נחם אילן

פרופסור אמריטוס במכללה האקדמית חמדת, חוקר היצירה היהודית בערבית-יהודית, בימי הביניים ובעת החדשה, מחבר ספרים ומאמרים.

נחם אילן (נולד ב-1954) הוא פרופסור אמריטוס במכללה האקדמית חמדת, חוקר היצירה היהודית בערבית יהודית בימי הביניים ובעת החדשה, מחברם של מספר ספרים ועשרות מאמרים.

נחם אילן
לידה 1954 (בן 70 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה, ספרות
עיסוק מרצה, עורך מדעי
מקום לימודים האוניברסיטה העברית
מנחה לדוקטורט חגי בן שמאי
מוסדות אוניברסיטת תל אביב, יד יצחק בן-צבי, אוניברסיטת חיפה, מכון לנדר, מרכז יעקב הרצוג, טורו קולג', מכללת גבעת וושינגטון, אוניברסיטת בר-אילן, האקדמית חמדת.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נחם אילן נולד ב-1954 ולמד במכון "כרם" - מכון לחינוך הומינסטי-יהודי, בשנים 19801999 למד לתואר ראשון, שני, ושלישי, באוניברסיטה העברית במסגרת החוג לשפה וספרות ערבית. את עבודת הגמר ועבודות הדוקטור שלו כתב בהנחיית פרופסור חגי בן-שמאי, נושא עבודת הדוקטור הוא: "רדיפת האמת' ו'דרך לרבים' – עיונים במשנת ר' ישראל ישראלי מטולדו".

בשנים 19781997 שירת כקצין בחיל המודיעין ביחידה 8200 ופרש בדרגת סגן אלוף.

נשוי לביתו של יהודה אריאל.

הוראה אקדמית

עריכה

אילן החל בקריירה אקדמית כמורה מן החוץ בחוג לערבית באוניברסיטת תל אביב (1998-2001), לאחר מכן שימש כמורה מן החוץ בחוג המשולב למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן (2002–2004), כמורה מן החוץ בחוג לערבית באוניברסיטת חיפה (2002–2003), כמרצה בטורו קולג' (2004), כמרצה במכון לנדר (2005–2014), כמרצה במכון שכטר (2009–2010), מאז 2019 מלמד במכללה האקדמית חמדת.

בהוראה לא אקדמית שימש כמורה במכון כרם (1997–2001), כמורה במכון מרכז הרצוג (1998), וכיועץ לתורה והדרכה במשטרת ישראל (2004–2005).

מנהל אקדמי

עריכה

אילן שימש כמנהל אקדמי במספר מקומות כך בין השנים 1998–2001 במכון בן-צבי, החל מ-2006, במועצה האקדמית של מכון לנדר, והחל מ-2009 כחבר במועצה האקדמית של מכללת גבעת וושינגטון.

אילן שימש בתפקיד דיקן הפקולטה למדעי הרוח וראש תוכנית לתואר שני בתרבות יהודית המכללה האקדמית חמדת. בסוף אוגוסט 2023 פרש לגמלאות מההוראה במכללת חמדת ומתפקיד דיקן הפקולטה למדעי הרוח שם.

אילן עומד מאז 2008 בראש הקרן להנצחת קדושי קהיר.

כיווני מחקר

עריכה

נחם אילן חוקר את היצירה היהודית בערבית-יהודית בימי הביניים ובעת החדשה, בתחום הלשוני, הספרותי, ההיסטורי וההגותי.

כך חקר את הספרות הערבית-יהודית, הפרשנית והדרשנית, בהקשר היהודי פנימי ובהקשר הכללי המוסלמי, את צורת העיבוד של ספרות זו אשר מיוסדת בעיקרה על דרשות בעל פה ולא בדרשות כתובות.

אילן גם חקר את הספרות הצופית היהודית, את תולדות יהודי מצרים וסודאן, וסוגיות שונות בתולדות הספרות היהודית במזרח.

פרסים

עריכה
  • פרס על שם נחמיה אלוני מכון בן צבי, 1997.
  • פרס עמינח למחקר מורשת קהילות ישראל (2003).
  • פרס הצטיינות על שם ש"ד גויטיין מטעם המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית (1992).

אילן זכה במספר מלגות ממכונים שונים.

חיבוריו

עריכה

ספרים שפיטים

עריכה

ספרים שפיטים בעריכתו

עריכה
  • עין טובה – דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל, ספר יובל למלאת עי"ן שנים לטובה אילן,[1] הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ט, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר".
  • תרבות יהודית בעין הסערה: ספר יובל לכבוד יוסף אחיטוב, הקיבוץ המאוחד ומרכז יעקב הרצוג תשס"ב, (יחד עם אבי שגיא).
  • האסלאם ועולמות השזורים בו: ספר זיכרון לפרופ' חוה לצרוס יפה ז"ל, האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון בן צבי ומוסד ביאליק, ירושלים תשס"ב.
  • יהודה רצהבי, מוטיבים שאולים בספרות ישראל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשס"ז.
  • 'מצרים' (בסדרת קהילות ישראל במזרח במאות התשע עשרה והעשרים) הוצאת מכון בן צבי, והאוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ח.
  • מנחם בן ששון וירחמיאל ברודי, כתאב אלשהאדאת ואלותאיק: והוא ספר העדויות והשטרות לרבי סעדיה גאון, הוצאת האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים, ירושלים תשע"ב.
  • דורש טוב לעמו הדרשן, הדרשה וספרות הדרוש בתרבות היהודית, יחד עם קימי קפלן וכרמי הורוביץ, מרכז זלמן שזר, ירושלים תשע"ג, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר".
  • כרמי שלי: מחקרים באגדה ובפרשנותה מוגשים לפרופסור כרמי הורוביץ, יחד עם מספר עורכים, טורו קולג', ניו יורק, 2012.
  • צרור החיים לרבי אברהם סבע: פירוש לפרקי אבות, יד בן צבי והאוניברסיטה העברית, ירושלים 2015.

ספרים לא שפיטים בעריכתו

עריכה
  • יהודה אריאל, דרכי אבות, ירושלים נהריה תשנ"ה.
  • יהודה אריאל, עוד סיפורי סבא, בית אל תשנ"ה.
  • יהודה אריאל, מלחמת ששת הימים: מיומנו של עיתונאי דתי, ירושלים תשנ"ט.
  • וזאת ליהודה, לביא תש"ס.
  • יהודה אריאל, סיפורי סבא נוספים, בית אל תש"ס.
  • יהודה אריאל, הסיפורי סבא מהגליל, בית אל תשס"א.
  • יהודה אריאל, מיטב סיפורי סבא, בית אל תשס"ב.

כמו כן אילן פרסם למעלה משבעים מאמרים בבמות שפיטות דוגמת קריית ספר, ספונות, פעמים, תעודה, בית מקרא, תימא, אקדמות, קתדרה, ובבמות לא שפיטות דוגמת שדמות, מקור ראשון, ידיעות אחרונות, ביטאון שבת שלום ועוד רבים.

קישורים חיצוניים

עריכה
עליו
עריכה
ממאמריו
עריכה
סרטונים
עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דודתו של נחם