פתיחת התפריט הראשי
נחל שפירים
ערוץ הנחל ליד תחנת הרכבת כפר חב"ד

נַחַל שַׁפִּירִים הוא נחל אכזב, מיובליו הגדולים של נחל איילון מוצאו באזור צריפין. הוא זורם ממזרח למערב ומתחבר לנחל איילון בשטח שנמצא בתחום פארק אריאל שרון למרגלותיו הדרומיים של הר הזבל המשוקם "חירייה".

תוואי הנחלעריכה

מוצאו של הנחל באזור צריפין. הוא זורם ממזרח למערב, עובר ליד "שכונת הרכבת" בלוד וממשיך מערבה בסמיכות למסילת הרכבת לירושלים ההיסטורית, בשטח כפר חב"ד צמוד לתחנת הרכבת בישוב, אחר כך ממשיך בסמוך לגבול הדרומי של מושב צפריה וחוצה בסמוך למחלף שפירים את כביש אור יהודה-בית דגן (כביש 412). הנחל ממשיך כמעט בקו ישר עם פיתולים קטנים מערבה ועובר לאורך קצה השדות הדרומיים של מושב חמד, הנחל משמש למעשה כגבולו הדרומי של מושב חמד ומפריד כגבול טבעי בינו לכפר גנות. בהמשך חוצה הנחל במנהרת בטון את כביש גהה (כביש 4). אפיק הנחל עוקף את הר הפסולת המשוקם חירייה מצד דרום וזורם לאורך קטע של כ-2 ק"מ עד להתחברותו לנחל איילון.

שינוי תוואי הנחל באזור חירייהעריכה

ב-2012 שינו פארק אריאל שרון את תוואי הנחל באזור חירייה בעלות של 10 מיליון שקל, בגלל זליגת חומרים מהר הפסולת לנחל[1].

החי והצומח בנחלעריכה

נחל שפירים עשיר לאורך מקטעים רבים בצמחייה צפופה ויש בו מספר מינים של בעלי חיים כגון ברווזים וציפורים מרהיבות. אם כי, הזיהומים הרבים שאליהם נחשף לאורך השנים והבינוי סביבו צמצמו ופגעו משמעותית באיכות המים, בבתי הגידול הלחים ובעושר המגוון הביולוגי שהיה קיים בעבר בנחל ובסביבתו. בשנות ה-50 ובשנות ה-60 ואפשר שאף לפני כן, שרצו תנים בלהקות גדולות בנחל ולאורך גדותיו, בשנות ה-60 במסגרת מבצע ארצי לצמצום התנים (וכלביים אחרים) בעיקר למניעת הפצת מחלת הכלבת, פוזרו לאורך גדות הנחל והשדות שלידו פיתיונות רעילים ואוכלוסיית התנים ששרצה לאורך הנחל הושמדה כמעט לחלוטין ונדיר יחסית למצוא תנים בנחל שפירים וגם רבים מבעלי החיים שהיו בו בעבר כמו זוחלים למיניהם נעלמו מהנחל וסביבתו.

אירועי זיהום חוזרים ונשניםעריכה

נחל שפירים סבל לאורך עשרות שנים מאירועים חוזרים ונשנים של זיהום, הזרמות שפכים וכן זליגות של "מי-אשפה" מזוהמים מהר הפסולת חיריה. חברי המושבים לאורך הנחל תרמו את שלהם לזיהום נחל שפירים: הם נהגו לאורך שנים להשליך לנחל וגדותיו פגרי עופות, ברזלי כלובי תרנגולות, מוטות, חומרי בניין ואפילו גגות אזבסט. גם העיר לוד שלצידה עובר הנחל (באזור שכונת הרכבת) תרמה לאורך שנים לזיהום הנחל. בשנת 2004 שלחה מנהלת מחוז המרכז במשרד לאיכות הסביבה התראות לראשי העיר לוד, כי באזור התעשייה הצפוני של לוד, הושלכו פגרי בקר וצאן לנחל שפירים.

בסוף שנות ה-80 עם הקמת המשרד לאיכות הסביבה (שלימים שונה שמו למשרד להגנת הסביבה) הוגבר הפיקוח על הנעשה בנחל שפירים. הנחל נוקה והורחב מעט בכמה מקטעיו.

אירועי הצפות חוזרים ונשניםעריכה

בעבר היו מקרים לא מעטים שבעקבות גשמים מרובים עלה נחל שפירים על גדותיו והציף השדות סביבו. בעקבות הרחבת הנחל והפעלת אמצעי תשתית ניקוז, פחתו מספר מקרים אלה. הנחל עובר לא הרחק ממסילת הרכבת סמוך למחלף שפירים ולנתב"ג. כדי שהמסילה בקו רכבת ההגנה–נתב"ג ותשתיתה לא יוצפו, הוקמו חומות ודפנות בטון לאורך נחל שפירים במקטעים הסמוכים למסילת רכבת זו. בסופה במזרח התיכון בדצמבר 2013 קרסו דפנות הנחל, והמים הציפו את המסילה ואת המנהרה[2] והשביתו למשך שעות רבות את תנועת הרכבות בקו תל אביב ההגנה–נתב"ג.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אלפי שאול, נחל שפירים עובר דירה בעלות של 10 מיליון שקל, באתר ynet, 25.08.12
  2. ^   נחל שפירים, בביצוע ההצפות בסופה ב-2013, סרטון באתר יוטיוב. הלל פוסק, הצרות של הרכבת - קור, הצפות וגניבת כבלים, באתר ynet, 16.12.13