נאמני תורה ועבודה
נאמני תורה ועבודה היא תנועה אורתודוקסית-מודרנית ציונית שמטרתה המוצהרת היא קידום תפיסת "תורה ועבודה" וערכי יהדות ליברלית, ציונית ומוסרית בציבור הדתי ובחברה הישראלית.
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מייסדים | יחזקאל כהן |
| יושב ראש | אסף בנמלך |
| מנכ"ל | שמואל שטח |
|
toravoda | |
  | |
שם התנועה נגזר מהסיסמה "תורה ועבודה", שליוותה את תנועת בני עקיבא מראשית דרכה.[1]
יושב ראש התנועה הוא אסף בנמלך, נשיא התנועה הוא הרב ד"ר רונן לוביץ ומנכ"ל התנועה הוא שמואל שטח. יושבי ראש התנועה הקודמים הם יחזקאל כהן, אורה כהן, מאיר רוט, משה טור-פז, שרגא בר און, יונתן בן הרא"ש, תהלה פרידמן וחנן מנדל.
הקמה עריכה
התנועה הוקמה בשנת 1978 על ידי קבוצת אישים בראשות ד"ר יחזקאל כהן, אשר לדבריהם חשו כי החברה הדתית מקצינה ומתחרדת. מגמתם המוצהרת של המייסדים הייתה להקים תנועה רעיונית חברתית שתקדם סדר יום ליברלי החוזר לערכים הקלאסיים של ציונות דתית.
המניפסט של התנועה הגדיר את משמעות שמה:
מקימי התנועה ראו ברב יצחק יעקב ריינס, מייסד תנועת "המזרחי", אב רוחני ובדרכו ביקשו ללכת. גם הרב חיים הירשנזון, אף הוא מרבני "המזרחי", אומץ כאחד מאבות התנועה, בשל עמדותיו הלא שגרתיות בסוגיות של דת ומדינה ודרכו הליברלית בפסיקת הלכה.[2]
יעדים עריכה
התנועה דוגלת בערכים פמיניסטיים ותומכת בהשתלבות נשים בלימוד התורה ובפולחן הדתי.
בתחום החינוך, מטרת התנועה לקדם פלורליזם בחברה הדתית ולהגביר את מידת השותפות של החברה הדתית והחרדית במדינת ישראל. כמו כן, התנועה דוגלת בשילוב משמעותי של לימודי חול ולימודים הומניים לצד לימודי קודש מעמיקים, שילוב מגדרי בבתי ספר יסודיים ובתנועות הנוער וכן חינוך לחשיבה עצמאית.[3]
בנושא דת ומדינה, התנועה דוגלת בדמוקרטיזציה של שירותי הדת באמצעות שיתוף הציבור, ביזור סמכויות והחלת שקיפות.[3]
פעילות עריכה
התנועה פועלת[4] בשלושה מישורים: חינוך דתי, דת ומדינה ושיח ציבורי. בתחום החינוך התנועה פועלת לחיזוק ערכי תורה ועבודה במערכות השונות של החינוך הדתי. ערכים אלו כוללים: אחריות חברתית לכלל ומניעת אליטיזם חברתי. שילוב משמעותי של לימודי חול ולימודים הומניים לצד לימודי קודש מעמיקים. שילוב מגדרי ראוי בבתי ספר יסודיים ובתנועות הנוער וכן חינוך לעומק רוחני וחשיבה עצמאית.
בתחום דת ומדינה התנועה פועלת לעיצוב פניה היהודיים של המדינה באופן רב-ממדי המחבר בין זהותה היהודית של המדינה לזו הדמוקרטית. חתירה לדמוקרטיזציה של שירותי הדת באמצעות שיתוף הציבור, ביזור סמכויות, החלת עקרונות שקיפות וייצוג הולם.
בתחום השיח הציבורי פועלת התנועה ליצירת קול חדשני, ביקורתי ומעמיק בתוך הציונות הדתית, המתמודד עם המפגש שבין העולם הדתי לבין העולם המודרני.
בהתאם, חלק משמעותי מהפעילות של נאמני תורה ועבודה היא פעילות הסברתית במטרה להשפיע על השיח הציבורי. פעילות זו מתקיימת באמצעות פרסומים כמו חוברות לנוער, כתב עת, ניירות עמדה,[5] כנסים, סימפוזיונים, ערבי ושבתות עיון, פרסומים בתקשורת ועבודה לוביסטית ומשפטית. התנועה מפעילה מיזמי מחקר על מנת להציע פתרונות לשאלות המעסיקות את הציונות הדתית, כדוגמת הפרדה מגדרית.[6]
הוצאה לאור עריכה
התנועה הוציאה לאור עשרות פרסומים, בעיקר ניירות עמדה וקובצי מאמרים. בשנים 1990–1998 הוציאה התנועה את כתב העת גיליון. ביטאונה הנוכחי, שהחל לצאת ב-1998, הוא דעות.
התנועה הוציאה חוברות המיועדות לחניכים ולמדריכים בתנועות הנוער בנושאים כגון: היחס ללימודי חול, גיוס נשים לצה"ל, תלמוד תורה ושירות צבאי, היחס לרבנים ועוד. בשנת 2010 החל מיזם עצ"ה לדרך, שבמסגרתו יוצאות לאור חוברות שבכל אחת מהן נסקר נושא על ידי דמות רבנית, מנקודת מבט הלכתית ומחשבתית, ומוצע מערך פעילות בתנועות הנוער. נכון לתחילת 2017 יצאו לאור שמונה חוברות,.[7] המיזם מתבצע בשיתוף תנועת הקיבוץ הדתי ומדרשת תורה ועבודה.
פעילות לצעירים עריכה
בשנת 2010 הקימה התנועה את "עת לעשייה" - צעירי נאמני תורה ועבודה. תנועת הצעירים הוציאה לאור עלון שבת דו שבועי בשם "עת לדרוש". "עת לעשייה" מקיימת כנסים וערבי עיון כמו התנועה האם, המיועדים לקהלי יעד צעירים יותר. התנועה מפעילה את "תאי נת"ע", תאי סטודנטים במספר אוניברסיטאות. בשנת 2019 הקימה התנועה את "חדר השאלות לנוער"[8] אשר מהווה פלטפורמה לתשובות של רבנים ורבניות לשאלות בנושאי אמונה ויהדות.
התנועה מקיימת קשר רעיוני וארגוני עם תנועת הקיבוץ הדתי ועם מרכז יעקב הרצוג המשמש כמו"ל משותף לביטאונה "דעות".
סוגיות ציבוריות עריכה
תנועת נאמני תורה ועבודה תמכה בגיוס נשים לצה"ל, במסגרת מאבק ציבורי שהוביל יו"ר התנועה, יחזקאל כהן, בשנות ה-80. בכך הייתה התנועה לגוף הדתי היחיד, מלבד הקיבוץ הדתי, שראה בחיוב גיוס נשים דתיות לצה"ל.[9] התנועה התנגדה לסרבנות לגיוס ופעלה באמצעות עמותת בת שהקים משה טור-פז בשם "יום פקודה", כדי לפעול נגד סירוב פקודה.[10]
התנועה פרצה בכמה מקרים את גבול השיח ההלכתי המקובל, למשל כשדנה בביטאונה "דעות" בתופעת קיום יחסי מין לפני החתונה במגזר הדתי, או כשפרסמה מאמרים המתייחסים בחיוב מסוים להומוסקסואליות בציבור הדתי.[11] התנועה הייתה הגוף הדתי היחיד שהסתייג מהמאבק נגד קיום מצעד הגאווה בירושלים בשנת 2006.
בשנת 2009 (התשס"ט) הכריזו הארגונים נאמני תורה ועבודה, בת קול וקולך על פסח שני כ"יום הסובלנות הדתית", מתוך הדגשת חובת המיעוט לזעוק "למה ניגרע". האירוע מצוין מדי שנה בערב עיון בירושלים בנושא הסובלנות וקבלת האחר בחברה הדתית.
החל משנת 2017 התחילה בקמפיין להפרטת מערכת הכשרות הממלכתית, אולם לא הציגה נתונים מוחלטים לגבי יעילות ההפרטה.
בשנת 2020 התנועה הגישה התנגדות להסדר פשרה בנוגע לתובענה ייצוגית שעסקה בהונאה בכשרות של כרובית וברוקולי שיובאו מחוץ לישראל וכשרותם זויפה.
התנועה סופגת ביקורת מחוגים שמרניים בציונות הדתית, המתארים אותה כליברלית יתר על המידה ואף כחורגת מגבולות האורתודוקסיה. היא ספגה ביקורת גם על קבלת כספים מהקרן החדשה לישראל.[12]
בפברואר 2022 התנועה התייחסה בחיוב לנישואים אזרחיים בישראל: "מברכים על ההחלטה לבחון מחדש את הסטטוס קוו הקיים בתחום הנישואין, כאשר לדעתנו ראוי להסדיר זאת במסגרת החוק בישראל ולא דרך קונסוליות זרות".[13]
תקציב ומימון עריכה
התנועה פועלת כעמותה ומועסקים בה כשנים עשר עובדים. בשנת 2022 תקציבה השנתי היה כ-3,813,245 אלף ש"ח.[14] פעילותה ממומנת על ידי תרומות מקרנות יהודיות, פדרציות יהודיות מארצות הברית, חברי חוג הידידים, דמי חבר של חברי התנועה וכן במעט על ידי משרד התרבות.
בפברואר 2020 פורסם כי הנהלת התנועה החליטה להפסיק את המימון מהקרן החדשה לישראל.[15]
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נאמני תורה ועבודה
נאמני תורה ועבודה, ברשת החברתית פייסבוק- ברית נאמני תורה ועבודה, באתר "גיידסטאר ישראל"
- כתבות
- מכשירים את השרץ, באתר ערוץ 7
- יצחק טסלר, הקרן קיימת: נאמני תורה ועבודה נחשפים, באתר nrg, 24 באוקטובר 2010
- ישי פרידמן, נאמני תורה ועבודה לרב רוזן: יש דעות שונות בציונות הדתית, באתר "סרוגים", 6 במאי 2010
נאמני תורה ועבודה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ על התנועה, באתר נאמני תורה ועבודה
- ^ התורה והחיים – הרב חיים הירשנזון. בעריכת ד”ר יחזקאל כהן. הוצאת נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי, התשמ"ח
- ^ 1 2 על התנועה, באתר נאמני תורה ועבודה
- ^ על התנועה, באתר נאמני תורה ועבודה
- ^ חוברות בהוצאת התנועה, באתר נאמני תורה ועבודה
- ^ מחקרי התנועה, באתר נאמני תורה ועבודה
- ^ פירוט חוברות עצ"ה לדרך
- ^ חדר השאלות לנוער, אתר נאמני תורה ועבודה
- ^ למשל: אביעזר ויס, "נאמני תורה ועבודה" – מעין חשבון נפש ב"דעות"; יפעת סלע, בנות דתיות בהחלט יכולות לשרת בצה"ל, ב"מעריב"
- ^ דף הפורום. מאמרים לדוגמה מאמרו של משה טור-פז, מאמרו של מרדכי יוגב.
- ^ הרב רונן לוביץ כתב על כך מאמר ראשון בדעות 11, ומאמר שני בדעות 50.
- ^ הרב ברוך אפרתי, הרב אפרתי: הרפורמים השתלטו על "נאמני תורה ועבודה", באתר כיפה, 11 ביוני, 2012 12:31
- ^ הדיל של כהנא כהנא שוקל: נישואין אזרחיים בתמורה לביטול סעיף הנכד בחוק השבות, באתר כיפה
- ^ ברית נאמני תורה ועבודה, באתר "גיידסטאר ישראל"
- ^ צביקה קליין, "נאמני תורה ועבודה" ויתרו על תמיכת הקרן החדשה, בעיתון מקור ראשון, 6 בפברואר 2020