נוסח האר"י
נוסח האר"י הוא כינוי לנוסח תפילה בו התפלל האר"י. נוסח התפילה של האר"י, הנהגותיו בעת התפילה וכוונות קבליות שהיה מכוון. הנוסח מפורט בספר שער הכוונות שנכתב על ידי תלמידו ר' חיים ויטאל.
כוונות האר"י בתפילה עריכה
האר"י ייחס לתפילה תפקיד תיאורגי של תיקון העולמות, הן עולמנו הפיזי והן עולמות רוחניים: בירור ניצוצות, העלאת מחשבות, ייחוד השכינה עם הקדוש ברוך הוא ותיקון נשמות. כוונות התפילה המיוחסות לאר"י מצמידות לכל משפט מן התפילה את הכוונה הקבלית השייכת לו. המקור הטקסטואלי המרכזי והמשפיע לכוונות האר"י מצוי אצל תלמידו הגדול, רבי חיים ויטאל ('שער הכוונות'). תלמיד אחר, יהודה רומנו, חיבר את "כוונות התפילה" המבוסס על דברי האר"י[1].
כתבים שהושפעו משיטתו של האר"י עריכה
מקובלים רבים הושפעו משיטת הכוונות של האר"י. ביניהם ניתן למנות את הרש"ש, רמח"ל, בעל שם טוב ואחרים.
הגהות האר"י לנוסח התפילה הספרדי עריכה
על פי תיאורו של ר' חיים ויטל רוב תפילתו של האר"י הייתה על פי נוסח הספרדים, עם הגהות מסוימות. הגהות אלו מפורטות בהתאם לסידור כמנהג הספרדים שראה אור בוונציה בשנת ה'רפ"ד (1524). בין השינויים החשובים שערך האר"י בנוסח הספרדים ניתן לכלול:
- בברכת ברוך שאמר שבפסוקי דזמרא נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר.
- בתפילת מוסף של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר.
- האר"י אמר וידוי ושלוש עשרה מידות לפני נפילת אפיים - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו.
- האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים מתור הזהב משום שתוכנם אינו מתאים לדרכי הקבלה, ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים שתוכנם תואם לחכמת הקבלה. בשל כך, בתפילות ימים טובים וימים הנוראים נהג האר"י להתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי.
- האר"י לא אמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו אדון עולם ויגדל.
תיקוני הנוסח של האר"י התפשטו במהרה בקהילות הספרדיות. בקהילות הספרדיות הקרובות יותר לארץ ישראל, שבה חי ופעל האר"י באחרית ימיו, קיבלו את רובם ככולם של תיקוני הנוסח שלו. כך היה בקהילות המזרח, טורקיה, הבלקן ורוב ארצות צפון אפריקה. בקהילות מרוקו קיבלו רק חלק מתיקוני האר"י. בקהילות הספרדיות במערב אירופה (אמסטרדם, לונדון, בורדו, הספרדים באיטליה, וכן קהילת שארית ישראל בניו יורק ועוד) לא קיבלו את שינויי הנוסח של האר"י כלל. הנהגתו ביחס לפיוטי ימים טובים וימים נוראים לא התקבלה בשום קהילה ספרדית.
נמצאנו למדים איפוא כי נוסח הספרדים הנפוץ בידינו כיום (למעט של קהילות מערב אירופה) הוא למעשה נוסח התפילה בו התפלל האר"י שכן הספרדים אימצו את הגהותיו לנוסח הספרדי.
נוסח ספרד של החסידים עריכה
ערך מורחב – נוסח ספרד
כאשר קמה תנועת החסידות שאפו מקימיה להתפלל בנוסח התפילה של האר"י, בעיקר בשל ההשפעה של קבלת האר"י על החסידות והרצון להתפלל על פי כוונותיו. מנגד, כנראה בשל רצונם שלא לעזוב לגמרי את מנהגי אבותיהם בהתאם לציווי "אל תטש תורת אמך", הם לא נטשו באופן מוחלט את נוסח אשכנז לטובת הנוסח הספרדי, אלא יצרו מעין סינתזה של הנוסח הספרדי עם הנוסח האשכנזי, בטענה שזהו נוסח התפילה בו התפלל האר"י ואף כינו אותו "נוסח האר"י" (כינוי המקובל בעיקר אצל חסידי חב"ד לסידור אדמו"ר הזקן שהוא גרסה של נוסח הארי). על פי הידוע לנו כיום מדובר בטעות שכן כאשר מרכיבים את שינויי הנוסח של האר"י על הסידור עליו הן נסובו (דפוס ונציה ה'רפ"ד - המצוי בידינו כיום) מתקבל נוסח הספרדים הנפוץ ולא נוסח ספרד. יש משערים כי מקורו של עיבוד זה הוא בסידורים בכתבי יד שנפוצו במזרח אירופה בראשית ימי החסידות ובתקופה שקדמה לה. סידורים אלו הכילו כוונות תפילה רבות מהאר"י. בכל מקום שהאר"י התייחס בכוונותיו לנוסח התפילה עצמו (ושם הוא מצטט כמובן את נוסח התפילה שלו - הספרדי) שונה הנוסח מאשכנזי לספרדי, ובמקומות בהם לא היה ציטוט של הנוסח הושאר הנוסח האשכנזי על כנו, חרף העובדה שמן הסתם האר"י לא גרס אותו.
סידור הרב עריכה
- ערך מורחב – סידור אדמו"ר הזקן
לקריאה נוספת עריכה
- דניאל מרדכי הכהן רימר, ספר תפילת חיים : בירור נוסח האר"י מיוסד על הסידור הנדפס בשנת רפ"ד שבו בחר מוהר"ר חיים ויטאל לקבוע עליו שינויי הנוסחאות אשר קיבל מפי רבו האר"י, בתוספת עיונים ובירורים.
- סידור האר"י תפילת חיים : ערוך כפי מה שקיבל מוהר"ר חיים ויטאל מרבו מוהר"ר יצחק לוריא אשכנזי על ידי דניאל מרדכי רימר.
- הרב שיר שלום יוחנן, מאמר נוסחאות התפילה לרבנו האר"י, בתוך ירחון האוצר גליון פ"ב.
קישורים חיצוניים עריכה
- תמונות תחינות תפילות ספרד, ונציה רפ"ד, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית - על סידור זה נסובו הגהותיו של האר"י
הערות שוליים עריכה
- ^ כתב יד איטליה מאה 17. ראה י' אביבי, עלי ספר י"א (תשמ"ד), עמ' 100-101