נחצ'יבאן

הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן (באזרית: Naxçıvan Muxtar Respublikası) (בארמנית: Նախիջևանի) או בקיצור נחצ'יבאן, היא רפובליקה אוטונומית של אזרבייג'ן המופרדת ממנה על ידי ארמניה. מבחינה גאופוליטית הרפובליקה היא מובלעת ללא מוצא לים הגובלת בארמניה במזרח ובצפון (221 ק"מ של גבול), באיראן בדרום (179 ק"מ), ובטורקיה בצפון-מערב (15 ק"מ). הרפובליקה משתרעת על כ-5,500 קמ"ר ובירתה נחצ'יבאן, מקום משכנה של אוניברסיטת נחצ'יבאן.

נחצ'יבאן (רפובליקה אוטונומית)
Naxçıvan Muxt Respublikasıar (באזרית) Նախիջևանի Ինքնավար (ארמנית) Հանրապետություն

סמל נחצ'יבאן דגל נחצ'יבאן
מדינה
מושל	Vasif Talibov
נפות ברפובליקה האוטונומית	8
בירת הרפובליקה האוטונומית	נחצ'יבאן
תאריך ייסוד	17 בנובמבר 1990
שטח	2,124 קמ"ר
גובה	880 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ ברפובליקה האוטונומית	439,800 (נכון ל־2015)
‑ צפיפות	67.8 נפש לקמ"ר (2007)
קואורדינטות	39°20′00″N 45°30′00″E
אזור זמן	UTC +4
http://www.nakhchivan.az
מפת מיקום מפה מפורטת tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

מצבות חאצ'קר ארמניות בבית הקברות הארמני בעיר ג'ולפה, (כיום מחולקת) זמן קצר לפני השמדתן.

הדגל הלא רשמי של נחצ'יבאן, אשר היה בשימוש בין 1991-1993

משנת 1995 מכהן ואסיף טאליבוב כיושב ראש הפרלמנט של נחצ'יבאן.

היסטוריה

על פי המסורת הארמנית נוסדה נחצ'יבאן על ידי נח. הממצאים הארכאולוגיים המוקדמים ביותר שנמצאו באזור תוארכו לתקופת האבן החדשה. מאוחר יותר הפכה נחצ'יבאן לחלק מממלכת מני (ממלכת מיני), אוררטו ומדי, ובשנת 521 לפנה"ס הפכה לחלק מאחשדרפנות ארמניה תחת הממלכה האחמנית. לאחר מותו של אלכסנדר הגדול, בשנת 323 לפנה"ס, ניסו מספר מפקדים מקדוניים (גנרלים של אלכסנדר הגדול) להשתלט על האזור ללא הצלחה. בשנת 189 לפנה"ס הפכה נחצ'יבאן לחלק מממלכת ארמניה.

במאה ה-18 הוקמה בשטח נחצ'יבאן חאנות פאודלית פרסית, חאנות נחצ'יבאן ונוהלה על ידי שליטים אזריים מקומיים כשבפועל האוכלוסייה הארמנית במובלעת הייתה לרוב. החאנות התפוגגה בשנת 1828, הטריטוריות שלה אוחדו עם הטריטוריות של חאנות ירוואן, שבשנת 1840 נקראה פלך ירוואן והשתייכה למלכות המשנה של הקווקז (האימפריה הרוסית). נחצ'יבאן הפכה לאוייזד נחצ'יבאן תת-מחוז של פלך ירוואן (גוברניית ירוואן).

לאחר תקופת עצמאות קצרה כחלק מהרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן נכבשה נחצ'יבאן, ביולי 1920, על ידי הצבא האדום.

ב- 16 במרץ 1921 חתמו רוסיה הסובייטית וטורקיה על הסכם במוסקבה, לפיו נחיצ'באן תועבר לטיפול אזרבייג'ן הסובייטית. לאחר שהועברו השטחים לשליטת אזרבייג'ן הושמדו על ידי השלטונות האזריים כ-219 כנסיות ארמניות ומאות חצ'קרים ארמניים שהיוו הוכחה חיה ועדות היסטורית לשייכות הארמנית של המובלעת.

בשנת 1922 הפכה לחלק מהרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז. ב-9 בפברואר 1924 הוקמה הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של נחצ'יבאן או בקיצור "נחצ'יבאן אסס"ר" כחלק מאזרבייג'ן הסובייטית.

עם התפוררות ברית המועצות, הכריזה נחצ'יבאן על עצמאותה ב-17 בנובמבר 1990, במחאה על דיכוי התנועה הלאומית של אזרבייג'ן. כעשרה חודשים לפני שאזרבייג'ן עצמה הכריזה על עצמאותה מברית המועצות. עם הכרזת אזרבייג'ן על עצמאותה הפכה נחצ'יבאן לרפובליקה אוטונומית של אזרבייג'ן.

בשנת 1998 לאחר ניצחון הצד הארמני במלחמת נגורנו קרבאך הראשונה, בית העלמין העתיק בעיר ג'ולפה הושמד כליל על ידי השלטונות האזריים. במרוצת השנים דרשו ארגונים בינלאומיים שונים בהם אונסקו לחקור ולגשת לשטח בית העלמין אך נענו בסירוב, לפי תצלומי לווין שביצעה ארצות הברית בשנת 2010 העדות החיה לאחת הקהילות המשגשות במובלעת אוששה כמושמדת.

מעבר הגישה היבשתי היחיד למובלעת האזרית נחצ'יבאן הוא דרך שטחה של הרפובליקה האיסלאמית של איראן.

בשנת 2012 המקום הוכה רעידת אדמה שגרמה למוות של מאות ואף אלפי אנשים.

מחוזות מנהליים

מספר במפה	שם מחוז	בירת המחוז	סוג	שטח (קמ"ר)	אוכלוסייה
1	באבק	באבק	מחוז	1,170	66,000
2	ג'ולפא	ג'ולפא	מחוז	1,000	38,300
3	קאנגארלי	גיבראק	מחוז	682	25,500
4	נחצ'יבאן		עירייה, עיר	130	70,000
5	אורדובאד	אורדובאד	מחוז	970	42,700
6	סאדאראק	היידראבאד	מחוז	150	12,900
7	שאקבוז	שאחבוז	מחוז	920	21,500
8	שארור	שארור	מחוז	478	96,000
	בסך הכל			5,500	372,900

מקורות

• הערך הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של נחצ'יבאן באנציקלופדיה הסובייטית הגדולה
• Ayvazyan, Argam. The Historical Monuments Of Nakhichevan, pp. 10-12. ISBN 0-8143-1896-7

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נחצ'יבאן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נחצ'יבאן
• נחצ'יבאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)