נחל תבור

נחל תבור
	"קניון הבזלת" בנחל תבור
מידע כללי
אורך	31 ק"מ
אגן ניקוז	208 קמ"ר
מוצא	הר כסולות
יובלים	נחל עכין, נחל רכש, נחל כוכב, נחל סליל, נחל הקוסמת, נחל אוכל, נחל השבעה, נחל קיש, נחל יזיר, נחל ברק בן אבינעם, נחל קמה, נחל חמוד, נחל עין דור, נחל דבורה, נחל שומר
שפך	נהר הירדן
קואורדינטות שפך	32°36′3″N 35°33′57″W / 32.60083°N 35.56583°W
מדינות באגן הניקוז	ישראל

נַחַל תָּבוֹר (בערבית: ואדי אל-בִּירָה) הוא נחל איתן בגליל התחתון, שמוצאו באזור הר כסולות שבהרי נצרת, זורם לכיוון דרום-מזרח ונשפך אל נהר הירדן סמוך לתל שושן, כ-3 ק"מ מדרום לנהריים. בדרכו הוא עוקף את הר תבור ומנקז אליו יובלים רבים, המרכזי מבניהם הוא נחל השבעה. הנחל מהווה גבול גאוגרפי בין רמת סירין לרמת כוכב. בקטע התחתון של הנחל, הנכלל בתחום שמורת הטבע "נחל תבור" נובעים שלושה מעיינות: עין רכש, עין זאב ועין שחל.

צומח

הנוף בנחל תבור

נחל תבור שוכן בשולי החבל הים תיכוני וצומחים בו זה לצד זה צמחים ים תיכוניים וצמחי מדבר שהגיעו מבקעת הירדן.

הקטע המערבי של אגן נחל תבור הוא אזור הררי שכולל את מורדות הרי נצרת, הר דבורה, הר כסלות, הר תבור וגבעת המורה. באזור זה צומח חורש ים תיכוני שכולל אלון מצוי ואלה ארצישראלית, יער פארק של אלון תבור ולבנה רפואי ויער נטוע של עצי אורן ואקליפטוס. כמות המשקעים היא כ-600 מ"מ בשנה.

הקטע המזרחי, הכולל את רמת סירין, רמת כוכב ונחל תבור שביניהן, מתאפיין בצמחייה אינרו-טורנית. הצמחייה באזור דלה בעצים ושיחים בשל מיעוט המשקעים (350–400 מ"מ בשנה) והקרקע הבזלתית. העץ הנפוץ הוא שיזף מצוי שגדל לאורך הנחל ובאזורים לחים. צומחים גם אשל, פיקוס התאנה, תמר מצוי, מספר עצי אלה אטלנטית והעצים הנדירים שקד קטן-עלים ושיטה מלבינה. השיח הנפוץ הוא שיזף השיח, לצידו צומחים אטד אירופי, עוזרר קוצני, סירה קוצנית, קידה שעירה, שלהבית קצרת שיניים ומרווה ריחנית ובקצה המזרחי, הצמחים המדבריים רותם המדבר, מלחית אשונה, אוג קוצני וחלביב רתמי.

את ערוץ הנחל מלווים צמחי בית גידול לח דוגמת פטל קדוש, הרדוף הנחלים, קנה מצוי, לצידם שיח אברהם מצוי, עבקנה שכיח, ונענע משובלת וערבה מחודדת אשר צומחת בערוץ הנחל עצמו.

בסתיו פורחים במדרונות מבשרי החורף סתוונית היורה ובן חצב סתווני. בחורף מתכסים המורדות במרבד ירוק צפוף, ופורחים תורמוס ההרים, רקפת מצויה, כלנית מצויה, צבעוני ההרים. לקראת האביב ובמהלכו עולה פריחה צבעונית של עירית גדולה, חוטמית זיפנית, חרצית עטורה, נורית אסיה, פרג אגסני וכלך מצוי יחד עם זקנן שעיר, מלעניאל מצוי ושעורת התבור. בקיץ רוב הצמחייה קמלה ומתייבשת.

במדרון הסמוך לכוכב הירדן צומחים מינים נדירים כמו אלקנת הגליל, דוגון ירושלמי, טופח דביק ושלהבית הגלגל.

חי

נחל תבור מהווה בית גידול לאוכלוסייה מגוונת של בעלי חיים, ביניהם:

כמו כן מתקיימים גם דגים, דו-חיים ומינים רבים של פרוקי-רגליים, דוגמת סרטן הנחלים.

שמורת נחל תבור

שמורת נחל תבור היא שמורת טבע המקיפה את מרבית אפיקו של הנחל. תחילתה מעט צפונה מקיבוץ גזית, באזור תל רכש וסופה בכביש 90, קרוב לשפך הנחל לנהר הירדן.

במפגש נחל תבור עם נחל רכש נמצא תל רכש (אֲנָחֲרָת המקראית), עיר שנכללה בנחלת שבט יששכר.

ניתן לטייל בשמורה בשני מסלולים: האחד הוא מסלול מעגלי, הכולל בתוכו את קניון הבזלת, והשני מוביל לעין שחל, ועובר בחורשת השיטה המלבינה, שנחל התבור הוא קצה גבול תפוצתה הצפוני, ובטחנות קמח מהתקופה העות'מאנית.

בתחילת 1963 נכללה השמורה ברשימה של 83 שמורות־טבע מומלצות של ועדה שמונתה על ידי הקרן הקיימת ומשרד החקלאות. על פי ההמלצה, השמורה יועדה להיות בשטח של 8200 דונם^[1]. השמורה הוכרזה רשמית בדצמבר 1974^[2].

זיהויו המקראי של הנחל

ישנם חוקרים הסבורים כי נחל תבור של ימינו הוא למעשה נחל קישון המקראי, או למצער המזרחי מבין שני הנחלים שנקראו כך (נחל קישון של ימינו נקרא בערבית - "אל-מוּקַטַע"). זאת בשל מספר טעמים:

תחילתו של הנחל היא בסמוך לח'רבת קיסון, המזוהה עם עיר הלויים המקראית קישיון שבנחלת שבט יששכר.
אוסביוס מקיסריה (תחילת המאה ה-4 לספירה) מציין באונומסטיקון כי קישון הוא שמו של נחל בסמוך להר תבור.
אשתורי הפרחי, חוקר הארץ מראשית המאה ה-14, מציין בספרו כפתור ופרח כי נחל קישון נשפך לנהר הירדן מדרום לירמוך, ונקרא בימיו "קיסון".
יוסף בן מתתיהו מציין בספרו קדמוניות היהודים כי בני ישראל רדפו אחר גייסותיו של סיסרא בכיוון מזרח.
התיאור המקראי של גריפת צבא סיסרא בנחל קישון מתאים יותר לערוצו הקניוני של נחל תבור מאשר לערוצו המישורי של נחל קישון של ימינו.
במפות מימי הביניים ועד ראשית המאה ה-19 מסומן נחל קישון כנחל שזורם מזרחה, באופן שמתאים למיקומו של נחל תבור.