נאו-חסידות

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך לא מוגדר טוב וחסר מידע מהותי, סגנון לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

נאו-חסידות היא אהדה או קרבה רעיונית מודרנית אל החסידות ומורשתה, אם בכתיבה ואם בדרכים אחרות.

ראשוני סופרי תנועת ההשכלה היהודית הסתייגו מן החסידות, כמו גם אנשי חכמת ישראל במערב אירופה. אצל היינריך גרץ מכונה החסידות 'הזייה', והוא מעמת בין הופעתה החשוכה, לדעתו, לבין הופעת אור ההשכלה בישראל, על ידי משה מנדלסון. גם בספרות ההשכלה בגליציה עמדה החסידות במוקד התקפות ארסיות, כמו בחיבוריהם הסאטיריים של יוסף פרל ויצחק ארטר.

אם בספרותה של תנועת ההשכלה היהודית מקובל היה להציג את החסידות באור שלילי, באה תקופת התחייה בספרות היהודית החדשה ושינתה במידה רבה את היחס המודרני אל החסידות.

בין הסופרים וההוגים המודרניים שעסקו בכך היו אליעזר צבי צווייפל, שמעון דובנוב בצעירותו, י"ל פרץ, יהודה שטיינברג, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מרטין בובר, הלל צייטלין, בר טוביה, שמואל אבא הורודצקי ומרדכי בן יחזקאל.

גם בדורות שלאחר מכן הופיעו חיבורים מודרניים המציגים את המאור שבחסידות, כמו יצירות של אברהם יהושע השל, זלמן שחטר-שלומי, אלי ויזל, ארתור גרין, פינחס פלאי וחיים פוטוק.

במאה העשרים ואחת נוצרה תנועה בזרם הדתי לאומי המתקרבת לחסידות, בפרט חסידות ברסלב וחסידות חב"ד[1].

אחד המאפיינים הבולטים, המבדילים בין החסידות ה"חדשה" למרכזית, הוא העדר האדמו"ר, הרבי והצדיק, סביבו מתכנסים כל החסידים. החל מראשית תנועת החסידות, מתלכדים החסידים סביב מורם ורבם, מתוך אמונה שנשמותיהם הן "ניצוץ" בלבד מנשמת הצדיק, דרכו מקבלות שפע גשמי ורוחני. לעומתם, התנועה החדשה מתאפיינת באינדיבידואליות, שאיפה אישית למקסום הקשר עם הבורא ללא "הגבלות" של רבי כלשהו. לכן, בניגוד ל"קנאות" שבה החסידים מתאספים דווקא סביב רבם (ורבותיהם לדורותיהם), לומדים דווקא את תורתם, ונוהגים במנהגיהם המסורים להם דור אחר דור מרבותיהם הקדושים. בחסידות החדשה, באופן מוצהר, אינם "מגבילים עצמם"- לומדים מתורות רבים מגדולי החסידות, מכל הזרמים השונים (גם כאשר קיימות סתירות בין הדרכים). ואף מוסר, חקירה, ו"השקפה". מאמצים לעצמם מנהגים והליכות על פי הבנתם, וקוראים לפתיחות מחשבתית. חלקם, המקורבים לתורת חב"ד, ברסלב, והראי"ה קוק, מכונים בשם חבקו"ק - כלומר, חב"ד, ברסלב, קוק.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נאו-חסידות בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו בקטגוריה:חסידות חדשה, בין מייצגי ומובילי תנועה זו ניתן למנות את הרב יהושע שפירא ותלמידים של הרב יצחק גינזבורג.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.