הבה לי מוזיקה

סרט אנימציה
(הופנה מהדף נגן את המוזיקה שלי)
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

"הבה לי מוזיקה", באנגלית: Make Mine Music, הוא סרט הנפשה מוסיקלי משנת 1946, אשר הופץ על ידי חברת וולט דיסני. זהו סרט ההנפשה השמיני של החברה באורך מלא.

הבה לי מוזיקה
Make Mine Music
עטיפת הקלטת העברית שיצאה בשנות התשעים
עטיפת הקלטת העברית שיצאה בשנות התשעים
בימוי קלייד ג'רונימי, ג'ק קני, ג'ושוע מידור, המילטון לוסק, רוברט קורמק עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי וולט דיסני עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט וולט דיסני
ג'יימס בורדרו
הומר ברייטמן
אירווין גרהאם
אריק גורני
ת'ורנטון אי
סילביה הולנד
דיק הומר
דיק קלסי
ג'סי מארש
טום אורב
קאפ פאלמר
ארדמן פנר
הארי ריבס
דיק שאו
ג'ון וולברידג'
רוי ויליאמס
שחקנים ראשיים Tatiana Riabouchinska
David Lichine עריכת הנתון בוויקינתונים
מדבבים נלסון אדי
דינה שור
בני גודמן
האחיות אנדרוז
ג'רי קולונה
סטרלינג הולוויי
אנדי ראסל
דייוויד ליצ'ין
טטיאנה ריאבוצ'ינסקה
פרנק סינטרה
טומי דורסי
ג'ימי דורסי
ג'ו סטאפורד
"אנשי המלך"
מקהלת קן דרבי
מוזיקה Allie Wrubel, אליוט דניאל, ריי גילברט, צ'רלס וולקוט, אוליבר ולאס, אדוארד פלאמב, Henry Creamer, Ted Weems, אוסוולד פרס, Bobby Worth, Alec Wilder, Al Cameron, קן דרבי עריכת הנתון בוויקינתונים
אנימטור לס קלארק, ביל צ'סטיק, Al Bertino, קליף נורדברג, Jack Campbell, Hal Ambro, John McManus, George Rowley, Brad Case, Ken O'Brien, Andy Engman, Jack Boyd, דון פטרסון, Phil Duncan, Harvey Toombs, John Sibley, Hal King, מילט קאהל, וורד קימבל, Tom Massey, אריק לארסון, אולי ג'ונסטון, Wetzel Whitaker, ג'ון לונסברי, Hugh Fraser, פרד מור, Jerry Hathcock עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה חברת וולט דיסני
חברה מפיצה בואנה ויסטה הפקות
הקרנת בכורה ארצות הברית - 15 באוגוסט 1946
פלשתינה (א"י) - 15 בנובמבר 1947[1][2][3]
משך הקרנה 74 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מוזיקלי, סרט מונפש מסורתית, סרט ילדים, סרט פנטזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בארץ הסרט נקרא בכמה שמות: "הבו לנו מוזיקה"[4], "הבה לי מוסיקה"[5], "פסטיבל המוזיקה"[6][7], לאחר מכן "זו מנגינתי" בהפצה של 1949 ובהפצה מאוחרת יותר נקרא "נגן את המוזיקה שלי", בהפצה בקלטות בישראל נקרא "מצעד הפזמונים של דיסני".

במהלך מלחמת העולם השנייה, רוב צוותו של וולט דיסני התגייס לצבא, והנותרים זומנו על ידי ממשלת ארצות הברית לצורך יצירת סרטי תעמולה. כתוצאה מכך, לחברה היו מספר רעיונות "לא גמורים". על מנת לשמר את מחלקת סרטי האנימציה באורך מלא במהלך המלחמה, יצרו האולפנים של וולט דיסני שישה סרטי אנתולוגיה, אשר בנויים מפרקים קצרים חסרי קשר ביניהם המלווים בקטעי מוזיקה. זהו סרט האנתולוגיה השלישי, לאחר "סלודוס אמיגוס" ו"שלושת הקבלרוס". הסרט קיבל ביקורות מעורבות במיוחד עקב הקטע "אנשי מרטין ותושבי קוי", שבניגוד לנהוג באותה התקופה, הוצגה בו אלימות רבה. הסרט היה מועמד בפסטיבל הקולנוע בקאן הראשון.

המנהל המוזיקלי של הסרט היה אל סאק.

פרקים בסרט עריכה

הסרט בנוי מעשרה פרקים:

בני מרטין ובני קוי עריכה

רביעיית "The King's Men" מספרים סיפור בהשראת סכסוך הטפילד-מק'קוי על זוג שמתאהב כנגד מוסכמות החברה. הקטע נחתך בגרסת ה-NTSC של הסרט, אך נשמר בגרסת ה-PAL.

הנהר הכחול עריכה

הקטע מורכב מקטע שהיה אמור להיות בסרט פנטסיה, בעודו מלווה ליצירתו של קלוד דביסי "אור הירח" מתוך הסוויטה הברגמסקית. בקטע, שתי אנפות מעופפות לאור הירח. עם זאת, עם צאתו של "נגן את המוזיקה שלי", הקטע המוזיקלי הוחלף בשיר החדש "הנהר הכחול", אשר מבוצע על ידי המקהלה בניצוחו של קן דארבי. הקטע המקורי שהוכן לסרט "פנטסיה" עודנו קיים.

כל החבר'ה חוגגים עריכה

קטע-ג'אז בביצוע רביעיית-הנגנים של בני גודמן המציג תלמידי בית-ספר תיכון החוגגים ורוקדים במסיבה הנערכת במסבאה.

בלעדייך עריכה

בלדה על אהבה נכזבת בביצועו של הזמר והשחקן אנדי ראסל. השיר הוקלט על ידי ראסל עצמו גם בביצוע דו-לשוני, אנגלית וספרדית, כאשר הביצוע הספרדי נקרא "Tres palabras" (תרגום מילולי: "שלוש מילים"), והגרסה הספרדית היא למעשה הגרסה המקורית של השיר, אשר נכתבה עוד ב-1945 ואף תורגמה לעברית בעת מלחמת העצמאות על ידי מתרגם אנונימי תחת השם "מתחומי העמדה"[8].

קייסי והמחבט עריכה

רסיטל על שחקן בייסבול יהיר בקריינותו של השחקן ג'רי קולונה.

שתי צלליות עריכה

שני רקדני-בלט אמיתיים וברקע קטעי הנפשה. מלווה בשיר של דינה שור.

פטר והזאב עריכה

עיבוד אנימציה ליצירתו של סרגיי פרוקופייב, בליווי קולו של סטרלינג הולוויי. ילד רוסי בשם פטר הולך אל היער על מנת לצוד זאב עם חבריו, בעלי החיים; ציפור בשם סשה, ברווזה בשם סוניה וחתול בשם איוון. כל כלי מייצג דמות: את פטר מייצגים רביעיית מיתרים, את סשה מייצג חליל, את סוניה הברווזה מייצג אבוב, את איוון החתול מייצג קלרינט ואת הסבא מייצג פגוט. הקטע כולו עושי בסגנון הקטעים מהסרט פנטסיה.

אחרי שהלכת עריכה

קטע המלווה בקולו של בני גודמן ותזמורת מואנשת הכוללת פסנתר, בטנון, תופים, קלרינט, חצוצרה, טרומבון וסקסופון.

ג'וני המגבעת, ואליס המצנפת הכחולה עריכה

קטע שמציג סיפור אוהבים בין שני כובעים שמתאהבים בחלון הראווה. כאשר אליס נמכרת, ג'וני יוצא למסע במטרה למצוא אותה. מלווה בקולותיהן של האחיות אנדרוז. בדיבוב לצרפתית מבצעת את השיר אדית פיאף.

הלוויתן שרצה לשיר באופרה עריכה

סיפורו הטראגי של וילי, ראשתן גדול-ראש בעל יכולת מוזיקלית יוצאת-דופן וחלומו להיות זמר-אופרה. הסיפור עליו נפוץ ברחבי העיר והאמרגן פרופסור טטי-טאטי סבור בטעות כי לויתן זה בלע זמר-אופרה ועל-כן דולק אחריו במטרה לצוד אותו, ומחשבה מוטעית זו אף מתעצמת למחשבה כי וילי בלע שלושה זמרי-אופרה כאשר הפרופסור שומע כיצד וילי מסוגל לשיר בשלושה קולות גבריים שונים: טנור, בריטון ובס. לבסוף נהרג וילי מצלצל ונשמתו עולה לגן עדן, שם הוא מזמר באלפי קולות מגוונים ושונים. השחקן נלסון אדי מגלם את כל הדמויות בסיפור.

גרסה עברית עריכה

הסרט מעולם לא דובב לעברית בשלמותו, אך שני פרקים: "פטר והזאב" ו"הלווייתן שרצה לשיר בבית האופרה", יצאו על קלטות עבריות שעל דיבובן הייתה ממונה שפרירה זכאי.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הבה לי מוזיקה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה