נחל חתירה

נחל המנקז את המכתש הגדול שבנגב

נחל חתירה או נחל ירקעםערבית: ואדי אלירקא) הוא נחל גדול, המנקז את המכתש הגדול וזורם ברכס חצרה.

נחל חתירה
נחל חתירה
נחל חתירה
מידע כללי
יובלים נחל ימין, נחל ממשית, נחל כמוס, נחל חביון, נחל מטמור, נחל גולחן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך נחל צין
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תוואי הנחל וסביבתו עריכה

בנחל ישנם קטעי נקיקים צרים, גבים, מפלים, מפער מים ותצורות אבן חול. נחל חתירה ונחל צפית הם שני הנחלים החוצים את רכס חצרה. הנחל נקרא גם נחל ירקעם, כשם המעיין הנובע בחלקו העליון. תחילתו של הנחל למרגלות רבדים גאולוגים של הרי מטמור, בקרקעיתו של המכתש הגדול ובשמו הנוסף מכתש חתירה. הנחל ממשיך לכיוון צפון - מזרח, לעברו של פתח המכתש. בגדותיו של הנחל מאובני צמחים מתקופת היורה. מהמכתש יוצא הנחל בין קירותיו המזרחיים של המכתש לכיוון מזרח כשהוא מתחתר בסלעי הקירטון בין קמר חתירה לקמר חצרה, הממלאים את קער אורון. מזרחית לכביש 206 בעין ירקעם נופו של הנחל משתנה. מעין ירקעם מתחתר נחל חתירה בתוך סלעי גיר קשים מהם עשוי קמר חצרה, ויוצר קניון שעומקו נע בין 300 ל-400 מטרים. בראשיתו של הקניון מפל המתנשא לגובה של כ-60 מ'. קניון חתירה מגיע לשיא גובהו במקום בו הוא חוצה את קמר חצרה, תוך שהוא יוצר מפער מים ובקרקעיתו אבן חול מתקופת הקרטיקון התחתון. הנחל חתירה וזורם אל נחל צין.[1]

ראשיתה של דרך קדומה החלה בנחל חתירה ועברה דרך המכתש הגדול ולצידה הייתה מצודה רומית ומדרגות חצובות נבנו ממנה למאגר המים.[2]

צמחיית הנחל עריכה

צמחייה מדברית אופיינית לאזור. ניתן לראות עצי שיטה, שיזף, אשל ואלה אטלנטית.

עין ירקעם עריכה

  ערך מורחב – עין ירקעם
 
שיטפון בעין ירקעם, ינואר 2015

מעיין עונתי הנובע בחלק העליון של נחל חתירה, ממזרח למכתש הגדול. המעין נובע בעיקר בחורף. בעונה זאת, עולה מפלס מי התהום אל מעל פני הקרקע ("תמילה"[3]). לרוב מימיו מוצפים גם במי גשם ושיטפונות, וממלאים גב גדול לעומק של עד 5 מטרים. לקראת סוף הקיץ נשארים מים מעטים רק בחלקו התחתון של הגב וחלקו העליון מתייבש, אך מי התהום של המעיין נותרים יחסית גבוהים ובעלי החיים מהאזור מצליחים להגיע אליהם עם מעט חפירה בחול. המעיין מוקף בצמחייה רבה, של קנה ואשל בעיקר.

בקיר הגדה הצפונית של הנחל חצובות מדרגות עתיקות שככל הנראה, שימשו להורדת גמלים לשתייה מהגב. בסמוך למעיין נמצא מצד ירקעם מהתקופה הביזנטית ששימש כנקודת אבטחה.

מעלה פלמ"ח עריכה

בגדה הדרומית של הנחל נסלל שביל מטיילים על המצוק. שמו של השביל "מעלה פלמ"ח". המעלה נפרץ על ידי מחלקת הסיירים בפיקודו של אורי יפה. החיילים צעדו מסדום אל המכתש הקטן, עלו על המצוק הדרומי לכיוון מישור ימין ומשם לכיוון נחל גוב. מנחל גוב המשיכו לנחל חתירה עד שהגיעו לקיר המצוק שלא ניתן לעבור בו, בקרבת עין ירקעם פרצו החיילים שביל במצוק והגיעו לעין ירקעם.[4]

גלריית תמונות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נחל חתירה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מנחם מרקוס, מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול - כרך 15: הר הנגב והערבה, ירושלים, כתר, 2001, עמ' 164
  2. ^ יגאל טפר ויותם טפר, דרכים נושאות עם, רעננה, הקיבוץ המאוחד, 2013, עמ' 177
  3. ^ הבאר המסורתית ומתקני השאיבה של פעם, באתר המידע של מדרשת שדה בוקר
  4. ^ יחיעם ויץ, פלמ"ח - שתי שיבולים וחרב, רעננה, הוצאת פלמ"ח - שתי שיבולים וחרב ומשרד הביטחון, 2000, עמ' 290