פתיחת התפריט הראשי

נח"ל ים הייתה היאחזות שהוקמה על ידי חיל הנח"ל ב-1967, אחרי מלחמת ששת הימים, הראשונה מתוך ארבע ההיאחזויות שהוקמו במרחבי סיני.[1] ההיאחזות הוקמה בצפון סיני, מול לימת ברדוויל, על הכביש המקשר בין אל עריש לקנטרה. מיקומה של ההיאחזות היה מבודד מאד: היא הייתה מרוחקת מגוש ההתיישבות שהוקם בחבל ימית בכ-100 ק"מ. ההיאחזות כללה יישוב צבאי של הנח"ל לצד יישוב אזרחי, כמו בשאר ההיאחזויות.

נח"ל ים (יישוב לשעבר)
מדינה ישראלישראל  ישראל
מחוז צפון סיני
שפה רשמית עברית
תאריך ייסוד 1967
סיבת נטישה הסכם השלום בין ישראל למצרים
תאריך נטישה 1980
קואורדינטות 31°01′52″N 33°09′09″E / 31.03111111°N 33.1525°E / 31.03111111; 33.1525 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תאריך הקמתה הרשמי של ההיאחזות הוא ה-3 באוקטובר 1967. על אף שמתחילתה התגוררו בה אזרחים, אוזרחה נח"ל ים באופן רשמי רק בתחילת 1973. האזרחים התפרנסו מדיג ועסקו בעיקר במלאכה זו.

ב-21 ביולי 1969 הותקפה ההיאחזות באמצעות מתקן בזוקות מאולתר שהופעל חשמלית באמצעות שעון השהיה. נורו 13 רקטות שגרמו לפציעת שבעה חיילים; חמישה קל ושניים בינוני.[2]

ב-23 באפריל 1970 בשעות הלילה, בעיצומה של מלחמת ההתשה, חדר לשטח סיני בשליטת ישראל מפציץ מצרי מדגם איליושין Il-28. המטוס הגיע עד לרצועת החוף הצפונית ולימת ברדוויל והטיל מספר פצצות סמוך להיאחזות. הפצצות נפלו באזור חולי מרוחק מההיאחזות ולא גרמו לנפגעים או לנזק. לאחר ההפצצה חזר המפציץ המצרי לבסיסו ללא פגע.[3][4]

ב-8 במרץ 1973 הוחלט על איזרוח ההיאחזות בידי המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית. בין המיישבים היו אזרחים ששירתו בעבר כחיילים בהיאחזות. איזרוח ההיאחזות נעשה מסיבות כלכליות וכדי שדייגים מיומנים ינצלו את פוטנציאל הדיג במקום.

בתקופת מלחמת ההתשה ועד מלחמת יום כיפור הייתה בשטח ההיאחזות פריסת מכ"ם קרקעי נייד של חיל האוויר הישראלי, כחלק ממערך ההגנה של החיל. ההיאחזות הייתה אחת ממטרותיו של הצבא המצרי במלחמת יום כיפור, אך ניסיונות להפציץ אותה נכשלו. שנה לאחר המלחמה, ב-1974, נעזבה ההיאחזות בהוראת צה"ל. במחצית השנייה של שנות ה-70 מוקמה בנחל ים מפקדת שליטה (משל"ט) 585 שהייתה אחראית על פעילות הבט"ש בגזרת צפון מערב סיני. היחידה שמשה גם כמסגרת האם של הגששים בפיקוד דרום.

לאחר הסכם השלום עם מצרים ב-1979 התחייבה ישראל לפנות את כל חצי האי סיני. נח"ל ים נמסרה למצרים ב-1980 כחלק מקו הנסיגה הראשון, קו אל עריש-ראס מוחמד.

ב-1970 כתב יוסי בכר שיר על ההיאחזות, אותו שר שלמה ארצי, בלחן של קובי אשרת:

איך פסענו לאט על השביל המוביל
אל צריפי דייגים, מול ימת ברדוויל
ונשמנו את רוח הקיץ החם,
שנשא ענן חול אל חצר נחל ים

נחל ים, נחל ים,
לא סתם נחל אכזב
אלא נחל איתן[5]

בשכונת נווה דקלים בראשון לציון, שרחובותיה נקראו על שם יישובים ברמת הגולן ועל שם יישובים שפונו מסיני ומגוש קטיף, נקרא רחוב על שם ההיאחזות.

באתר ההיאחזות קיימים בימינו, לצד חורבותיה, צריפי דייגים, תושבי מצרים.

מקורות וקריאה נוספתעריכה

  • ק בכר, נח"ל ים - היאחזות הנח"ל הל"ו, 'מערכות ים' דצמבר 1970, עמ' 32-30.

קישוריםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Change in status of Israeli settlement on Sinai coast. March 9, 1973. Public Library of US Diplomacy.
  2. ^ נזק מועט בהתקפה על נחל-ים, מעריב, 23 ביולי 1969
  3. ^ דני שלום. רוח רפאים מעל קהיר חלק ב' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970). באוויר פרסומי תעופה וחלל. מסת"ב 9659045522. אתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר. עמודים 736-739.
  4. ^ על פי עדות אחרת, פצצות הנפל"ם שהטיל האיליושין המצרי נפלו בסמוך לגדר ההיאחזות ולא באזור חולי מרוחק.
  5. ^ מילות השיר "נח"ל ים", באתר שירונט