נורית הירש
נורית הירש (נולדה ב-13 באוגוסט 1942, ל' באב ה'תש"ב) היא מוזיקאית, מנצחת, מעבדת, פסנתרנית ומלחינה ישראלית. כלת פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת ה'תשע"ו. הלחינה למעלה מ-1,600 שירים.
 | |
| לידה |
13 באוגוסט 1942 (בת 80) ל' באב ה'תש"ב  תל אביב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מוקד פעילות |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | 1959–הווה (כ־64 שנים) |
| מקום לימודים |
האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים  |
| עיסוק | מוזיקאית, מלחינה, מנצחת, מעבדת, פסנתרנית |
| סוגה | זמר עברי |
| שפה מועדפת |
עברית |
| כלי נגינה | פסנתר |
| בן זוג | משה לינדן |
| פרסים והוקרה | |
|
nurit-hirsh | |
  | |
ביוגרפיהעריכה
נורית הירש נולדה וגדלה בתל אביב, לזוג הורים שעלו לישראל ממזרח אירופה. אביה הלל היה זמר אופרה בווינה ובישראל פתח בית מסחר לעטים נובעים. אמה לאה הייתה עורכת דין.[1] היא סיימה את לימודיה התיכוניים בעירוני א' בעיר. מגיל צעיר עבדה כפסנתרנית בתיאטרון "החמאם" ביפו, בתיאטרון "הבימה" ובסטודיו לבלט, וליוותה בנגינה זמרים של האופרה הישראלית ואת רביעיית מועדון התיאטרון.
את שירותה הצבאי עשתה בלהקת גייסות השריון וב-1962 השתתפה בתוכניתה החמישית של הלהקה "זמר לשריון". לאחר שחרורה מהצבא החלה בהלחנת שירים.
הירש היא בוגרת האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין במגמה לפסנתר, שם למדה פסנתר אצל אלכסנדר בוך, הלחנה אצל מרדכי סתר, יחזקאל בראון ויצחק סדאי, ניצוח אצל לסלו רוט ותזמור אצל נעם שריף. בנוסף, ניגנה בכיתתו של עדן פרטוש מוזיקה קאמרית ולמדה גם לנגן בקלרינט אצל יעקב ברנע. לאחר מכן, יצאה ללימודים בארצות הברית, שם למדה הלחנה בניו יורק והשתלמה בהלחנה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, בתחומי מוזיקה לסרטים ומוזיקה אלקטרונית.
יצירתהעריכה
שירה הראשון שהתפרסם היה "פרח הלילך", שהלחינה ב-1965 למילותיו של אורי אסף. השיר הוקלט לראשונה על ידי שלישיית שריד. שיר זה התפרסם לאחר מכן בביצוע הזמרת חוה אלברשטיין, שהקליטה אותו לאלבומה הראשון מ-1967. שירה המצליח השני היה "כחולה כחלום" שבשנת 1965 ביצעה שלישיית גשר הירקון בתוכניתה השנייה.
בין כותבי המילים עמם הרבתה הירש לשתף פעולה נמנה אהוד מנור. היא הלחינה את שיריו "הבתים שנגמרו ליד הים", "בשנה הבאה", "ללכת שבי אחרייך" ועוד עשרות שירים שהפכו ללהיטים גדולים. גם עם יורם טהרלב יצרה להיטים גדולים, כגון "מלאך מסולם יעקב" (צוות הווי נח"ל), "בפרדס ליד השוקת" (יהורם גאון), "אתה לי ארץ" (ירדנה ארזי) ו"חשמל בכפות ידיך" (רותי נבון). הזמרת אילנית הרבתה לבצע את שיריה של הירש, בהם "אל הדרך", "אהבתה של תרזה דימון", "כבר אחרי חצות", "ושוב אתכם" ו"נחמה".
הירש הגיעה להישגים עולמיים כאשר שיריה זכו להצלחה באירוויזיון. באירוויזיון 1973, כאשר השתתפה ישראל לראשונה בתחרות, היא יוצגה בשיר "אי שם" שהלחינה הירש למילותיו של אהוד מנור ובוצע על ידי אילנית. השיר הגיע למקום הרביעי, כשהירש עצמה מנצחת על התזמורת שליוותה את השיר. זו הייתה גם הפעם השנייה (הראשונה הייתה המנצחת השוודית באותה שנה) שאישה ניצחה על תזמורת האירוויזיון. שיא הצלחתה היה בשיר "אבניבי" בביצוע יזהר כהן למילותיו של אהוד מנור, שייצג את ישראל באירוויזיון 1978 וזכה במקום הראשון. בעקבות הזכייה תורגם השיר לשפות נוספות והיה ללהיט עולמי. שיר נוסף פרי יצירתה הוכתר באותה השנה במקום הראשון בפסטיבל הילדים שנערך בפורטוגל, כשהוא הושר על ידי מרינה פיינגולד, ונקרא "פאפא פופאי".
הירש פעלה גם בתחום הזמר היהודי-מסורתי. לחנה ל"עושה שלום במרומיו" נכתב במקורו לפסטיבל הזמר החסידי הראשון, שנערך ב-1969, אולם בבתי כנסת ובקהילות יהודיות רבות בחרו מאז להכליל אותו כלחן תפילה.
הירש הלחינה נעימות ופזמונים למספר סרטי קולנוע ישראלים, כשהבולטים ביניהם היו "בלדה לשוטר", שיר הנושא של הסרט "השוטר אזולאי" של אפרים קישון, שבוצע על ידי אושיק לוי ו"תני לי יד", שיר הנושא של הסרט "מאחורי הסורגים" בביצועו של בועז שרעבי. ב-1978 כתבה את המוזיקה לסרטו של קישון "השועל בלול התרנגולות" וב-1979 את המוזיקה לסרט "אל תשאלי אם אני אוהב". הירש כתבה גם את הלחנים למחזמר "סאלח שבתי", אף הוא של אפרים קישון, בתיאטרון "הבימה". אחד השירים במחזמר, "אח יא ראב", הפך ללהיט גדול שהושר על ידי כוכב ההצגה, זאב רווח. הירש הלחינה גם פתיחים לתוכניות טלוויזיה - ביניהם זה של הסדרה "קרובים קרובים". ב-1973 כתבה את המוזיקה לסרט "חכם גמליאל" ממנו התפרסם השיר "דינה" בביצועה של מירי אלוני.
היא תרמה להיטים גם ללהקות הצבאיות בהם: "לצפון באהבה", "לאחד החיילים", "רק בישראל", "אל הנחל" ו"בוא בשלום".
הירש הלחינה גם שירי ילדים רבים, חלקם לפסטיבל שירי ילדים ולפסטיגל. עם הנודעים מביניהם ניתן למנות את "ברבאבא" ו"אני ג'ינג'י" בביצוע ציפי שביט, את "הדרך אל הכפר" ו"חלקת אלוהים" בביצוע רבקה זהר ואת "המשפחה שלי" בביצוע שלמה ניצן (על שמו נקרא אלבום אוסף משירי הילדים שלה וכן ספר מנגן משיריה). חוה אלברשטיין ביצעה חלק משירי הילדים של הירש ובייחוד נודעו שיריה "מקהלה עליזה", למילותיה של לאה נאור ו"עץ הכוכבים" היידי במקור. הירש הלחינה גם פתיחים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו "פרפר נחמד", "הבית של פיסטוק" ו"דלת הקסמים". בשנת 1992 הפיקה הירש יחד עם מיכל חזון קלטת וידאו עם שירי משחק וריקודים לילדים בשם "דיג דיג דוג". הקלטת זכתה להצלחה גדולה כשנמכרה במאות אלפי עותקים, ועל פיה הועלה מופע לילדים שזכה גם הוא להצלחה. הירש וחזון הפיקו בהמשך עוד שלוש קלטות המשך בשם זה. ב-2016 הוקדש מופע הילדים "מותק של פסטיבל" לשירי הילדים שלה ובשנת 2021 אחרי שנים שלא כתבה שירים חדשים לילדים כתבה במיוחד לפסטיבל "השיר הבא" לצעירים ביחד עם הפזמונאית לאה לופנפלד את השיר "די בדאי" שזכה בפרס הגדול בפסטיבל.
נורית הירש מרבה להופיע כזמרת עם שיריה במקומות שונים, ומוכיחה את עצמה גם כאישיות בימתית כשהיא שרה עם הקהל ומלווה את האירועים בנגינה בפסנתר.
ב-2014 הלחינה הירש שיר לפסוקי שירת דבורה עבור טקס הדלקת המשואות של יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל, שהיה בסימן "זמן נשים". השיר בוצע על ידי אסתר רדא ותזמורת סימפונט רעננה בניצוחו של דוד זבה. בשיר השתתפו גם נגני חיל החינוך והנוער, מקהלת זמר לך מהרצליה, מקהלת שירן מרמת השרון, ומקהלת רון מחולון.
ב-2016 זכתה הירש בפרס ישראל עבור תרומתה לזמר העברי ולאומנות עממית.[2]
להירש התקיימו מספר מופעי הצדעה, בהם בפסטיבל עין גב בשנת 2017.
בשנת 2021 זכתה המלחינה נורית הירש בפרס מפעל חיים על תרומתה הייחודית גם ב"פסטיבל השיר הבא" בניהולו האומנותי של אלי ניסמן שחידש את פסטיבלי הזמר ונערך באשדוד.
חיים אישייםעריכה
הירש הייתה נשואה לאיש העסקים יורם רוזנפלד, בנו של העיתונאי שלום רוזנפלד, ולזוג נולדו שני ילדים - הבת רותי היא זמרת אופרה והבן דני הוא נגן ומורה לג'אז. בן זוגה של הירש הוא משה לינדן. השניים מתגוררים בתל אביב.
ספריםעריכה
אלבומיםעריכה
פרסיםעריכה
נורית הירש זכתה במספר פרסים, ביניהם:
- פרס אקו"ם בהלחנה בתחום הזמר העברי - 2001
- אשת השנה מליונס ישראל - 2006
- פרס על מפעל חיים מאוניברסיטת בר-אילן - 2006
- פרס רוזנבלום על מפעל חיים - 2014
- פרס ישראל בתחום הזמר העברי - 2016
- פרס ירושלים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה - 2021
- פרס מפעל חיים ב"פסטיבל השיר הבא" 2021
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נורית הירש
נורית הירש, ברשת החברתית פייסבוק
נורית הירש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- נורית הירש, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- נורית הירש, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- נורית הירש, באתר שירונט
נורית הירש, באתר ספוטיפיי
נורית הירש, באתר MusicBrainz (באנגלית)
נורית הירש, באתר Discogs (באנגלית)- נורית הירש, דף שער בספרייה הלאומית
- נורית הירש, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- נורית הירש, בארכיון הבימה
- נורית הירש, נורית הירש והיהדות, באתר ynet, 20 באוגוסט 2007
- יובל אברמוביץ', ושוב אתכם: נורית הירש בפרק ב', באתר nrg, 19 ביולי 2008
- רז שכניק, מנצחת, באתר ynet, 28 באפריל 2016
אהרון ברנע מראיין את כלת פרס ישראל נורית הירש בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 8.5.16- נתן שחר, נורית הירש, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- נורית הירש, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, מאי 2015
- נתי גבאי, נורית הירש מדגימה איך אפשר להלחין כל שיר בשלל סגנונות, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, אוגוסט 2020
- יוסף ארנפלד, עניין אישי עם נורית הירש, באתר ערוץ 7, 30 ביולי 2021
- מתגעגעת לאהוד מנור ואוהבת את נועה קירל: נורית הירש חוגגת 80, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 4 בספטמבר 2022
.svg){kind=logo}
הערות שולייםעריכה
- ^ יעקב בר-און, נורית הירש מספרת על 20 התחנות החשובות בחייה, באתר מעריב השבוע, 16 באפריל 2014
- ^ חדשות nana10, נורית הירש ודורון אלמוג קיבלו את פרס ישראל, באתר של "רשת 13", 12 במאי 2016 (במקור, מאתר "nana10")