פתיחת התפריט הראשי

נוהל אלמנת קש

טקטיקה צה"לית

"נוהל אלמנת קש" הוא שמה הצה"לי של טכניקה קרבית, הכוללת השתלטות על מבנה אזרחי ושהייה בו בחתימה נמוכה (כלומר שבמבט מבחוץ לא ניתן יהיה להבחין כי בבית ממוקם כוח צבאי), ולרוב כוללת הצבת צלפים במבנה זה או במבנה סמוך לצורכי חיפוי באש מדויקת ותצפית.

הנוהל התפתח בצה"ל בעת לחימתו בדרום לבנון, ונעשה בו שימוש באינתיפאדה הראשונה והשנייה.

תוכן עניינים

השיטהעריכה

נוהל אלמנת קש כולל שלבים אחדים:

  1. הגעת הכוחות והשתלטות על הבית
    • כוח צבאי מגיע לבית, לרוב בשעות הלילה.
    • מיד אחרי ההשתלטות על הבית, האזרחים שנמצאים בו מוכנסים לאחד החדרים, אמצעי תקשורת כמו טלפונים סלולריים נלקחים מהם, ומופקדת עליהם שמירה.
    • אם בית זה שייך לפעיל טרור, מתבצעת סריקה בבית במטרה למצוא אמצעי לחימה ומידע מודיעיני.
  2. הכנת הבית לשהייה ולחימה
  3. עזיבת הבית
    • על פי רוב, העזיבה תהיה גלויה, משום שבדרך כלל אין צורך להסתיר את העובדה שכוח צבאי שהה בבית.

הסיבות לשימוש בנוהלעריכה

הסיבות להוצאה לפועל של אלמנת קש יכולות לנבוע מכמה צרכים מבצעיים. בדרך כלל הנוהל משמש לאחת מן המטרות הבאות:

  1. למטרות סיכול – הצבת מארב צלפים נגד מחבל המיועד לסיכול ממוקד או מעצר וקיים לגביו מידע כי עתיד להגיע לאזור מסוים. דוגמה למקרה כזה היא ניסיון מעצרו (שהוביל לחיסולו) של פעיל חמאס בגדה עבד אל-מג'יד דודין, במהלכו בוצעה אלמנת קש[1].
  2. ככוח חיפוי ולמטרות תצפית – במהלך מבצע מבוצעת לעיתים אלמנת קש בבית שנמצא בנקודה שולטת ומעניק יתרון טקטי. לדוגמה, בעת כניסה צבאית משמעותית ייתפסו בתים שולטים שיעניקו לצה"ל יתרון באש ותצפית.
  3. פעילות יזומה כחלק מפעילות בט"ש[דרוש מקור] – משמש כמארב שיגרתי על מנת לגלות חמושים לא חוקיים ולטפל בהם. מאז נסיגת הצבא מרצועת עזה כמעט ואינה מבוצעת פעילות מעין זו.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה