נובה (מוזיקה אנדלוסית)

ז'אנר מוסיקלי מהסוג הערבי-אנדלוס (או המוזיקה האנדלוסית), שבמאה ה -9 היה מבגדאד לקורדובה ולגרנדה. זה נמצא באופן מסורתי במדינות המגרב אפריקה

נובה (במרוקו היא מכונה: אלא) היא יצירה במוזיקה האנדלוסית הצפון אפריקנית, הכוללת סולם מוזיקלי ומערכת חוקים שעל פיהם נבנית היצירה, בדומה למקאם המקובל במוזיקה הערבית והמזרחית.

היסטוריהעריכה

  ערך מורחב – מוזיקה אנדלוסית

על פי חוקרי ההיסטוריה של המוזיקה, מסורת מוזיקלית זו נוצרה בספרד לפני כ-1150 שנה, על ידי המוזיקאי הפרסי עלי אבן נאפיע שהיה מכונה "זיריאב". עם השלמת הרקונקיסטה חדלה המוזיקה האנדלוסית מלהתקיים עוד בספרד, והמשיכה להתקיים בארצות צפון אפריקה בשל הקשרים התרבותיים עם ספרד המוסלמית, והתעצמה בהן בהשפעת ההגירות המוריות הגדולות שהביאה הרונקיסטה. קיימות שלוש מסורות במוזיקה האנדלוסית: ההתוניסאית, האלג'יראית והמרוקאית; כל אחת מהמסורות מייצגת מספר מסויים של נובות בעלי סגנון ייחודי משלה, המיוחס למקומות שונים בספרד. עם זאת, השתיים הראשונות אינן חפות מהשפעות עות'מאניות. מקובל לחשוב שבאופן מסורתי היו 24 נובות שנוצרו על ידי זיריאב, ומבוססות על 24 מודוסים (סולמות מוזיקליים) הנקראים "טובוע" (ביחיד - "טבע"), כנגד 24 שעות היממה. כיום קיימות 13 נובות הידועות בשלימותן, הכוללות קטעים מסויימים של נובות שאינן ידועות בשלימותן.

צורה וביצועעריכה

בדומה לסוויטה במוזיקה המערבית, לכל נובה מספר פרקים מוזיקליים (הפרק מכונה "מיזאן"). הנובה מורכבת מ-5 פרקים שלכל אחד מהם מערכת קצבית קבועה, כשבין פרק לפרק מבוצע אילתור המוכנה "בייתין". היצירה מבוצעת על ידי מקהלת זמרים ומקהלת נגנים המנגנים על דרבוקה, תוף מרים, עוד, כינור ורבאב.

בדומה למקאם במוזיקה הערבית והמזרחית, הנובה אינה מייצגת רק סולם מוזיקלי הייחודי לה, אלא גם מערכת כללים שעל פיהם מבוצעת היצירה. עם זאת, בשונה מהמוזיקה הערבית והמזרחית, הנובה עושה שימוש בצלילים של טונים וחצאי טונים, לא ברבעים ושמיניות.

סולמותעריכה

שם הנובה / האלא תיאור מוזיקלי מאפיינים תווים וצלילים מרווחים
רמל אל מייא (ער') (מרוקו) מבוצעת על סולם דיאטוני ששורשו רה וזהה במערכת הצלילים שלו למודוס (מוזיקה) דוריאן
 
טון, חצי, טון, טון, טון, חצי, טון
חיג'אז אלכביר (ער') (מרוקו) מבוצעת בסולם הודמה לסולם פריגיש (חיג'אז), רק שבהרבה מן המקרים מוגבה הצליל השישי בסולם במעט יותר מרבע טון, במקום ההנמכה של חצי טון שבפריגיש. בסולם זה מנוגנת הנובה "זידאן" האלג'ירית.
 
חצי, טון וחצי, חצי, טון, מעט יותר משלושת רבעי טון, מעט יותר מחצי טון, טון
חג'אז אל משארקי (ער') (מרוקו) מבוצעת על סולם מז'ור על רה עם הנמכה של הצליל השביעי של הסולם בחצי טון, סולם הזהה במרווחיו למודוס מיקסולידי ולסולם של הנובות "זרקא" ו"אלעושאק"
 
טון, טון, חצי, טון, טון, חצי, טון
רסד דאייל (ער') (מרוקו) מבוצעת בעיקר על סולם דו מז'ור
 
טון, טון, חצי, טון, טון, טון, חצי
עירק אל עג'ם (ער') (מרוקו) מבוצעת בעיקר על סולם סול מז'ור
 
טון, טון, חצי, טון, טון, טון, חצי
אלמאיה (ער') (מרוקו) מבוצעת בעיקר על דו מז'ור
 
טון, טון, חצי, טון, טון, טון, חצי
רסד (ער') (מרוקו)
 
טון, טון וחצי, טון, טון, וירידה של - טון, טון, טון וחצי, טון, טון, ועליה של טון
גריבת אל חוסיין (ער') (מרוקו) מבוצעת בעיקר על דו מז'ור
 
טון, טון, חצי, טון, טון, טון, חצי
אל איסבהאן (ער') (מרוקו) מבוצעת בעיקר על סולם דיאטוני ששורשו רה (הזהה לסולם של "רמל אל מייא")
 
טון, חצי, טון, טון, טון, חצי, טון
אל אעושאק (ער') (מרוקו) מבוצעת בעיקר על סולם דיאטוני ששורשו סול - מודוס מיקסולידי (הזהה לסולם של "חג'אז")
 
טון, טון, חצי, טון, טון, חצי, טון
אל איסתהלאל (ער') (מרוקו) מבוצעת בעיקר על דו מז'ור
 
טון, טון, חצי, טון, טון, טון, חצי

במסורת יהודי מרוקועריכה

במסורת הליטורגית של יהודי מרוקו נעשה שימוש נרחב בנובות, בעיקר בשירת הבקשות, המוסודרת לפי 11 ה"אלות" (נובות) הידועות במרוקו. יתירה מזאת, ישנם קטעי מוזיקה אנדלוסית שהשתמרו בעיקר אצל יהודי מרוקו.

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.