נווה ימין

מושב בישראל

נווה ימין (נְוֵה יָמִין) הוא מושב במחוז המרכז, בנפת פתח תקווה, אזור דרום השרון, ממזרח לכפר סבא. מקור שמו באתר נבי ימין המצוי בשולי המושב בסמוך לאזור התעשייה המזרחי של העיר כפר סבא, ויש הרואים בו את מקום קבורתו של בנימין, צעיר בניו של יעקב. נווה ימין הוקם באוגוסט 1949[2] ומשתייך לתנועת המושבים. המושב נוסד על ידי עולים מיוון, לוב, עיראק, פרס וצפון אפריקה.

נווה ימין
Neve yamin enterence .jpg
הכניסה למושב נווה ימין מהשער הראשי
מחוז המרכז
מועצה אזורית דרום השרון
גובה ממוצע[1] ‎37 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1]
  - אוכלוסייה 1,078 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-6.6% בשנה
שדות נווה ימין
לזכר הנופלים

המושב משתרע על פני כ-3,300 דונם. ענפי המשק העיקריים במושב היו גידולי שדה, פרדס, אבוקדו, ירקות, לול, אווזים ודיר. בשל המשבר בחקלאות, התפתחו ביישוב עיסוקים נוספים וכיום מעטים העוסקים בחקלאות במושב, כאשר הפרדסים ומטעי האבוקדו המשותפים נעקרו, ולולי האווזים נסגרו לאחר החוק שאסר על פיטום אווזים בישראל.

היסטוריהעריכה

נווה ימין היה היישוב החדש הראשון שהוקם באזור לאחר מלחמת העצמאות, בין רמת הכובש בצפון לראש העין בדרום.

בעת הקמתו, בשנת 1949, שוכנו המתיישבים בבתי כפר סבא הערבית, עד הקמת בתי המושב[3][4]. באמצע שנת 1950 עברו רוב התושבים לבתים שהוקמו במושב נווה ימין, אך בכפר סבא הערבית נותרו 19 משפחות, מעולי עיראק ואיראן, שנדחו מהצטרפות למושב בטענה של אי התאמה חברתית[5][6]. בני משפחות אלו טענו שסיבת הרחקתן מהמושב הייתה אי הסכמתם להצטרף למפא"י והם פתחו בתחילת מאי 1950 בשביתת רעב[7]. לעומת זאת, בדבר טענו שאין לעניין כל קשר לפוליטיקה ושמדובר בסכסוך עדתי[8]. לאחר מספר ימים הסכימו המוסדות להקים ועדה שתבחן את החלטת ההרחקה מחדש[9]. הוועדה קבעה שחמש משפחות תוכלנה להישאר במושב, רוב המשפחות האחרות קיבלו מרצונן שיכון אחר, ולגבי מספר משפחות קבעה הוועדה שהן לא תוכלנה להישאר במושב מטעמים מוצדקים[10].

בעת הקמתו השתייך מושב נווה ימין למועצה האזורית השרון התיכון שהוקמה גם היא בשנת 1950. בשנותיו הראשונות, סבל המושב מקשיים רבים מבחינה כלכלית, חברתית וביטחונית.

מהבחינה הביטחונית, מיקומו וקרבתו לערי המשולש, הביאו לכך שהתושבים שמעו לעיתים קרובות הדי פיצוצים שהשפיעו על איכות חייהם. התקשורת בין התושבים עצמם הייתה משובשת, מכיוון שרובם לא ידעו עברית וניסו לתקשר אחד עם השני בשפות שונות. כמו כן, המרחק היחסי מיישובים שכנים, חוסר בידע חקלאי, תנאי אקלים קשים ואדמה בלתי נוחה לעיבוד הקשו גם הם על החיים במקום, אך למרות הקשיים הכלכליים והאחרים, נאחזו מייסדי המושב בקרקע ופעלו להמשך התפתחות היישוב.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל פרויקט הרחבת היישוב והמושב קלט כמאה משפחות צעירות, שחיפשו מגורים צמודי קרקע בסמוך לכפר סבא, אשר שינו את הדמוגרפיה של הישוב: היישוב עבר הצערה ניכרת, ותחומי העיסוק של התושבים השתנו כך שמספר העוסקים בחקלאות במושב התמעט מאוד, ושכירים ובעלי מקצועות חופשיים מהווים את רובו. הקמת מרכז ג'י במזרח כפר סבא על גבולו המערבי של נווה ימין, והרחבת אזור התעשייה עתיר ידע כפר סבא המיועד לכלול מספר קומפלקסים קולנועים על גבולו הדרומי של המושב, קרבו את המושב משמעותית אל החוויה העירונית תוך שהוא שומר על אופי כפרי וקהילתי.

עם בני נווה ימין נמנים: מוטי דלג'ו (לשעבר ראש המועצה אזורית דרום השרון), אושרת גני גונן (ראש המועצה האזורית דרום השרון) תא"ל הרצל גדז', תא"ל סוזי יוגב (קצינת ח"ן ראשית), ונדב גדג'.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נווה ימין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף ספטמבר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ או בספטמבר - ראו: שנה לנוה ימין, דבר, 24 בספטמבר 1950
  3. ^ בכפרים הנטושים בשרון, דבר, 24 באוקטובר 1949
  4. ^ אגודה צרכנית בכפר ימין, דבר, 23 בנובמבר 1949
  5. ^ הודעת תנועת המושבים על השביתה, דבר, 4 במאי 1950
  6. ^ אברהם רגלסון, הפלגה אל נוה ימין, על המשמר, 12 במאי 1950
  7. ^ מתיישבי נווה־ימין שובתים שביתת־רעב, קול העם, 5 במאי 1950
  8. ^ דבר היום, דבר, 7 במאי 1950
  9. ^ שובתי־הרעב מנווה־ימין השיגו ביטול גזירת הגירוש המפא"יית, קול העם, 7 במאי 1950
  10. ^ יושב הסכסוך בנוה־ימין, דבר, 14 במאי 1950