נחלת שבט בנימין

חבל ארץ מקראי

נחלת שבט בנימין נקבעה בגורל, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים. תיאור התיישבותו של שבט בנימין בנחלתו מופיע בספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים י"אכ"ח. בתחילה מופיע תיאור גבולות הנחלה,[1] ולאחר מכן מופיעה רשימת הערים בתחומי הנחלה.[2]

נחלות שבטי ישראל. נחלת שבט בנימין צבועה בתכלת במרכז מפת ההתנחלות השבטים

גבולות השבט עריכה

נחלת שבט בנימין נמצאת בין נחלת שבט יהודה לנחלת שבט אפרים. בדרום גובל שבט בנימין עם נחלת שבט יהודה וגבולו הצפוני נושק לשבטי אפרים ומנשה. מערבה לנחלת השבט נמצא שבט דן. גבולו המזרחי גובל עם נחלת שבט גד.

שטחה של הנחלה משתרע מירושלים עד סביבתה של בית אל ואזור גזר עד לנהר הירדן. נחלתו של שבט של בנימין נמצאה בעיקר ממזרח לקו פרשת המים והשתרעה על שטח קטן מאוד, והתקיים בו יישוב דל בתקופת ההתנחלות שמנה כשנים עשר יישובים.

בימי שאול, מלכה הראשון של ממלכת ישראל, סופחו לנחלת בנימין ערי הגבעונים ואזור השוכן ליד העיר רמה אשר היה שייך לנחלת שבט אפרים. שאול קבע את בירתו בעיר גבעה, שנודעה גם בשם גבעת שאול, ומזוהה היום עם תל אל-פול, בצפון ירושלים.

לאחר כיבוש ירושלים והמלכתו של דוד על ממלכת ישראל המאוחדת, נקבע גבולה של הממלכה מדרום לבירה תוך כדי חלוקה מחדש של השטח בין שבט יהודה לשבט בנימין. בתקופת שלמה הנחלה הייתה לחלק מנציבות בנימין ובעת פילוג הממלכה המאוחדת סופחה הנחלה לממלכת יהודה.[3]

נחלת שבט בנימין ממוקמת במרכז ארץ ישראל. על-פי ספר יהושע, כיבוש הארץ בידי יהושע החל באזור שהפך בהמשך לתחום התיישבות שבט בנימין. גלגל הנמצאת באזור זה היא העיר ממנה יצא יהושע למלחמותיו ואליה חזר עם צבאו.[4]

רשימת ערי נחלת שבט בנימין עריכה

רשימת ערי השבט בתחום הנחלה נחלקת לשני חלקים[5] שכל אחד מחלקי הסיפר אודות הרשימה מסתיים במספר ערי הנחלה. חלק אחד ובו רשימת ערי אזור בקעת הירדן ודרום הר אפרים, וחלקה השני של הרשימה מקיף את אזור המערב, מהעיר ירושלים עד אזור קריית יערים. חלק שלישי ובו רשימת ערים שלישית, ששכנה במרכז נחלת השבט, נשמט כנראה מנוסח המסורה ואף לא השתמר בתרגומי התנ"ך השונים.[6]יחזקאל קויפמן טוען כי הערים הרשומות החלק השני של רשימת הערים הן ערי הגבול של השבט.[7]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים י"אכ'
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים כ"אכ"ח
  3. ^ גרשון גליל, עולם המקרא: יהושע, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 176
  4. ^ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: יהושע, ירושלים, מאגנס, 1995, עמ' 20
  5. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים כ"אכ"ד וספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים כ"הכ"ח
  6. ^ גרשון גליל, עולם המקרא: יהושע, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 177
  7. ^ יחזקאל קויפמן, ספר יהושע, ירושלים קריית ספר, 1963, עמ' 215