פתיחת התפריט הראשי

נבחרת ברית המועצות בכדורסל

נבחרת ברית המועצות בכדורסל נוהלה על ידי התאחדות הכדורסל של ברית המועצות ונחשבה, בעת קיומה, לנבחרת הטובה באירופה ולאחת מהטובות בעולם[1].

נבחרת ברית המועצות בכדורסל
ברית המועצותברית המועצות
התאחדות התאחדות הכדורסל הסובייטית
הצטרפות 1947
השתייכות פיב"א אירופה
משחקים היסטוריים
אליפות העולם בכדורסל
הופעות 9
ההישג הטוב זהב: 1967, 1974, 1982 כסף: 1978, 1986, 1990 ארד: 1963, 1970
המשחקים האולימפיים
הופעות 9
ההישג הטוב זהב: 1972, 1988 כסף: 1952,1956, 1960,1964 ארד: 1968,1976,1980
אליפות אירופה בכדורסל
הופעות 21
ההישג הטוב זהב: 1947, 1951, 1953, 1957, 1959, 1961, 1963, 1965, 1967, 1969, 1971, 1979, 1981, 1985 כסף: 1975, 1977, 1987 ארד: 1955, 1973, 1983, 1989
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מדי הנבחרת
גמר טורניר הכדורסל של אולימפיאדת 1952. ברית המועצות הפסידה לארצות הברית.
נבחרת ברית המועצות נגד נבחרת ארצות הברית, משחקי הקיץ האולימפיים 1988 (ארווידס סבוניס — מספר 11 נגד דני מנינג — מספר 13)

ברית המועצות זכתה פעמיים במשחקים האולימפיים בשנים 1972 ו-1988, בשלוש אליפויות עולם בשנים 1967, 1974 ו-1982 ובארבע עשרה אליפויות אירופה, יותר מכל נבחרת אחרת.

הנבחרת הייתה אחת הנבחרות החזקות ביותר בעולם במשך ארבעה עשורים וזכתה במדליות בכל תשע האולימפיאדות שבהן השתתפה: 2 מדליות זהב, 4 כסף ו¯3 ארד. הנבחרת השתתפה בתשע אליפויות עולם, תשע אולימפיאדות ו-21 אליפויות אירופה, כשהיא זוכר. בשנים 1957-1971 בשמונה אליפויות אירופה רצופות.

אחד הניצחונות הגדולים בתולדות הנבחרת הוא בניצחון על נבחרת ארצות הברית. בגמר טורניר הכדורסל של אולימפיאדת מינכן (1972) בתוצאה 50-51. מרבית הכדורסלנים המוכשרים בנבחרת היו מרוסיה, ליטא ואוקראינה, שבהמשך העמידו נבחרות חזקות משלהן. מבין מאמני הנבחרת המוצלחים ביותר בכדורסל הסובייטי היו — סטפן ספנדריאן, אלכסנדר גומלסקי וולדימיר קונדראשין.

ב-1991, לאחר התפרקות ברית המועצות התפרקה הנבחרת והוקמו 15 נבחרות כדורסל שונות שייצגו את הרפובליקות של ברית המועצות.

תוכן עניינים

שיאים תחרותייםעריכה

המשחקים האולימפייםעריכה

שיאים במשחקי הקיץ האולימפיים
שנה תוצאה משחקים ניצחונות הפסדים
גרמניה הנאצית  1936 לא השתתפה
בריטניה  1948 לא השתתפה
פינלנד  1952 כסף 8 6 2
אוסטרליה  1956 כסף 8 6 2
איטליה  1960 כסף 8 6 2
יפן  1964 כסף 9 8 1
מקסיקו  1968 ארד 9 8 1
גרמניה המערבית  1972 זהב 9 9 0
קנדה  1976 ארד 7 6 1
ברית המועצות  1980 ארד 7 6 2
ארצות הברית  1984 החרימה את התחרויות
קוריאה הדרומית  1988 זהב 8 7 1
סך הכל 81 67 14

אליפות העולםעריכה

שיאי אליפות העולם
שנה תוצאה משחקים ניצחונות הפסדים
ארגנטינה  1950 לא השתתפה
ברזיל  1954 לא השתתפה
צ'ילה  1959 6[2] 9 7 2
ברזיל  1963 3 9 7 2
אורוגוואי  1967 אלופה 9 8 1
יוגוסלביה  1970 3 9 7 2
פרגוואי  1974 אלופה 10 9 1
הפיליפינים  1978 סגנית 7 6 1
קולומביה  1982 אלופה 9 8 1
ספרד  1986 סגנית 12 11 1
ארגנטינה  1990 סגנית 8 6 2
סך הכל 82 69 13

אליפות אירופהעריכה

שיאי יורובאסקט
שנה תוצאה משחקים ניצחונות הפסדים
1935 עד 1946 לא השתתפה
צ'כוסלובקיה  1947 אלופה 6 6 0
מצרים  1949 לא השתתפה
צרפת  1951 אלופה 9 9 0
ברית המועצות  1953 אלופה 10 10 0
הונגריה  1955 3 11 9 2
בולגריה  1957 אלופה 10 10 0
טורקיה  1959 אלופה 9 9 0
יוגוסלביה  1961 אלופה 8 8 0
פולין  1963 אלופה 9 9 0
ברית המועצות  1965 אלופה 9 9 0
פינלנד  1967 אלופה 9 9 0
איטליה  1969 אלופה 7 6 1
גרמניה המערבית  1971 אלופה 7 7 0
ספרד  1973 3 7 6 1
יוגוסלביה  1975 סגנית 7 6 1
בלגיה  1977 סגנית 7 5 2
איטליה  1979 אלופה 7 6 1
צ'כוסלובקיה  1981 אלופה 9 9 0
צרפת  1983 3 7 6 1
גרמניה המערבית  1985 אלופה 8 7 1
יוון  1987 סגנית 8 7 1
יוגוסלביה  1989 3 5 4 1
איטליה  1991 לא העפילה
סך הכל 169 157 12

שחקני עבר בולטיםעריכה

מאמנים ראשייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ History of FIBA
  2. ^ ברית המועצות סירבה לשחק נגד נבחרת טייוואן בכדורסל וירדה בשל כך למקום הששי. FIBA World Championship History, FIBA.com. Retrieved September 16, 2011.