פתיחת התפריט הראשי

נופך (אבן חן מקראית)

הנופך במקורותעריכה

וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי--נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.

וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי--נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.

בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ.

יהודה על נופך, והוא מראקד"י ובלשון ערבית זמור"א והתרגום הכולל של שתי הלשונות: אִזְמָרֵגְדִּין. והיא ירוקה ככרתי על שם שהוריקו פניו במעשה תמר ונתגבר על יצרו והודה, והוריקו פניו גם כן על שחשדו אביו על יוסף, שנאמר: חיה רעה אכלתהו. וכשברך לבניו אמר לו מטרף בני עלית, אז נעשו פניו זכים ומבהיקים כנופך הזה שהוא מבהיק. וכתיב ביהודה ידך בערף אויבך, וסגלתה שכל מי שנושאה הופכים לו ערף, ולכן נקרא נופך.

הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות - לפי רבינו בחיי

זיהויעריכה

מאחר שאין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה.

תרגומיםעריכה

אבני חן ומינרלים המיוחסים לנופךעריכה

בשפה העבריתעריכה

בעברית ספרותית השם נופך משמש בביטוי הוסיף נופֶך משלו. מובנו של הביטוי: הטביע חותם ייחודי, העשיר דבר מה, הוסיף תוספת משלו על דברים שנאמרו או שנעשו (למשל בעיבוד יצירה קיימת והוספת זווית מקורית), ייפה וקישט משהו בתוספת האישית שלו. ביטוי זה שאול מן קידושין מח ב: "(אמר לה: הרי את מקודשת לי) בין בשכר שעשיתי ובין בשכר שאעשה עמך – אינה מקודשת, ואם הוסיף לה נופך משלו – מקודשת", אולם מובאה זו קוראים כפשוטה: במקרה שאישה מסרה לאיש מקצוע טבעת לתיקון ואחר כך הסכימה להתקדש לו בטבעת המתוקנת, אם הוסיף לטבעת אבן טובה משלו הקידושין תקפים. בדרך זו ספגה המילה נופך משמע של 'דבר־מה נוסף', 'גווֶן כלשהו'. השימוש המורחב מצוי בספרות הפרשנית מן המאה ה-15 ובספרות ההשכלה. לעיתים רחוקות הדוברים משבשים את הביטוי והוגים "נופַך" (כנראה בהשפעת המילה נֶפַח או בשקילה במשקל כֹּרַח).

לקריאה נוספתעריכה

  • מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
  • עולם התנ"ך, ספר שמות, הוצאת דודזון-עתי

קישורים חיצונייםעריכה