נורמן לינדזי

אמן אוסטרלי

נורמן אלפרד ויליאם לינדזיאנגלית: Norman Alfred William Lindsay‏; 22 בפברואר 187921 בנובמבר 1969) היה אמן, פסל, סופר, מבקר אמנות, קריקטוריסט ומתאגרף חובב אוסטרלי. אחד האמנים האוסטרלים הפוריים והפופולריים בדורו, לינדזי קיבל שבחים לצד מחלוקות בזכות עבודותיו, שרבות מהן הכניסו אל הנוף האוסטרלי אלמנטים פגאניים ארוטיים ונחשבו בעיני מבקריו כ"אנטי נוצריות, אנטי-חברתיות ומנוונים".[1]

נורמן לינדזי
Norman Lindsay
לידה 22 בפברואר 1879
קרסוויק, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בנובמבר 1969 (בגיל 90)
סידני, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Raymond Lindsay, Jack Lindsay, Philip Lindsay עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

לינדזי נולד בקרסוויק, ויקטוריה, בנם של המנתח האנגלי-אירי רוברט צ'ארלס ויליאם אלכסנדר לינדזי (1843–1915) וג'יין אליזבת לינדזי (1848–1932), בתם של הכומר תומאס ויליאמס, מיסיונר מקרסוויק. החמישי מבין עשרה ילדים, הוא היה אחיהם של פרסי לינדזי (1870–1952), ליונל לינדזי (1874–1961), רובי לינדזי (1885–1919), ודריל לינדזי (1889–1976).

לינדזי התחתן עם קתרין (קייט) אגתה פרקינסון, במלבורן ב־23 במאי 1900. בנם ג'ק נולד במלבורן ב-20 באוקטובר 1900, ואחריו ריימונד בשנת 1903 ופיליפ בשנת 1906. הם התגרשו בשנת 1918. מאוחר יותר הוא התחתן עם רוז סודי שהייתה גם מנהלת העסקים שלו, מודלית מוכרת ביותר.[2] נולדו להם שתי בנות: ג'יין לינדזי, ילידת 1920, והלן לינדזי, ילידת 1921.

לינדזי קבור בבית העלמין ספרינגווד בספרינגווד, קרוב לפולקונברידג' בו התגורר.

קריירה עריכה

 
נורמן לחנדזי, תרועת החצוצרה, כרזת מלחמה.

בשנת 1895 עבר לינדזי למלבורן והחל לעבוד במגזין מקומי עם אחיו הבכור ליונל.

בשנת 1901 הוא וליונל הצטרפו לצוות השבועון "סידני בולטין" מגזין לעסקים ולביקורת שנוסד ב-1880. עבודתו שם תימשך חמישים שנה.

לינדזי נסע לאירופה עם עמיתו (וגיסו לעתיד) ויליאם דייסון בשנת 1909, רוז באה אחריו. בנאפולי צייר כ־100 איורי עט ודיו לסאטיריקון של פטרוניוס.[3] משם המשיך ללונדון, ועשה ביקורים במוזיאון דרום קנזינגטון, שם ביצע רישומים של ספינות מודל מאוסף המוזיאון, שעוררו אצלו עניין בכל חייו בדגמי ספינות. לינדזי חזר לאוסטרליה בשנת 1911.

לינדזי כתב את הקלאסיקה לילדים "פודינג הקסמים" שיצא לאור בשנת 1918 והפך לספר ילדים קלסי שעדיין מפורסם.

לרבים מהרומנים שלו יש כנות וחיוניות שתואמים את האמנות שלו. בשנת 1930 הוא יצר שערורייה כאשר הרומן שלו Redheap (מבוסס כביכול על עיר הולדתו קרסוויק) נאסר בגלל חוקי צנזורה.

בשנת 1938 פרסם לינדזי את "עידן ההסכמה", שתיאר את חווייתו של צייר בגיל העמידה בטיול באזור כפרי, הפוגש נערה מתבגרת המשמשת כמודל שלו, ואז מתאהב בה. הספר, שיצא לאור בבריטניה, נאסר באוסטרליה עד שנת 1962.[4]

לינדזי עבד גם כקריקטוריסט, שבלט לעיתים קרובות בהמחשת הנטיות הפוליטיות הגזעניות והימניות ששלטו בשבועון באותה תקופה: "האיום האדום" ו"הסכנה הצהובה "היו נושאים פופולריים באיורים המצוירים שלו. עמדות אלו זלגו מדי פעם ליצירותיו האחרות, ובמהדורות המודרניות של "פודינג הקסם" משמיטים לעיתים קרובות משפט אחר שבו נאמר "יהודי חסר הכבוד", ביטוי המשמש כעלבון.

 
נורמן לינזי, כרזת מלחמה

לינדזי היה קשור למספר משוררים, כמו קנת סלדור, פרנסיס ווב והשפיעה עליהם בין השאר באמצעות מערכת פילוסופית המתוארת בספרו Creative Effort. הוא גם אייר את הכריכה לספר של הנרי לוסון המכונן, While the Billy Boils. בנו של לינדזי, ג'ק לינדזי, היגר לאנגליה, שם הקים את ה"פרנוליקו פרס", שהוציאה לאור עבודות שאוירו על ידי לינדזי.

לינדזי השפיע על אמנים רבים, בעיקר המאיירים רוי קרנקל ופרנק פרזטה; הוא גם היה בידידות קרובה עם ארנסט מופיט.

יצירה עריכה

לינדזי נחשב לאחד מגדולי האמנים באוסטרליה, וייצר עבודות רבות במדיות שונות, כולל רישום בעט, תחריט, צבעי מים, שמן ופסלים בבטון וברונזה.

חלק גדול מעבודותיו שוכן בביתו לשעבר בפולקונברידג', ניו סאות' ויילס, כעת הגלריה והמוזיאון על שם לינדזי, ועבודות רבות שוכנות באוספים פרטיים ובארגוניים. האמנות שלו ממשיכה לעלות בערכה גם היום. בשנת 2002 הושג מחיר שיא עבור ציור השמן שלו Spring's Innocence, שנמכר לגלריה הלאומית של ויקטוריה תמורת 333,900 דולר ארצות הברית.

עירומיו הכנים והמפוארים זכו לביקורת. בשנת 1940 לקח לינדזי ששה עשר ארגזי ציורים, רישומים ותחריטים לארצות הברית כדי להגן עליהם מפני המלחמה. אבל הם נפגעו כאשר הרכבת בה הם הובלו עלתה באש והם הושמדו לאחר מכן לאחר שהוגדרו כפורנוגרפיה על ידי גורמים אמריקנים. אחיו הגדול של האמן ליונל זכר את תגובתו של לינדזי: "אל תדאג, אני אעשה יותר."[5]

התפוקה היצירתית של לינדזי הייתה גדולה והאנרגיה שלו עצומה. מספר עדויות ראייה מספרות על שיטות העבודה שלו בשנות העשרים של המאה העשרים. הוא היה מתעורר מוקדם ומצייר בצבעי מים לפני ארוחת הבוקר, ואז באמצע הבוקר הוא היה עובד בסטודיו על תחריט עד שעות אחר הצהריים המאוחרות. הוא עבד על פסל בטון בגינה בשעות אחר הצהריים, ובערב היה כותב פרק חדש ברומן שעליו עבד באותה עת.

כהפסקה ביצירה, הוא היה עובד על דגם של ספינה במשך כמה ימים. הוא היה ממציא מאוד פורה כולל - רהיטים מגולפים ומעוטרים, עיצב ובנה כיסאות, יצר אדניות גינה, עמודים רומאיים ובנה תוספות משלו לביתו בפולקונברידג'.

יצירות ספרותיות עריכה

  • A Curate in Bohemia (1913)
  • Redheap (1930) (published in the U.S. as Every Mother's Son)
  • Miracles by Arrangement (1932) (published in the U.S. as Mr. Gresham and Olympus)
  • Saturdee (1933)
  • Pan in the Parlour (1933)
  • The Cautious Amorist (1934) (first published in the U.S. in 1932); movie version: Our Girl Friday 1953
  • Age of Consent (1938); movie version: Age of Consent 1969
  • The Cousin from Fiji (1945)
  • Halfway to Anywhere (1947)
  • Dust or Polish? (1950)
  • Rooms and Houses (1968)
  • The Magic Pudding 1918
  • The Flyaway Highway 1936
  • Creative Effort: an essay in affirmation 1924
  • Hyperborea: Two Fantastic Travel Essays 1928
  • The scribblings of an idle mind 1956
  • Norman Lindsay: Pencil Drawings 1969, Angus & Robertson, Sydney
  • Norman Lindsay's pen drawings 1974
  • Bohemians of the Bulletin 1965
  • My Mask (autobiography) 1970

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נורמן לינדזי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Tully, Caroline (1992). The Pagan Lindsay. Ostara. GE Vol. XXV, 10. NO. 96, pp. 1–3.
  2. ^ Norman Lindsay - Biography, www.normanlindsay.net
  3. ^ Barnes & Noble, The Satyricon (Barnes & Noble Digital Library)|Paperback, Barnes & Noble (באנגלית)
  4. ^ John Baxter, Carnal knowledge : Baxter's concise encyclopedia of modern sex, New York : Harper Perennial, 2009, ISBN 978-0-06-087434-6
  5. ^ Norman Lindsay - Biography of an Australian Artist, www.normanlindsay.net