נוסח פרס
נוסח פרס הוא נוסח תפילה שבו נהגו להתפלל בעבר יהודי פרס ובוכרה. בתקופה קדומה התפללו בו גם יהודי קאיפנג שבסין.[1] מקורו של הנוסח הוא בימי הגאונים, והוא מבוסס ברובו על סידור רב סעדיה גאון.
יהודי פרס התפללו בנוסח זה עד המאה ה-16 בערך, אך לאחר הגעת מגורשי ספרד למזרח התיכון החל נוסח הספרדים להתפשט, ומן המאה ה-17 בערך, עברו יהודי פרס לנוסח הספרדים. הקהילה היהודית בקאיפנג שקעה והתבוללה, וכך נותר נוסח פרס בבוכרה בלבד. משום כך, מרבית כתבי היד של הנוסח הם מבוכרה. לקראת סוף המאה ה-18 הגיע לבוכרה השד"ר ר' יוסף ממן, שהזדעזע לראות את חוסר בקיאותם של יהודי פרס בנושאי יהדות בכלל ובתפילה בפרט. סידורים בנוסח פרס היו רק בכתבי יד בודדים, ויהודים רבים כלל לא ידעו להתפלל. ר' יוסף ממן שכנע את יהודי בוכרה לעבור לנוסח הספרדים ודאג להפיץ סידורים מודפסים בנוסח זה. מאז, בתהליך דומה לזה שעבר על יהודי המשריק ופרס, נשתרש נוסח הספרדים בקרב יהודי בוכרה, ונוסח פרס חדל מלהתקיים.[2]
מאפייני הנוסח עריכה
בכל יום עריכה
- ברכות התורה: לעסוק בכל דברי תלמוד תורה והלכה והערב נא וכו'. אחרי ברכות התורה, אומרים מיד פרשת הקרבנות.
- יש פיוט שמקדים את ברוך שאמר.
- בברכת עבודה: ואישי ישראל, היום היא תפלתם ותפלתם ועבודתם.
קבלת שבת עריכה
- אומרים תהילים צ"ב ותהילים צ"ג. לאחר מכן, אומרים כמה פסוקים, שחלקם מתחילים במילה "אורך" ומהווים שרשור עם סוף מזמור זה (ה' לאורך ימים).
ערבית לשבת עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- שלמה טל (עורך), נוסח התפילה של יהודי פרס, מכון בן-צבי, ירושלים, תשמ"א
- אהרן גבאי, תפלת שמונה עשרה לפי נוסח פרס ובוכרה, אופקים, תשע"ח, באתר Academia.edu
הערות שוליים עריכה
- ^ רפאל יהודה צבי ורבלובסקי, "על יהודי קאיפנג, מוצאם ונוסח תפילתם", פעמים 78 (חורף תשנ"ט), עמ' 51–60.
- ^ אהרן גבאי, "מיפוי נוסחי התפילה", המעין 242 [סב, ד] (תמוז תשפ"ב), עמ' 167.
