נחום קוק (רופא)

רופא ותיק בתקופת היישוב ובמלחמות ישראל, מנתח בבית החולים האוניברסיטאי - הדסה בירושלים

נחום הכהן קוק (דצמבר 190216 באוגוסט 1990) היה רופא ותיק בתקופת היישוב ובמלחמות ישראל, מנתח בבית החולים האוניברסיטאי - הדסה בירושלים. מוזכר לעיתים כחלק מאירועים בסיפורת, על אישים תורניים שפקדו אותו לשם רפואתם. בשנת תשל"ד-1974 הוענק לו אות יקיר ירושלים.

נחום קוק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1902
לטביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוגוסט 1990 (בגיל 88 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים רמי קוק, עמנואל קוק, תמי קוק
מספר צאצאים 3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

נחום קוק נולד בלטביה בדצמבר 1902 לרב דב בער הכהן קוק ולרבקה שאכן. אביו, אחיו של הרב הראשי לארץ ישראל הרב קוק, כיהן כרב בעפולה וניהל את מכון הארי פישל לדרישת התלמוד. אחיו של נחום הם, הלל קוק, רפאל הכהן קוק, סוניה מאירי, בתיה כלאב, נחמה ליפשיץ, ד"ר הרצל הכהן קוק וצילה הלוי. הוא למד בישיבה, שירת בצבא האדום ולמד רפואה באוניברסיטת חרקוב.

על הבחירה שלו כיהודי בחור ישיבה, בלימודי רפואה סיפר כי כשהיה בגיל 17 הוא הלך ברחוב ולפתע צעיר אנטישמי ירה בו בחזה. הוא הובהל פצוע לטיפול דחוף, ואז שמע את הרופא שמטפל בו אומר לאביו: "הבחור הזה לא יחיה". באותו רגע, סיפר, גמלה בלבו ההחלטה, "לא רק שאני אחיה, אני גם אהיה רופא. רופא מסוג אחר, כזה שנלחם על חיי החולים שלו" ואכן הוא המשיך לחיות והיה לרופא.

אחרי לימודי הרפואה עלה לארץ ישראל, והתקבל למשרה בבית החולים הדסה. בתחילה לא היו עמו התעודות ולשם כך העיד הרב קוק עליו וקיבלהו לעבודה כרופא עוד בטרם הגיעו המסמכים לארץ ישראל.

קוק היה מתלמידיו הבולטים של פרופ' פליקס מנדל.[1]

קוק נישא לקלרה ונולדו להם שלושה ילדים (שני בנים ובת).

מאד מפורסם הסיפור בו פנו אליו הצדיק הירושלמי הרב אריה לוין ואשתו. סיפור המשמש באופן תדיר כדוגמה למימרא אשתו כגופו וכסיפור מופת בחינוך לשלום בית.

ד"ר קוק עבד כמנתח בבית החולים הדסה במשך כחמישים שנה. ובנוסף עסק ברפואה כל הזמן, בכל מקום. בימים שלפני הקמת המדינה ניתח את פצועי האצ"ל בבית חולים מחתרתי, במצור על ירושלים טיפל בפצועים בכל העיר, ובמלחמת ששת הימים ניהל בתוך בית החולים ביקור חולים, בית חולים צבאי מאולתר.

"המנתח הירושלמי הוותיק ד"ר נחום קוק ניצב על משמרתו כל ימי המלחמה, כמעט ללא הפסקה, ביום ובלילה. הוא עמל להציל את פצועי המלחמה. בכל אותם ימים הוא הסביר לעוזריו ללא הרף: אסור לקטוע איברים! עלינו לעשות הכול כדי להציל את החולה, מבלי לקטוע לו יד או רגל. לעתים נראה המצב חמור וכמעט על סף ייאוש, אבל ד"ר נחום קוק לא ויתר. את כל ניסיונו הרפואי העשיר העמיד במבחן ונאבק כדי להציל את גפיו של הפצוע, והוא זכה ממש לסייעתא דשמיא. במרבית המקרים הצליח להציל את אבריהם של הנפגעים ומנע מהם להפוך בעלי מום לכל ימי חייהם. לאחר שנרגע מהמאמץ הפיזי והנפשי הגדול, הסביר כי הגיע לרעיון הזה מדודו, אח אביו, מרן הרב קוק. ממנו שמע לא פעם כי 'אסור להתייאש גם מאיבר המדולדל מן הגוף. איבר שכזה, יש לעשות הכול כדי לאחות אותו אל הגוף ולהחזירו לחיים. כל עוד לא נגדע הטוב כליל, אין להתייאש ממנו'. מרן הרב קוק אמנם דיבר על איברים מסוג אחר, וכוונתו הייתה לרחוקים מתורה, אבל הכלל שניסח תקף גם לגבי איברים כפשוטם. לכן עמל להציל את איבריהם של משחררי ירושלים העתיקה כשסיסמתו היא נגד קטיעת איברים, ברוחניות ובגשמיות"..

מעשה שהיה, מאת פנחס מילר.

קוק נפטר בכ"ה באב תש"ן, 16 באוגוסט 1990, ונקבר בבית העלמין סנהדריה. על המצבה שלו בבית העלמין בסנהדריה כתבה המשפחה "הקדיש חייו לחוליו, יקיר ירושלים".


עץ משפחת קוּק


שלמה זלמן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי יהודה רבינוביץ' תאומים
 
 
 
 
 
 
אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר הירשוביץ
 
רייזא רבקה
 
אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוּק
 
אלטה בת שבע
 
דב בער קוּק
 
שמואל הכהן קוק
 
שאול חנא קוק
 
לאה קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם אלקנה כהנא שפירא
 
פנינה
 
שלום נתן רענן
 
בתיה מרים
 
צבי יהודה הכהן קוק
 
פרידה חנה
 
ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים
 
רפאל קוק
 
הלל קוק
 
נחום הכהן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה כלאב
 
יעקב כלאב
 
צילה הלוי
 
חיים שלום הלוי (גורדין)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר שפירא
 
 
 
 
 
צפורה
 
מרדכי פרום
 
שלמה קוק
 
יהודית קוק
 
שמחה הכהן קוק
 
נחום קוק
 
אברהם יצחק קוּק
 
יעקב כ"ץ
 
שרה זהבה קוק
 
לאה קוּק
 
אברהם שרמן
 
אברהם יצחק כלאב
 
 
 
 
 
שלמה הלוי
 
לינה הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אביטל
 
אברהם ישראל סילבצקי
 
 
 
 
 
 
 
בן ציון קוק
 
 
 
זיוה מאיר
 
חיים קוק
 
דב איסר קוּק
 
לאה קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרצי הלוי
 
אמיר הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה קוּק
 
סיון רהב-מאיר
 
ידידיה מאיר
 
יצחק מאיר
 
 
 
 
 

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מרץ 2012, ערך: פרופ' פליקס מנדל, עמוד 286-287