נחל יבנאל

ואדי בישראל

נַחַל יַבְנְאֵלערבית: ואדי פג'אס) הוא נחל במזרח הגליל התחתון, הזורם לאורך כ-18 קילומטרים ממורדות רכס קרני חיטין אל עמק הירדן ונהר הירדן. בחלקו העליון הוא נחל אכזב, ובחלק התחתון הוא נחל איתן, הודות למעיינות הנובעים בערוצו.

נחל יבנאל
מראה כללי על סביבת הנחל
מראה כללי על סביבת הנחל
מידע כללי
אורך 18 ק"מ
אגן ניקוז 75 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא מורדות רכס קרני חיטין
גובה מוצא הנהר 280 מטרים
יובלים נחל אדמי, נחל סרגונה, נחל זורעים, נחל שרונה, נחל שובב, נחל פוריה, נחל חרצית, נחל ימה, נחל צידתה, נחל אלות עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך נהר הירדן
מדינות באגן הניקוז ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשיתו של נחל יבנאל סמוך לקיבוץ לביא בגובה של כ-280 מטרים מעל פני הים. משם הוא יורד לעבר בקעת יבנאל וחוצה אותה מצפון-מערב לדרום-מזרח. ממזרח ליבנאל הוא יורד בתלילות ויוצר ערוץ קניוני בסלעי הבזלת לאורך כ-3 קילומטרים, עד צאתו למישור של עמק הירדן מצפון לתל עובדיה. הוא נשפך לנהר הירדן מדרום לכנרת כקילומטר נוסף מזרחה משם, מול אום ג'וני ודגניה ב', בגובה כ-200 מטרים מתחת לפני הים.

מקור השם של נחל יבנאל הוא בעיר המקראית יבנאל, המזוהה בתל ינעם, סמוך למושבה יבנאל. שמו הערבי של הנחל הוא ואדי פג'אס, שיבוש השם היווני פֶּגַאִי (מעיינות)[1].

בדפנות הערוץ הקניוני של הנחל נובעים מספר מעיינות, בהם עין פטל ועין כוש. בתקופה הביזנטית נבנתה אמת מים על שם ברניקי שהוליכה את מי המעיינות מכאן לבית ירח ולטבריה. שרידי האמה נראים בכמה מקומות ליד הנחל. קטע זה של נחל יבנאל הוא שמורת טבע הקרויה על שמו. באפיק הנחל יש ריכוז גדול של שיחי הרדוף הנחלים ושיח-אברהם מצוי, ובמדרונות מעליו צומחים עצי שיזף מצוי רבים, ושיחי שיזף השיח. המים יוצרים כמה בריכות קטנות ורדודות לאורך האפיק, בהם מצויים דגי שפמנון ודגים אחרים. בסבך הצמחייה מצויים עופות רבים, בהם תור צווארון, בולבול צהוב-שת, סבכי שחור-ראש ועוד. באביב פורחים באזור ריכוזים של כלנית מצויה ותורמוס ההרים. בסתיו ניתן לראות ריכוז יפהפה של חצבים וליהנות מפירות שיחי הפטל המפוזרים לאורך הנחל. לאורך ערוץ הנחל בחלקו התחתון ובסמוך לו עוברים כמה מסלולי טיולים, ביניהם קטע של שביל ישראל, המקשר בין אתר ירדנית לבין רמת יבנאל והר תבור. בין יובלי הנחל נמנים נחל אדמי, נחל שרונה ונחל ימה.

דרך החורנים

עריכה

דורות רבים עברו מאז שהנחל הזה התחיל להיות דרך, נעו בו בדרכם מן החורן, אסם תבואה מזרח תיכוני מקומי. הם נעו אל מחסני הנמל בעכו. אותם ההולכים בנחל ממעברתו בירדן, בין דגניה ובית זרע של היום, אל עכו וחזרה, נעו בחבורות של נהגי גמלים ופרדים עמוסי תבואות, שעורה וחיטה ודוחן ודורה וכל מה שמזרח תיכוננו צורך. המסע נמשך כשלושה שבועות . כל אלה נתנו לנתיב הנחל את שמו 'דרך החורנים'. שיירות משא של עלומיהם הרחוקים, שהיו מתנהלות במורד הנחל או במעלהו, וחונות פה ושם בשעות החמות על כתמי הירק ובשולי הדקלים של ואדי פיג'אס.

אמת המים ברניקי

עריכה
  ערך מורחב – אמת המים ברניקי

בשלהי השלטון הרומי בארץ (סוף המאה ה-3) שגשגה טבריה ומנהיגיה שאפו להידמות לעיר רומית. לשם כך בנו מבני ציבור כמו גנים, מזרקות, בתי מרחץ ושירותים ציבוריים. כדי להזין את כל אלו היה צורך במים זורמים ללא מגבלה. לשם כך בנו אמת מים שהחלה דרכה במעיינות הרבים שבנחל יבנאל וירדה לטבריה לאורך מורדותיה של רמת פוריה והזרימה מים בגרביטציה. בדרכה בנחל יבנאל הוסטו חלק מהמים לטחנות קמח שנבנו בנחל. בהמשך נבנו הסתעפויות מהתעלה שהובילו מים לאתרים שונים מדרום לטבריה כשההסתעפות הידועה ביותר היא ההסתעפות לבית ירח.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה