה על הר עמשא, מעריב, 22 בדצמבר 1989
  11. ^ ג'קי פומס, שיזפון אוכלס בחברים חדשים, חדשות, 20 בספטמבר 1989
  12. ^ דף הסרט בפייסבוק