פתיחת התפריט הראשי
נחל תבור
מבט מזרחה על נחל תבור מקיבוץ גזית

נַחַל תָּבוֹרערבית: ואדי אל-בִּירָה) הוא נחל בגליל התחתון, שמוצאו באזור הרי נצרת, עוקף את הר תבור מדרום, לכיוון דרום-מזרח אליו מתנקז נחל השבעה ממזרח להר תבור וממשיך עד לנקודת המפגש שלו עם נהר הירדן סמוך לקיבוץ גשר, כ-3 ק"מ מדרום לנהריים. לאורך הנחל נובעים שלושה מעיינות: עין רכש, עין זאב ועין שחל הנובעים בקטע התחתון שלו, המהווה נחל איתן ונכלל בתחום שמורת הטבע "נחל תבור".

תוכן עניינים

שמורת נחל תבורעריכה

שמורת נחל תבור היא שמורת טבע המקיפה את מרבית אפיקו של הנחל. תחילתה מעט צפונה מקיבוץ גזית, באזור תל רכש וסופה בכביש 90, קרוב לשפך הנחל לנהר הירדן. בתחומי השמורה צומחים עצי שיזף מצוי, שיזף השיח, אלה אטלנטית, אשל, עוזרר קוצני, שקד קטן-עלים וסירה קוצנית. את ערוץ הנחל מלווים צמחי בית גידול לח דוגמת פטל קדוש, הרדוף הנחלים, וערבה מחודדת אשר צומחת בערוץ הנחל עצמו. כמו כן קיימים בשמורה ריכוזים גבוהים של פרחי בר מוגנים ביניהם נכללים: תורמוס ההרים, רקפת מצויה, כלנית, חוטמית זיפנית, וכֶּלֶך.

שמורת נחל תבור מהווה בית גידול לאוכלוסייה מגוונת של בעלי חיים, ביניהם:

כמו כן מתקיימים בתחומי השמורה דגים, דו-חיים ומינים רבים של פרוקי-רגליים, דוגמת סרטן הנחלים.

במפגש נחל תבור עם נחל רכש נמצא תל רכש (אֲנָחֲרָת המקראית), עיר שנכללה בנחלת שבט יששכר.

ניתן לטייל בשמורה בשני מסלולים: האחד הוא מסלול מעגלי, הכולל בתוכו את קניון הבזלת, והשני מוביל לעין שחל, ועובר בחורשת השיטה המלבינה, שנחל התבור הוא קצה גבול תפוצתה הצפוני, ובטחנות קמח מהתקופה העות'מאנית.

זיהויו המקראי של הנחלעריכה

ישנם חוקרים הסבורים כי נחל תבור של ימינו הוא למעשה נחל קישון המקראי, או למצער המזרחי מבין שני הנחלים שנקראו כך (נחל קישון של ימינו נקרא בערבית - "אל-מוּקַטַע"). זאת בשל מספר טעמים:

  1. תחילתו של הנחל היא בסמוך לח'רבת קיסון, המזוהה עם עיר הלויים המקראית קישיון שבנחלת שבט יששכר.
  2. אוסביוס מקיסריה (תחילת המאה ה-4 לספירה) מציין באונומסטיקון כי קישון הוא שמו של נחל בסמוך להר תבור.
  3. אשתורי הפרחי, חוקר הארץ מראשית המאה ה-14, מציין בספרו כפתור ופרח כי נחל קישון נשפך לנהר הירדן מדרום לירמוך, ונקרא בימיו "קיסון".
  4. יוסף בן מתתיהו מציין בספרו קדמוניות היהודים כי בני ישראל רדפו אחר גייסותיו של סיסרא בכיוון מזרח.
  5. התיאור המקראי של גריפת צבא סיסרא בנחל קישון מתאים יותר לערוצו הקניוני של נחל תבור מאשר לערוצו המישורי של נחל קישון של ימינו.
  6. במפות מימי הביניים ועד ראשית המאה ה-19 מסומן נחל קישון כנחל שזורם מזרחה, באופן שמתאים למיקומו של נחל תבור.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נחל תבור בוויקישיתוף