נויסטריה (Neustria) הייתה אחת משלוש ממלכות הפרנקים (יחד עם ממלכת בורגונדי ואוסטרזיה), התקיימה בין המאות השישית לשמינית והשתרעה על חלקים משטחי צרפת המודרנית. מאוחר יותר התקיימה דוכסות בשם זהה ובשטח מוקטן עד תקופת הקפטיאנים במאה ה-10, בתקופת השליטה הלומברדית נקרא שטח במערב צפון איטליה בשם נאוסטריה.

נויסטריה
Neustria
ממשל
משטר פאודלי עם מונרכיה העוברת בירושה
שפה נפוצה לא הייתה שפה רשמית, השפות שבשימוש היו:
פרנקית עתיקה (אנ')
לטינית וולגרית
לטינית
עיר בירה סואסון
גאוגרפיה
יבשת אירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
הקמה  
תאריך הקמה 511
פירוק  
תאריך פירוק 751
ישות קודמת האימפריה הפרנקית
ישות יורשת האימפריה הפרנקית
דמוגרפיה
דת נצרות
כלכלה
מטבע דינאר פרנקי (אנ')
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת מערב אירופה במאות ה-5 עד ה-9

לאחר מותו של המלך כלוביס הראשון מהשושלת המרובינגית ב-27 בנובמבר 511, חולקה ממלכתו בין בניו: תיאודריך הראשון הבכור, ושלושת בניה של קלותילדה: כלודומר, כילדברט הראשון וכלותאר הראשון. הם חילקו ביניהם את ממלכת אביהם, בהתאם למסורת הגרמנית, וקבעו את מרכזיהם בפריז, אורלאן, סואסון וריימס.

בעת הקמתה כללה נויסטריה שבשליטת כלותאר שלוש יחידות טריטוריאליות, את השטחים הצפון-מערביים של ממלכת הפרנקים, כלומר מתעלת למאנש בצפון, דרומית ומזרחית מסואסון דרך נהר הלואר, כלומר ממלכתו לשעבר של סיאגריוס, חלקה של אקיטן שיקרא מאוחר יותר גסקוניה ובורגונד. בעת הקמת נויסטריה וכן ברוב התקופה בה התקיימה שמרה ברטאן על עצמאותה, לרוב בשם דוכסות ברטאן ולא נכללה בנויסטריה.

מאבקי כוח עריכה

במשך קרוב ל-200 שנה התנהלו קרבות ומאבקי כוח בין נויסטריה לאוסטרזיה. המלך הראשון של נויסטריה, כלותאר הראשון (בנו של כלוביס הראשון), שנולד בעיר סואסון, הפך אותה לעיר הבירה. מלבד הערים לאן, נויון, קמברה ומאסטריכט שנפלו בחלקו שלט גם בחלקו התחתון של עמק הנהר מז, אך ברוב שאפתנותו לא הסתפק בחלקו זה ורצה להשתלט על חלקים נוספים של ממלכת הפרנקים. עוד בתקופתו של כלותאר הראשון אוחדה נויסטריה בין 558 ל-562 עם אוסטרזיה, ולאחר מכן פוצלה מחדש בין בניו של כלותאר ונמסרה לכילפריך הראשון. כלותאר השני כבש את אוסטרזיה מידי המלכה ברונהילדה מאוסטרזיה וב-623, אחרי שאנשי אוסטרזיה ביקשו מלך שימלוך עליהם, העניק את אוסטרזיה לבנו דגוברט הראשון ואת נויסטריה לבנו כלוביס השני. ברוב התקופה שעד 678 היו שתי הממלכות מפוצלות למעט תקופות קצרות של איחוד. ב-678 הכניעו כוחות נויסטריה תחת פיקודו של המאיורדומוס אברואן את אוסטרזיה בפעם האחרונה. ב-687 המאיורדומוס האוסטראסי פפין מהרסטל הביס בקרב טרטרי (כפר קטן בפיקרדיה קרוב לעיר פרון) את כוחות נויסטריה והשתלט עליה בשם מלכו, כך הפכוה לכפופה לאוסטרזיה.

בתקופה הקרולינגית עריכה

ב־751, לאחר שקיבל את תמיכתו של האפיפיור זכריה, המאיורדומוס פפין הגוץ הדיח מכסאו את המלך המרובינגי האחרון והוכתר כמלך הפרנקים. בכך חדלו נויסטריה ואוסטרזיה להיות ישויות מדיניות והפכו לחלק של האימפריה הפרנקית.

ב-748, פפין הגוץ ואחיו קרלומן (בניו של קרל מרטל) נתנו לאחיהם למחצה, גריפו, 12 נחלות בנויסטריה באזור העיר לה מאן וכינו מחוז זה כ-ducatus Cenomannicus או "דוכסות מאן", שם נרדף לדוכסות זו היה נויסטריה. כעבור שנה שלחו את גריפו למנזר. ב-790 קרל הגדול מינה את בנו הבכור קרל הצעיר כמונרך של ה-regnum שכלל את השטחים שבין הנהרות סן והלואר והעניק לו את התואר rex Francorum. קרל הצעיר קבע את מושבו בלה מאן ושלט במקום עד מותו ב-811.

ב-817 לואי החסיד העניק את נויסטריה לבנו הבכור לותאר הראשון, ששלט במקום עד 831 כאשר כתוצאה מההתקוממות הנחלה הועברה לבנו השני של לואי, פפין הראשון מאקוויטניה, עד מותו ב-838 ואז הנחלה הועברה לבנו השלישי של לואי, קרל הקירח. נויסטריה, יחד עם אקוויטן היו בסיס פרנקיה המערבית שנוסדה כתוצאה מחוזה ורדן.

קרל הקירח המשיך את המסורת של הענקת נויסטריה לבן הבכור.

ב-851 קרל הקירח מינה את רובר החזק למרקיז נויסטריה במטרה להגן על החוף הצפוני של פרנקיה המערבית נגד פלישת הנורמנים. הוא הודח ב-856 ואז לואי המגמגם קיבל את הנחלה לשנתיים.

כאשר עלה לואי המגמגם למלוכה, התכווץ שטחה של נויסטריה כך שחפף את שטחו של איל-דה-פראנס של ימינו. לואי היה המלך הפרנקי האחרון שקיבל את נאוסטריה מאביו.

אחרי חוזה ורדן השם נויסטריה לא ציין אלא את שמו של אחד מאזורי הספר של פרנקיה המערבית. נאוסטריה נזכרת בפעם האחרונה בהסכם סן-קלר-סור-אפ (911) שלפיו קרל התם, מלך פרנקיה המערבית נאלץ למסור חלק מנויסטריה לרולו מנורמנדי, מנהיג הנורמנים.

רובר הראשון (בנו של רובר החזק) הפך ב-911 לשליט שני חבלי הספר. משפחתו שלטה על נויסטריה עד 987, כאשר איג קאפה עלה לשלטון.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נויסטריה בוויקישיתוף