נוירומנסר

ספר מאת ויליאם גיבסון

נוירומנסראנגלית: Neuromancer) הוא רומן מדע בדיוני אשר יצא לאור בשנת 1984, רומן הביכורים של ויליאם גיבסון הראוי לציון בכך שהוא נחשב לרומן הראשון בסוגה סייברפאנק, ולכן לנחשב גם לרב השפעה בסוגה זו ומחוצה לה. זכה ב"כתר המשולש" של ספרות המדע בדיוני – פרסי הוגו, נבולה ופיליפ ק. דיק. זהו הרומן הראשון מתוך טרילוגיית המשרעה.

נוירומנסר
Neuromancer
כריכת הספר בתרגום לעברית
כריכת הספר בתרגום לעברית
מידע כללי
מאת ויליאם גיבסון
שפת המקור אנגלית
סוגה מדע בדיוני, סייברפאנק
הוצאה
הוצאה הוצאת אייס עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בשפת המקור Ace Books
מקום הוצאה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1984
מספר עמודים 271
הוצאה בעברית
הוצאה ספרית מעריב
תאריך 1994
תרגום דני פלג
מספר עמודים 313
פרסים
  • פרס הוגו לרומן הטוב ביותר (1985)
  • פרס סיון לספר המתורגם הטוב ביותר (1987)
  • 100 ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה הטובים ביותר של NPR
  • פרס פיליפ ק. דיק (1984)
  • פרס נבולה לרומן הטוב ביותר (5 במאי 1985, 1984)
  • 20th Century's Greatest Hits: 100 English-Language Books of Fiction עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
הספר הבא Count Zero עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001316603
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"נוירומנסר" מספר את סיפורו של קייס, האקר מובטל הנשכר על ידי פטרון מסתורי על מנת לקחת חלק בפשע אשר לכאורה בלתי ניתן לביצוע. הרומן מנתח ומבאר את האפשרויות הגלומות בבינה מלאכותית, מציאות מדומה, הנדסה גנטית, תאגידי על רב לאומיים העולים בכוחם על המדינה הלאומית המסורתית והמרחב הקיברנטי זמן רב לפני שרעיונות אלו קבעו לעצמם דריסת רגל בתרבות הפופולרית של ימינו.

גיבסון גם חוקר את השפעת איבוד צלם אנוש בעולם הנשלט על ידי טכנולוגיה זולה וזמינה לכל, עולם שבו אלימות השוק החופשי הם הדברים היחידים שעליהם על אדם לסמוך, עולם שבו המאפיינים הדיסטופיים של החברה מאוזנים ונבלמים על ידי הגיוון והשפע הבלתי נגמרים.

עלילה

עריכה

הרומן נפתח כאשר אנו מוצאים את הנרי דורסט קייס, גנב והאקר מחשבים לשעבר בן 24 בעתיד הדיסוטפי העתידני והקודר המתואר בספר. קייס עובד בתור סוחר נמוך דרג ברחובותיה של העיר צ'יבא ומכלה את ימיו האחרונים במסע מתמשך של הרס עצמי ועסקאות בזק עם העולם התחתון היפני. לשעבר האקר מוכשר, קייס עשה את הטעות הגורלית שהובילה אותו למצבו הנוכחי בכך שגנב ממעסיקיו שלו, שבתורם הגיבו בכך שפגעו במערכת העצבים שלו על ידי רעלן פטרייתי שהותיר אותו ללא יכולת להשתמש בערכת השזרוק שמאפשרת גישה למרחב הקיברנטי. קייס שם פעמיו לעיר צ'יבא שנודעה במרפאות המיוחדות המתמחות ברפואה שחורה המתמחה בשיפורים ושינויים קיברנטיים בתקווה למצוא מזור למום שהוטל בו, אך ללא הועיל.

עם קריירה שלמעשה הסתיימה, הוא מתמקם בצ'יבא בה הוא עורך עסקאות מפוקפקות, מתמכר לסמים ומצפה למצוא את מותו בהקדם האפשרי. כאשר הוא על סף הרס עצמי, קייס מוצא עצמו מגויס על ידי מולי- "סמוראית רחוב" ושכירת חרב אשר גופה עבר שינויים גנטים וטכנולוגיים רבים, בייחוד עיניה שאליהן נתפרו עדשות כסופות שמכסות לחלוטין את ארובות עיניה כ"עיני חרק, כספית ריקה ואטומה", כולם במטרה להפכה למכונת הרג יעילה ומהירה ככל האפשר. קייס מגלה שמעסיקה של מולי הוא בעצם ארמיטאג' -קצין צבא אפלולי לשעבר אשר מניעיו ונאמנויותיו לא ברורים. ארמיטאג' מציע לקייס ריפוי מלא מפגיעתו הנוירוכירורגית בתמורה לשירותיו כהאקר מחשבים. קייס מחליט לעבור את הטיפול שבמסגרתו הוא מקבל לבלב חדש שמונע ממנו השפעה כלשהי של סמים וקופץ על ההזדמנות לחזור להיות אותו "קאובוי להשכרה" שהיה בעבר, אף על פי שלא לו ולא למולי ברורה בדיוק המטרה של משימתם, או האנשים שעומדים מאחורי ארמיטאג'.

בשלב זה מצטרף אל שניהם פין, קשר ישן של מולי וסוחר בסחורה גנובה.

קייס ומולי, אשר בשלב זה כבר מנהלים מערכת יחסים, מתחילים לחקור את מניעיו ומטרותיו של מעסיקם. המשימה הראשונה שארמיטאג' מטיל עליהם היא פריצה קיברנטית למשרדי תאגיד התקשורת חוש/רשת, במטרה לגנוב את תמשיג הרום של מקקוי פולי (הידוע בכינוי "השטוחקו מדיקסי"), "קאובוי קיברנטי" אגדי שלפני מותו היה אחד ממדריכיו של קייס, ומומחיותו נדרשת כדי להשלים את העבודה שלשמה נשכר קייס.

קייס מגלה ששמו האמיתי של ארמיטאג' הוא קולונל וויליס קורטו, הניצול היחיד ממבצע צבאי מפורסם מימי המלחמה, הנודע בשם "האגרוף הצורח". ארמיטאג' כלל לא זוכר מיהו מלפני הפעולה הכושלת והוא מופעל כמעין רובוט ללא רגשות או מחשבות, בלעדית על ידי שולחו המסתורי. עקבותיו של קורטו מובילים את קייס ומולי אל אילמחורף, שולחו של ארמיטאג', שהוא בעצם בינה מלאכותית אשר נבנה על ידי התאגיד הפלוטוקרטי טסיאר-אשפול.

קייס, מולי ופין טסים לאיסטנבול במטרה לצרף אליהם את פיטר רביירה, אמן, גנב ומכור לסמים המומחה ביצירות חזיונות אור-קוליים על ידי שתלים קיברנטיים המושתלים במוחו. אילמחורף מתגלה לקייס כאחד מבין שני חלקי בינת-על מלאכותית. חוקי משטרת הטורינג לפיקוח על בינות מלאכותיות אוסרים בנייה של בינות שכאלה אלא אם הן מיוצרות בשני חלקים. אילמחורף שואף להתמזג עם חלקו השני, נוירומנסר, ולשם כל הוא צריך את עזרתו של קייס ושות'.

תוכניתו של אילמחורף היא שקייס יפרוץ את מערכי ההגנה של משטרת טיורינג בעוד שפטר ריביירה יוציא מג'יין טסיאר-אשפול, ראש המשפחה את הסיסמה הנחוצה לכך, סיסמה שיש לאומרה קולית למחשב הממוקם בוילה אורתוע שבבעלות המשפחה על פסגת הכישור. בעוד מולי וריביירה פורצים לוילה, קייס נעצר על ידי סוכני משטרת הטיורינג ומתוחקר ראשונית בקשר למעשיו, אולם אילמחורף מחסל את הסוכנים ועוזר לקייס לברוח. באותו זמן ארמיטאג', אשר מלכתחילה היה לא יציב נפשית עקב הטראומה שעבר במלחמה, עובר התמוטטות עצבים ובסופו של דבר נרצח על ידי אילמחורף. מולי נלכדת על ידי ג'יין טסיאר-אשפול וריביירה, אשר עבר לצידה. ביודעו שמולי בסכנה, קייס נכנס לווילה בעזרתו של אילמחורף.

השראה לכתיבת הספר

עריכה

גיבסון ציין את סרטו של ג'ון קרפנטר, "הבריחה מניו יורק", כהשראה לכתיבת הספר, באומרו:

התעניינתי מחילופי דברים באחת מסצנות הפתיחה בסרט שבה הסוהר אומר לסנייק "אתה הטסת את הכנף חמש מעל לנינגרד, הלא כן?" זו מתבררת כשורה סתמית, אבל לרגע השפעתה הייתה כמו המדע הבדיוני הטוב ביותר, שבו הערה רגילה יכולה לרמוז הרבה[1].

גיבסון הסביר שחלק נכבד מדיבור הרחוב או סלנג המחשבים מקורו ב"סלאנג סוחרי סמים בטורונטו 1969, או דיבורי אופנוענים", כגון הביטוי "שטוחקו" שהוא סלנג נהגי אמבולנסים למוות[1]. גיבסון שמע את הביטוי כעשרים שנה לפני שכתב את הספר, וזה "פשוט דבק בו". הוא גם מציין את הסופר רוברט סטון כאחד מנותני ההשראה שלו, כ"אומן בסוגה מסוימת של פרנויה בדיונית"[1].

חשיבות ספרותית ותרבותית

עריכה

נוירומנסר נחשב ל"ארכיטיפ של ספרות הסייברפאנק"[2], וזכייתו בכתר המשולש של פרסי ספרות המדע בדיוני במידה רבה עזרו להפוך את זרם הסייברפאנק ללגיטימי כסוגה ספרותית מדע בדיונית. זהו ספר המדע הבדיוני העטור בכמות הרבה ביותר של פרסים [דרוש מקור], והופיע לאחרונה ברשימת מאה הרומנים הטובים ביותר בשפה האנגלית שנכתבו בשפה האנגלית מאז 1923 של מגזין טיים[3].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה


הקודם:
המשחק של אנדר
של אורסון סקוט קארד
פרס נבולה לרומן הטוב ביותר 1984
פרס הוגו לרומן הטוב ביותר 1985
הבא:
גאות הכוכב
של דייוויד ברין