נואסטרה סניורה דה לורטו

נואסטרה סניורה דה לורטוספרדית: Nuestra Señora de Loreto; מילולית: "גבירתנו מלורטו") היה מיסיון ישועי שפעל בצפון-מזרח ארגנטינה, בתחומי פרובינציית מיסיונס של ימינו, במהלך המאה ה-16 והמאה ה-17. ב-1983 הוכרז המיסיון, יחד עם מיסיונים ישועיים נוספים בארגנטינה ובברזיל כאתר מורשת עולמית.

נואסטרה סניורה דה לורטו
Nuestra Señora de Loreto
Ruinas Loreto Capilla de la Virgen 02.jpg
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותיים בשנת 1983, לפי קריטריונים 4
שטח האתר 75 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך המיסיונים הישועיים של הגוארני
הערות הורחב ב-1984
מידע כללי
סוג אתר ארכאולוגי, חורבות, המיסיונים הישועיים של הגוארני, אתר מורשת עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם סניורה דה לורטו עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום לורטו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארגנטינהארגנטינה  ארגנטינה
מידות
שטח 75 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 27°20′08″S 55°31′02″W / 27.335555555556°S 55.517222222222°W / -27.335555555556; -55.517222222222
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המיסיון הוקם ב-1610, והועתק למקומו הנוכחי, 53 ק"מ מזרחית לפוסאדס, ב-1631. בדומה למיסיונים ישועיים אחרים, הוקם בסמוך לו רדוקסיון – יישוב שבו התגוררה האוכלוסייה הילידה שהמיסיון יועד כלפיה, במקרה זה בני הגוארני. כן פעל בו בית דפוס, שהיה הראשון באזור זה של אמריקה הדרומית.

ב-1767 גורשו הישועים מהמושבות הספרדיות, והמיסיון ננטש. בהשוואה ליתר המיסיונים באזור, בנואסטרה סניורה דה לורטו לא נותרו מבנים רבים. במשך השנים סבלו המבנים מהזנחה, וצמחייה גדלה בהם פרא. בתוך כך, שוקם ושוחזר מבנה הקפלה.

קישורים חיצונייםעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא ארגנטינה ובנושא אתרי מורשת עולמית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.