ויקיפדיה

נוסח שומרון

נוסח השומרונים לתורה
(הופנה מהדף נוסח השומרונים לתורה)

נוסח השומרונים לתורה ("נוסח שומרון") הוא הנוסח של חמישה חומשי תורה לפי מסורת הדת השומרונית.[1] נוסח שומרון לתורה נבדל מנוסח המסורה שבידי היהודים באלפי פרטים, בצורת הכתב השומרוני שבו הוא כתוב וכן בהגיית הכתוב. מרבית ההבדלים נוגעים לדרך המסירה, לצורות לשון ולכתיב מלא וחסר ומקצתם נוגעים לעניינים אידאולוגיים-דתיים.

אף כי הנוסח הנמצא היום בהר גריזים חובר בימי הביניים, תגליות ים המלח חושפות את קרבתו היתרה לנוסחים עתיקים. נוסח השומרונים לתורה כתוב בלשון האופיינית לתקופת בית שני, וניסוחו פשוט וקוהרנטי יותר ביחס לנוסח המסורה הן בצורה והן בתוכן. עם זאת במקרים רבים עולה קושי להכריע איזו מבין הגרסאות היא הקדומה יותר.

בניגוד ליהודים ולנוצרים, השומרונים אינם מכירים בקדושתם של ספרי הנביאים, או בסמכותה של התושב"ע. מכיוון שכך, 'נוסח שומרון' – המכיל את התורה בלבד – הוא הכתב הקנוני הבלעדי של השומרונים.

הבדלים בין נוסח השומרונים לבין נוסח המסורה עריכה

לפי המניין המקובל במחקר, שונה נוסח השומרונים מנוסח המסורה בכ-6,000 פרטים, מהם כאלפיים פרטים התואמים את גרסת תרגום השבעים[2]. קרבה הדוקה נמצאה גם לטקסטים שנמצאו במגילות מדבר יהודה. כמו כן מאות הבדלים נוספים, שאינם משתקפים בנוסח הכתוב, עולים ממסורת הקריאה של השומרונים בתורתם.

לאור הקרבה בין נוסח השומרונים לתרגומים ולמגילות מדבר יהודה מבחינים בין רכיבים קדומים בנוסח השומרוני, שהוכנסו בנוסח לפני שהגיע לידי השומרונים (קדם-שומרוניים), לבין מאפייני הדת והלשון השומרונית כפי שהם ידועים ממקורות מאוחרים יותר.

הבדלים הרמוניסטיים עריכה

הרמוניזציה היא תופעה של שינויים, תוספות או השמטות בטקסט מתוך מטרה להתאים בין שני כתובים מקבילים שיש ביניהם זיקה מסוימת. 

דוגמה להרמוניזציה היא תוספות גדולות הכוללות חזרות מתוך ספר דברים בספרים המוקדמים לו – שמות או במדבר וכן תוספות לטקסט שמטרתן ליצור אחידות. כך למשל, עורך הנוסח השומרוני השווה את פרטיו של הנאום המסכם של משה בספר דברים[3] לטקסטים המקבילים בספרים שמות ובמדבר. אם פרט מסוים לא הופיע בספרים המוקדמים באותו ניסוח שבו הופיע בספר דברים הוא הוכפל באופן המציג את ספר דברים כמצטט סיפורים קודמים. הרחבות נוספות בנוסח השומרוני נעשו באמצעות תוספות לטקסט במקומות שבהם נתפסו כהכרחיות[4]. תוספות מעין אלו נוספו למשל במקומות שבהם חסר פירוט של ביצוע הצווים האלוהים שניתנו למשה[5].

ההרמוניזציה מתבטאת גם בהתאמות במילים בודדות ובצירופים. כך בסיפור תיבת נח בנוסח השומרונים: "מכל הבהמה הטהורה תיקח לך שבעה שבעה זכר ונקבה" כנגד "אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ"[6] בנוסח המסורה (הרמוניזציה זו מצויה גם בתרגום השבעים ובתרגומים נוספים). ההעדפה לצירוף "זכר ונקבה" בפסוק זה באה לשם ההאחדה עם המשך הסיפור, שבו חוזר צירוף זה ולא "איש ואשתו"[7].

סידור "הגיוני" של הכתוב עריכה

הבדלים מן הסוג הזה נוגעים לקשיים הגיוניים מן ההיבט הספרותי שקיימים בנוסח המסורה ונעדרים מנוסח השומרונים. כך למשל מתוארת נוכחות העם במעמד הר סיני בנוסח המסורה: "וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן"[8]. לעומת זאת מציג נוסח השומרונים את הכתוב בהתאם הסמנטי הראוי ביחס לחושי האדם: "וְכָל הָעָם שֹׁמֵעַ אֶת הַקּוֹלוֹת וְאֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וְרֹאִים אֶת הַלַּפִּידִים וְאֶת הַר הֶעָשָׁן"[9].

ואולם הבדלים מעין אלה מייצגים לא פעם מסורת כתיבה קדומה מנוסח המסורה, והם יכולים להעיד על טעויות סופרים שמקורן בהעתקות של נוסח המסורה. לדוגמה, תחת הפסוק "וְאֶת-הָעָם--הֶעֱבִיר אֹתוֹ, לֶעָרִים"[10] גורס נוסח השומרונים בחילופי אותיות דומות, רי"ש ודל"ת, "וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיד אוֹתוֹ לַעֲבָדִים". שינוי האותיות בפסוק הוביל לשינוי במשמעות הפסוק כולו. שינוי זה מופיע גם בתרגום השבעים, ומסיבה זו חלק מהחוקרים הניחו שהטעות חלה דווקא בנוסח המסורה. כמו כן הפסוקים הקודמים של אותו הפרק בספר בראשית[11] מלמדים שהרפורמה של יוסף לא כללה את העברת העם לערים, אלא הפיכה של העם לעבדים[12]. אמנם חוקרים אחרים טענו שהביטוי "העביד לעבדים" לא מצוי בשום מקום, והוא המשובש[13]. כמו כן, חוקרים אחרים הצביעו על השימוש של מחברי התרגום השומרוני בתרגום השבעים[14], וייתכן שמשם זה חדר גם לנוסח השומרוני.

הבדלים פרשניים-רעיוניים עריכה

הבדלים פרשניים-רעיוניים נוגעים ליישוב קשיים תאולוגיים ואחרים בטקסט. הבדלים רבים מסוג זה אינם ייחודיים לתורת השומרונים, ולרבים מהם יש מקבילות בתרגומי התנ"ך ובמדרשי חז"ל.

מן ההבדלים הפרשניים-רעיוניים בנוסח השומרונים הוא יישוב הקושי שבפסוק: "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה"[15]. כיוון שאי אפשר להניח שאלוהים עבד בשבת, תוקן הפסוק ובמקומו נכתב: "ויכל אלוהים ביום הששי" (זוהי הגרסה גם בתרגום השבעים ובפשיטתא)[16]. השפעת המדרש ניכרת למשל בגרסת השומרונים לבראשית לד 1: "ותצא דינה להראות בבנות הארץ" במקום גרסת נוסח המסורה: "וַתֵּצֵא דִינָה... לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ". וכך לפי המדרש: "לא יצאה אלא להראות עצמה ויפיה" (מדרש אגדה, עמ' 86; מדרש שכל טוב א', עמ' 189); "ותצא דינה בת לאה לראות וליראות" (מדרש תנחומא לפסוק)[17].

הבדלים אידאולוגיים-דתיים עריכה

השינוי האידאולוגי המרכזי בנוסח השומרונים נוגע למקום הפולחן המרכזי, הוא הר גריזים שמדרום לעיר שכם (הרגריזים; מילה אחת בכתיב השומרוני). השומרונים מאמינים ששכם הוא המקום שבחר אלוהים ועל הר גריזים צוו בני ישראל להקים את המזבח, ולא על הר עיבל כפי שמצוין בנוסח המסורה[18]. בחירת הר גריזים כמקום פולחן מרכזי היא מיסודות אמונת השומרונים והיא מודגשת פעמים רבות בנוסח השומרונים, בין היתר באמצעות חילופי נוסח. כך למשל, בכל מקום שבו נוסח המסורה מציין "במקום אשר יבחר"[19] בלשון עתיד (כלומר ירושלים לא מזוהה בו כמקום המקודש) נמצא בנוסח השומרונים: "במקום אשר בחר", בלשון עבר, כרמיזה על כך שאלוהים כבר בחר בשכם ואין בכוונתו לבחור בירושלים. אמונה זו הובילה גם לשינוי בדיבר העשירי מבין עשרת הדיברות בתורת השומרונים. השומרונים הוסיפו לעשרת הדיברות שבספר שמות (כ) מיד אחר הדיבר "לא תחמד", הדיבר התשיעי בתורתם, את הצו לבנות "מזבח לה' אלוהים" בהר גריזים[20].

והיה כי יביאך ה' אלהיך אל ארץ הכנעני, אשר אתה בא שמה לרשתה, והקמת לך אבנים גדלות, ושדת אתם בשיד, וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת. והיה בעברכם את הירדן, תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר גריזים, ובנית שם מזבח לה' אלהיך, מזבח אבנים. לא תניף עליהם ברזל. אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך, והעלית עליו עלות לה' אלהיך, וזבחת שלמים, ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלהיך. ההר ההוא בעבר הירדן, אחרי דרך מבוא השמש, בארץ הכנעני, הישב בערבה מול הגלגל אצל אלון מורא מול שכם.

— הדיבר העשירי בנוסח שומרון, המצווה לבנות את המקדש בהר גריזים

הבדלים לשוניים עריכה

נוסח השומרונים עבר התאמה ללשון השומרונים בזמן התגבשותו, ועל כן הוא חולק קווי דמיון עם לשון בית שני, כפי שהיא נתונה במקורות חז"ל, וכפי שהיא משתקפת במגילות מדבר יהודה. בין התופעות הלשוניות המאוחרות בנוסח השומרונים נמנות התופעות האלה: התמלאות הכתיב, ערעור האותיות הגרוניות אהח"ע, החלפת מילים נדירות בצורות שגורות יותר והתאמות דקדוקיות.

התמלאות הכתיב עריכה

נוסח שומרון, ככתיבים מאוחרים נוספים, מתאפיין בשיטת הכתיב המלא, כגון "ריאשון", "ראישונה"; "מיתו"= מֵתוֹ[21] ועוד[22].

ערעור האותיות הגרוניות עריכה

שינויים רבים בין נוסח שומרונים לנוסח המסורה מצויים באותיות הגרוניות, כך מרובים חילופי "אל" ו"על", "והאלוהים אנח לידו" במקום "אִנָּה"[23], "האפכה" במקום "הַהֲפֵכָה"[24] ועוד. השינויים הרבים באותיות הגרוניות שבנוסחת התורה השומרונית נובעים מערעור הגיית העיצורים הגרוניים בקרב השומרונים. תהליך זה של ערעור הגרוניות תחילתו כבר בתקופת המקרא והוא ניכר ביותר במגילות מדבר יהודה ובלשון חז"ל[25].

החלפת מילים נדירות בצורות שגורות יותר עריכה

מילים נדירות וצורות חריגות מוחלפות בנוסח השומרונים במילה רגילה שגורה יותר משום שהכותב לא הבין את המילה הקדומה או לשם הבנת הקורא. כך המילה "סותה" בפסוק "כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה"[26] המקבילה אל " לְבֻשׁוֹ", הוחלפה בנוסח השומרונים במילה "כסות" שהייתה רגילה במציאות בת זמנו של השומרוני[27]. הדבר אמור גם בצורות ארכאיות, כגון סיומות יחסה מיושנות וה"א ונו"ן מאריכות, כך "וחית הארץ" במקום "וְחַיְתוֹ אֶרֶץ"[28] וכן "ישמעו" על פני "יִשְׁמְעוּן"[29][30].

התאמות דקדוקיות עריכה

צורות רבות בנוסח השומרון מותאמות לתפיסה פורמלית של דקדוק, למשל במקומות שאין התאמה במין או במספר בנוסח המסורה – מתאימם נוסח שומרון זה עם זה. לדוגמה, תחת הכתוב "וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב"[31] בנוסח המסורה, גורס נוסח השומרונים "כי טובה", כיוון שמנוחה לשון נקבה[32].

תיארוך הנוסח עריכה

כתבי היד של התורה השומרונית עריכה

 
ספר תורה שומרוני בהר גריזים
 
ציטוט מהתורה בנישה מתוך בית בדמשק במוזיאון פרגמון

כתבי היד הקדומים ביותר של החומש השומרוני נכתבו בימי הביניים המוקדמים. כתב היד הקדום ביותר הוא מהמאה ה-12, וכתבי יד מאוחרים יותר הם מהמאות ה-15-14. בין כתבי היד המרובים של הנוסח השומרוני מצויים חילופי כתיב מרובים, שעניינם כתיב מלא וחסר, דקדוק, תורת ההגה ותורת הצורות. מעדויות עקיפות, כדוגמת התרגום הארמי של נוסח השומרונים, אפשר ללמוד שגם תוכנה של המסורת השומרונית לא היה אחיד, עד שהתגבש נוסח קבוע שהועתק בין כתבי היד[33].

כל כתבי היד של התורה השומרונית נחשבים בעיני השומרונים, כהעתק מן "המגילה הקדושה אשר בשכם". מגילה זו מכונה בפי השומרונים "ספר אבישע", שכן לפי מסורת השומרונים הוא נכתב על ידי אבישע בן פנחס בן אלעזר הכהן במאה ה-13 לפנה"ס, בתקופת יהושע. אולם לפי השערות החוקרים, מגילה זו מורכבת מכמה יריעות שהמוקדמות ביניהן נכתבו במאה ה-12 או במאה ה-13, ועליהן נוספו תוספות מאוחרות מן המאה ה-14[34].

כתבי היד של התורה השומרונית כתובים כולם בכתב השומרוני, שהתפתח מהכתב העברי הקדום, ולא בכתב הארמי המרובע המשמש בתורת היהודים. מניתוח פלאוגרפי של הכתב העברי שבידי השומרונים עולה כי המגילות שנשתמרו משקפות צורה של הכתב העברי שרווחה בתקופת החשמונאים. כאשר נתגלו המגילות במאה ה-17 כתובות בכתב העברי, נראו הן כמקוריות וקדומות לכתבי היד של נוסח המסורה שהיו כתובים בכתב המרובע[35].

 
האלפבית השומרוני

הראשון שערער על קדמותו של הנוסח היה וילהלם גזניוס שהשווה בספרו מ-1815 בין נוסח השומרונים לנוסח המסורה ומצא שמונה סוגים של הבדלים בין הנוסחים. בעקבות מחקרו רווחה ההנחה במחקר שנוסח השומרונים הוא נוסח מתוקן וערוך, כלומר משני לנוסח מסורה המקורי[36]. הנחה זו עוררה קשיים בעיקר בשל הדמיון בין נוסח השומרונים לתרגומים ולמדרשים.

מאה שנים מאוחר יותר קבע פאול קאלה ששני הנוסחים הנתונים, היהודי והשומרוני, התפתחו משני טיפוסי טקסט שהתקיימו בעת העתיקה. הטקסט שהשומרונים אימצו משמר מצד אחד גרסאות קדומות, הדומות לגרסאות תרגום השבעים, ספר היובלים, ספר חנוך א' והמובאות מן התורה שבברית החדשה, ומצד שני הוא פשוט מנוסח המסורה ובהיר ממנו משום השינויים שנעשו בו והתוספות שנוספו אליו[37].

השערה זו של קאלה, שנוסח השומרונים מורכב מנוסח קדום שרווח בימי בית שני ומתוספות מאוחרות יותר, הובהרה עם מציאת קטעי תורה 'קדם-שומרוניים' במגילות מדבר יהודה. טקסטים אלה תרמו למחקר בנוסח השומרוני וסייעו לקבוע את זמנו של נוסח השומרונים לתורה.

טקסטים קדם-שומרוניים עריכה

טקסטים "קדם-שומרוניים" הוא כינוי שנתנו חוקרי מגילות מדבר יהודה לקטעי תורה קדומים שנמצאו בין המגילות והם בעלי דמיון מובהק לנוסח השומרונים לתורה. טקסטים אלה אינם שומרוניים, שכן נעדרים בהם סממנים אידאולוגיים-דתיים הייחודיים לשומרונים, אך הם דומים מאוד לנוסח השומרונים בבחינת תוספות ההרמוניזציה שנמצאו בהם. מהקרבה ההדוקה בין טקסטים קדם-שומרוניים אלה לבין נוסח השומרונים עולה כי השומרונים משמרים נוסח קדום הדומה לנוסח שבמגילות אלה[38].

התפיסה במחקר היא שנוסח השומרונים מייצג מסורת ארץ ישראלית של התורה במקביל לשני טיפוסים אחרים של התורה שהתקיימו באותה עת: תרגום השבעים, המייצג טיפוס שהתפתח במצרים, ונוסח המסורה, המייצג טיפוס שחל בבבל[39].

השומרונים אימצו את הנוסח שעליו מתבססת תורתם ככל הנראה כבר במהלך המאה השנייה לפני הספירה, עם הקמת ממלכת החשמונאים. על הנוסח הקדום הוסיפו תוספות משלהם - אידאולוגיות ולשוניות - במהלך המאה השנייה לפנה"ס, טרם חורבנו של המקדש השומרוני בהר גריזים, בשנת 111 לפני הספירה[38].

מסורת הקריאה של השומרונים עריכה

הנוסח השומרוני כולל אך ורק את כתיב האותיות ללא ניקוד שיטתי. את הנוסח מלווה מסורת קריאה שמועברת בעל מפה מדור לדור בקפידה רבה. מסורת זו היא הדרך היחידה להכרתה של הגיית השומרונים, הנחשבת חטיבה בפני עצמה בכלל המסורות של עדות ישראל[40].

זאב בן חיים חקר את קריאת השומרונים בתורה וניתח אותה מבחינה פונולוגית ומורפולוגית. הוא ערך את מחקרו בזיקה לתורת מדקדקי השומרונים בימי הביניים, וממחקרו עלה כי מסורת הקריאה בתורה בפי השומרונים בימינו מתמשכת מדורות קדמונים[41]. כמו כן ההבדלים בין שתי מסורות הקריאה מתועדים במהדורה של אברהם טל ומשה פלורנטין לנוסח השומרונים לתורה[42].

תרגומים עריכה

נוסח השומרונים לתורה תורגם לארמית ולערבית.

התרגום הארמי השומרוני לתורה הוא תרגום מילולי בדומה לתרגום אונקלוס. לתרגום זה חדרו מילים יווניות המעידות שהתרגום נערך במאות ה-4-1, בתקופה שבה הייתה השפעה חזקה של היוונית על הארמית[43].

נוסח השומרונים לתורה תורגם לערבית על ידי אב-חסדה (אבו אל-חסן) הצורי במאה ה-11. במשך הזמן נספגו לתרגום פירושים מתרגומו של רבי סעדיה גאון, הסותרים לא פעם את הפרשנות השומרונית. במאה ה-13 ערך אבו סעיד בן אבי אל-חוסיין את התרגום והסיר כל השתמעות שעשויה לסתור את נוסח השומרוני[43]. התרגום בעריכתו של אבו סעיד יצא לאור בשלמותו עם פרסום מהדורותיו של חסיב שחאדה ב-1990 וב-2002[44][45].

התייחסות לנוסח שומרון ביהדות ובנצרות עריכה

החומש השומרוני היה ידוע בייחוד נוסחאותיו גם ליהודים וגם לנוצרים עוד בתקופה עתיקה.

חז"ל כינו את השומרונים "כותים" (מתוך הנחה שאין מוצאם מעם ישראל, אלא מן האנשים שהובאו לשומרון על ידי האשורים במאה ה-8 לפנה"ס) והציגו את ההבדלים בנוסח התורה שלהם כזיופים[46]. בימי הביניים התייחס רבי אברהם אבן עזרא בן המאה ה-12 אל השומרונים כאל עובדי עבודה זרה הכופרים בשם ה'[47].

גם בנצרות ישנם אזכורים להבדלים בין הנוסח השומרוני לבין נוסח המסורה. אולם בנצרות מוצג נוסח השומרונים בדרך כלל, בניגוד לחז"ל, כעדיף מנוסח המסורה. כך אוריגנס, אבי הכנסייה הנוצרית, בעל ההקספלה, בן המאה השנייה לספירה, מביא מספר גרסאות בנוסח השומרונים, שאינן מופיעות בנוסח המסורה. כן מזכירים את נוסח השומרונים הירונימוס, מתרגם הוולגטה, בן המאה הרביעית לספירה, וגם אבות כנסייה אחרים[48].

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • אברהם ורצון צדקה, חמישה חומשי תורה: נוסח יהודי – נוסח שומרוני, תל אביב תשכ"ב-תשכ"ה.
  • אברהם טל ומשה פלורנטין, חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה, אוניברסיטת תל אביב: ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, תשע"א.
  • זאב בן חיים, עברית וארמית נוסח שומרון: על פי תעודות שבכתב ועדות שבעל פה, ירושלים: מוסד ביאליק, בהשתתפות האקדמיה ללשון העברית, תשי"ז-תשל"ז.
  • מנחם כהן, הכתיב של הנוסח השומרוני, בית מקרא כא (תשל"ו) עמ' 54-70
  • מנחם כהן, הכתיב של הנוסח השומרוני, זיקתו לכתיב נוסח המסורה ומקומו בתולדות הכתיב, בית מקרא כא (תשל"ו), עמ' 361-391
  • A.F. Von Gall, Der hebräische Pentateuch der samaritaner, I-V (Gissen 1914-18; repr. Berlin 1966)

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נוסח שומרון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הספר הקדוש היחיד אצל השומרונים הוא תורת משה. כמו כן, אין השומרונים מכירים בתושב"ע וכן בשאר התנ"ך, למעט ספר יהושע השונה מאוד מנוסח המקרא.
  2. ^ אילה ליונשטם. "שֹׁמְרוֹנִים", האנציקלופדיה העברית, כרך לב (תשמ"א), עמ' 139-124
  3. ^ ספר דברים, פרק א', פסוק ג'
  4. ^ למשל: ספר שמות, פרק ז', פסוק י', י"ט–כ'; פרק ח', פסוקים י"ב–י"ג
  5. ^ עמנואל טוב, ביקורת נוסח המקרא, ספריית האנציקלופדיה המקראית, כרך לא (תשע"ד), עמ' 90-70.
  6. ^ ספר בראשית, פרק ז', פסוק ב'
  7. ^ ספר בראשית, פרק ו', פסוק י"ט; פרק ז', פסוק ג', ט', ט"ז
  8. ^ ספר שמות, פרק כ', פסוק י"ד
  9. ^ אברהם טל ומשה פלורנטין. חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה, אוניברסיטת תל אביב: ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, תשע"א, עמ' 57-11
  10. ^ ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוק כ"א
  11. ^ ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוקים י"ט–כ"א
  12. ^ ציפורה טלשיר, "לתולדות נוסח המקרא", בתוך ציפורה טלשיר (עורכת), ספרות המקרא: מבואות ומחקרים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, תשע"א, עמ' 86-37
  13. ^ רוזנמילר (אנ'), שד"ל.
  14. ^ כריסטיאן שטאדל, התרגום הארמי השומרוני לתורה כעדות לאופן הבנתה.
  15. ^ ספר בראשית, פרק ב', פסוק ב'
  16. ^ רפאל וייס. משוט במקרא: סוגיות מקראיות, המקרא בקומראן, החומש השומרוני, ירושלים: א' רובינשטיין, תשל"ו, עמ' 330
  17. ^ רפאל וייס. משוט במקרא: סוגיות מקראיות, המקרא בקומראן, החומש השומרוני, ירושלים: א' רובינשטיין, תשל"ו, עמ' 327
  18. ^ ספר דברים, פרק כ"ז, פסוק ד'
  19. ^ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק ה', י"א, י"ד ועוד.
  20. ^ רפאל וייס. משוט במקרא: סוגיות מקראיות, המקרא בקומראן, החומש השומרוני, ירושלים: א' רובינשטיין, תשל"ו, עמ' 331-330
  21. ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק ג'
  22. ^ רפאל וייס. משוט במקרא: סוגיות מקראיות, המקרא בקומראן, החומש השומרוני, ירושלים: א' רובינשטיין, תשל"ו, עמ' 322
  23. ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוק י"ג
  24. ^ ספר בראשית, פרק י"ט, פסוק כ"ט
  25. ^ רפאל וייס. משוט במקרא: סוגיות מקראיות, המקרא בקומראן, החומש השומרוני, ירושלים: א' רובינשטיין, תשל"ו, עמ' 323-322
  26. ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק י"א
  27. ^ רפאל וייס. משוט במקרא: סוגיות מקראיות, המקרא בקומראן, החומש השומרוני, ירושלים: א' רובינשטיין, תשל"ו, עמ' 324
  28. ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ד
  29. ^ ספר שמות, פרק ד', פסוק ט'
  30. ^ עמנואל טוב. "ביקורת נוסח המקרא", ספריית האנציקלופדיה המקראית, כרך לא (תשע"ד), עמ' 80
  31. ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק ט"ו
  32. ^ רפאל וייס. משוט במקרא: סוגיות מקראיות, המקרא בקומראן, החומש השומרוני, ירושלים: א' רובינשטיין, תשל"ו, עמ' 325
  33. ^ אברהם טל ומשה פלורנטין. חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה, אוניברסיטת תל אביב: ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, תשע"א, עמ' 39-38
  34. ^ יצחק בן צבי. ספר השומרונים, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תש"ל, עמ' 244-233.
  35. ^ עמנואל טוב. "ביקורת נוסח המקרא", ספריית האנציקלופדיה המקראית, כרך ד (תשנ"ז), עמ' 67-62.
  36. ^ Wilhelm Gesenius. De Pentateuchi samaritani origine, indole et auctoritate, commentatio philologico-Critica, Halle 1815
  37. ^ P.Kahle. Opera Minora, Leiden 1956, pp. 37-3
  38. ^ 1 2 אסתר אשל וחנן אשל, תאריך התגבשותו של החומש השומרוני לאור המגילות המקראיות מקומראן, בתוך אפרים שטרן וחנן אשל (עורכים), ספר השומרונים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, 2006, 152-129.
  39. ^ אברהם טל ומשה פלורנטין. חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה, אוניברסיטת תל אביב: ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, תשע"א, עמ' 21
  40. ^ אילן אלדר. "מסורות ההגייה של העברית". מסורות ג-ד (תשמ"ט), עמ' 36-3
  41. ^ זאב בן חיים. עברית וארמית נוסח שומרון: על פי תעודות שבכתב ועדות שבע"פ, כרך ד, ירושלים: מוסד ביאליק, בהשתתפות האקדמיה ללשון העברית, תש"יז-תשל"ז 1977
  42. ^ אברהם טל ומשה פלורנטין. חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה, אוניברסיטת תל אביב: ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, תשע"א
  43. ^ 1 2 אילה ליונשטם. "שֹׁמְרוֹנִים", האנציקלופדיה העברית, כרך לב (תשמ"א), עמ' 139-124
  44. ^ חסיב שחאדה. התרגום הערבי לנוסח התורה של השומרונים. כרך א: בראשית-שמות, ירושלים: האקדמיה הלאומית למדעים, תש"ן.
  45. ^ חסיב שחאדה. התרגום הערבי לנוסח התורה של השומרונים. כרך ב: ויקרא, במדבר, דברים, ירושלים: האקדמיה הלאומית למדעים, תשס"ב.
  46. ^ ספרי לדברים יא, ל; תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ז', הלכה ג' (כא ע"ג); תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ג, עמוד ב'; ירושלמי יבמות א, ד.
  47. ^ אברהם טל ומשה פלורנטין. חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה, אוניברסיטת תל אביב: ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, תשע"א, עמ' 12-11
  48. ^ רפאל וייס. משוט במקרא: סוגיות מקראיות, המקרא בקומראן, החומש השומרוני, ירושלים: א' רובינשטיין, תשל"ו, עמ' 318
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נוסח_שומרון&oldid=37213445"