פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

הרב נחמיה אלתר (ח' באב תרל"ה[1] - כ"ב בתמוז תש"ב) היה בנו השלישי של האדמו"ר השני מגור רבי יהודה אריה לייב אלתר בעל השפת אמת, אחיו של האדמו"ר השלישי מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר בעל ה"אמרי אמת" וחותנו של האדמו"ר החמישי מגור, רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה". כיהן כראש ישיבת שפת אמת בירושלים.

תולדותיועריכה

נולד לרב יהודה אריה לייב וליוכבד רבקה. בגיל 15 נישא לאסתר גליקא, בתו של רבי צבי הירש מורגנשטרן האדמו"ר מלומאז', נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק רבו של מקים חסידות גור רבי יצחק מאיר אלתר. חמותו הייתה בתו של רבי שלמה מראדזימין. לאחר חתונתו התגורר מספר שנים אצל סב אשתו, רבי שלמה, ולאחר מכן חזר לגור.

במלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה ולאחר סיומה[2] עלה לארץ ישראל, התגורר בצפת ולאחר מכן בירושלים שם כיהן כמנהיג לחסידי גור. בשנת תרפ"ה הקים אחיו ה"אמרי אמת" את ישיבת שפת אמת ומינה את אחיו רבי נחמיה לכהן כראש הישיבה. בשנת תרפ"ט חזר אלתר לפולין על מנת לטפל במחלתה של אשתו. תחילה התיישב באוטבוצק ולאחר מכן בלודז', שם מונה למו"צ וחבר ועד הרבנים של הקהילה.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה נפש בעיירה וישנובה-גורא הסמוכה ללודז', משם נמלט יחד עם יהודים רבים לפולין התיכונה. בהגיעו ללוביטש הסמוכה לוורשה תפסום הנאצים. הנאצים החלו לגזוז את זקנם של היהודים כשהגיעו אליו על מנת לגזוז את זקנו הזדעק ובאורח פלא הניחו לו. רבי נחמיה חזר ללודז' ושהה בה כשנה וחצי, עד שהוברח על ידי חסידי גור לוורשה, שם סברו כי מצבו יוטב, אך לאחר תקופה קצרה נפטר. הוא הובא לקבר ישראל בבית הקברות ברחוב גנשר בוורשה.

בהיותו בגטו ורשה שמח בכל המאורעות ולא התלונן. כשהגיע לידי משפחתו מעט לחם אמר לשומרו לשבת. זמן מועט לפני פטירתו הכריז: "אם אי אפשר להשיג ישועה לכלל ישראל, בשביל מה כל זאת".

ילדיועריכה

  • הרב שלמה - חתן הרב בנימין פינקוסביץ' מוורשה
  • הרב יהודה אריה לייב - חתן הרב אברהם יעקב יוסקוביץ'
  • הרב יצחק מנחם מנדל (תמוז תרס"ח - ת"ש) - התגורר בוורשה. חתן רבי מאיר יוסקוביץ' מלודז'
  • יוטע הענא (תרנ"ח - כ"א בתמוז תשמ"ב) - אשת בן דודה רבי שמחה בונים אלטר
  • פייגא (נולדה תר"ס) - אשת בן דודה הרב יואל אלתר, בן רבי משה בצלאל אלתר
  • יוכבד רבקה - אשת הרב יהודה כץ
  • הדס - אשת הרב אברהם מרדכי סילמן, מו"צ בלודז'
  • שרה טויבא - אשת הרב שמואל יהודה ציטרין

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לפי מקור אחר תרל"ד
  2. ^ הערך נכתב לפי הביוגרפיה של סורסקי. באתר יד ושם מובאים תאריכים שונים, ראו בקובץ PDF), עלייתו לישראל בשנת תרפ"ה, חזרתו לפולין בשנת תרצ"א.