נורי בילגה ג'יילן

נורי בילגה ג'יילןטורקית: Nuri Bilge Ceylan; נולד ב-26 בינואר 1959) הוא במאי קולנוע, צלם, תסריטאי ושחקן טורקי. בשנת 2014 הוא זכה בפרס דקל הזהב, הפרס היוקרתי ביותר המוענק בפסטיבל הקולנוע בקאן, עבור סרטו שנת חורף.[1] מבקרים, חוקרים וחובבי קולנוע ברחבי העולם מחשיבים אותו לאחד הבמאים הגדולים במאה ה-21.[2][3][4]

נורי בילגה ג'יילן
Nuri Bilge Ceylan
לידה 26 בינואר 1959 (בן 65)
איסטנבול, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1995 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בת זוג אברו ג'יילן
פרסים והוקרה
  • פרס תפוז הזהב לבמאי הטוב ביותר (1999)
  • פרס דקל הזהב (2014)
  • גרנד פרי של פסטיבל קאן (2011)
  • פרס פיפרסקי (2014)
  • הפרס הנשיאותי הגדול לתרבות ואמנות (2009)
  • פרס מרכבת הזהב (2012)
  • פרס תרבות צרפת לקולנוע (2004)
  • פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר (2008)
  • פרס פיפרסקי (2006)
  • פרס תפוז הזהב לבמאי הטוב ביותר (2002)
  • פרס תפוז הזהב לבמאי הטוב ביותר (2006)
  • פרס תפוז הזהב לסרט הטוב ביותר (2003)
  • גרנד פרי של פסטיבל קאן (2003)
  • פרס המבקרים של האקדמיה האירופית לקולנוע (2000) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.nuribilgeceylan.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ראשית חיים עריכה

אהבתו של ג'יילן לצילום החלה בגיל 15. במהלך לימודיו באוניברסיטת בואזיצ'י שבאיסטנבול. הוא הצטרף לחוג הצילום של האוניברסיטה, וחידד את חיבתו לסרטי הסינמטק האיסטנבולי בשיעורי קולנוע באוניברסיטה, והצטרף להקרנת סרטים בחוג לקולנוע. הוא צילם תמונות פספורט כדי להתפרנס. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה בתואר ראשון בהנדסת חשמל, נסע ללונדון ולקטמנדו, כדי להחליט מה לעשות בחיים. הוא בחר לחזור לאנקרה, כדי להתגייס לצבא, אך בתום שנה וחצי של שירות צבאי הבין שהקולנוע יוכל לעצב את חייו.[5] הוא עבר ללמוד קולנוע באוניברסיטה של מימר סינאן, ועבד כצלם מקצועי לפרנסתו. לאחר שנתיים החליט לעזוב את הלימודים ולהתחיל להתנסות. החל כשחקן בסרט קצר שביים חברו מהמט ארילמז.

קריירה עריכה

 
נורי בילגה ג'יילן בשנת 2009.

בשנת 1993 החל לצלם את סרטו הקצר הראשון שהיה לסרט הטורקי הראשון שהשתתף בתחרות בפסטיבל קאן. אחר כך יצר את הטרילוגיה הפרובינציאלית: בשלושת הסרטים הללו הוא גם עסק באופן טוטאלי בכל היבט קולנועי בנוסף לכתיבה ולבימוי: צילום, עיצוב קול, הפקה, עריכה.

בשנת 2003 שני שחקני הסרט מרחק, השלישי בטרילוגיה, זכו בפרס המשחק בפסטיבל קאן והסרט העניק לו הכרה בינלאומית. הסרט זכה ב-47 פרסים בפסטיבלים שונים בהם 23 פרסים בינלאומיים, והיה לסרט המעוטר ביותר בהיסטוריה של הקולנוע הטורקי.

בשנת 2006 סרטו אקלימים זכה בפרס פיפרסקי בפסטיבל קאן.

בשנת 2008 סרטו שלושה קופים זכה בפרס הבימוי של פסטיבל קאן.

בשנת 2011 היו זמנים באנטוליה זכה בפרס חבר השופטים של פסטיבל קאן.

בשנת 2014 שנת חורף זכה בפרס דקל הזהב ובפרס פיפרסקי של פסטיבל קאן.

חיים אישיים עריכה

הוא נשוי לקולנוענית, הצלמת והשחקנית אברו ג'יילן, ששיחקה יחד איתו באקלימים (2006). הוא ביים את בן דודו מהמט אמין טופרק בשלושה סרטים.[6]

סגנון ונושאים חוזרים עריכה

סרטיו של סילאן עוסקים בניכור של האינדיבידואל, באקזיסטנציאליזם, במונוטוניות של חיי אדם ובפרט חיי היומיום. הוא מרבה להשתמש בצילומים סטטיים (ללא תנועות מצלמה) ובטייקים ארוכים. הוא נוהג לצלם בדרך כלל בסביבות טבעיות, לערוך מניפולציות בסאונד, ולכלול שימוש בשקט מאיים. הוא ידוע בצילומי המנוכר של הפרוטגוניסטים מהגב, מה שלדעתו מתיר לקהל לפרש בעצמם את הרגשות של דמויות כשפניהן מוסתרות. סרטיו הראשונים נוצרו בתקציבים נמוכים, כאשר צוות השחקנים בדרך הורכב משחקנים חובבים, שרובם היו בני משפחתו ושכניו.[6]

השפעות עריכה

בשנת 2012 ג'יילן ציין את עשרת הסרטים האהובים עליו ביותר בסקר הסרטים הגדולים ביותר של Sight & Sound:[7]

  1. מראה (אנדריי טרקובסקי)
  2. אנדריי רובלב (אנדריי טרקובסקי)
  3. סיפור טוקיו (יסוג'ירו אוזו)
  4. אביב מאוחר (יסוג'ירו אוזו)
  5. הנידון למוות ברח (רובר ברסון)
  6. מקרה בלתזר (רובר ברסון)
  7. בושה (אינגמר ברגמן)
  8. תמונות מחיי נישואין (אינגמר ברגמן)
  9. אוונטורה (מיכלאנג'לו אנטוניוני)
  10. ליקוי חמה (מיכלאנג'לו אנטוניוני)

פילמוגרפיה עריכה

פילמוגרפיה
שנה שם הסרט כותרת במקור קרדיט הערות
במאי מפיק תסריטאי
1995 קוקון Koza כן כן כן סרט קצר
1997 קאסאבה Kasaba כן כן כן סרט הבכורה
1999 ענני ירח מאי Mayıs Sıkıntısı כן כן כן
2002 מרחק Uzak כן כן כן
2006 אקלימים İklimler כן כן כן גם שיחק
2008 שלושה קופים Üç Maymun כן כן כן
2011 היו זמנים באנטוליה Bir Zamanlar Anadolu'da כן כן כן
2014 שנת חורף Kış Uykusu כן כן כן
2018 עץ האגס הפראי Ahlat Ağacı כן כן כן

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נורי בילגה ג'יילן בוויקישיתוף
ראיונות

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Palme d'Or". www.chopard.com (באנגלית). נבדק ב-31 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ https://www.imdb.com/list/ls068838409/
  3. ^ https://www.metacritic.com/pictures/best-movie-directors-21st-century/10
  4. ^ https://www.indiewire.com/2018/05/best-cannes-film-festival-directors-21st-century-1201955333/3/
  5. ^ "Nuri Bilge Ceylan-Biography". נבדק ב-20 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Gibbons, Fiachra (6 במאי 2004). "Death in Yenice". The Guardian. נבדק ב-9 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ https://www2.bfi.org.uk/films-tv-people/sightandsoundpoll2012/voter/1095