נחצ'יבאן

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאןאזרית: Naxçıvan Muxtar Respublikası) או בקיצור נחצ'יבאן, היא רפובליקה אוטונומית של אזרבייג'ן המופרדת ממנה על ידי ארמניה. מבחינה גאופוליטית הרפובליקה היא מובלעת ללא מוצא לים הגובלת בארמניה במזרח ובצפון (221 ק"מ של גבול), באיראן בדרום (179 ק"מ), ובטורקיה בצפון-מערב (15 ק"מ). הרפובליקה משתרעת על כ-5,500 קמ"ר ובירתה נחצ'יבאן, מקום משכנה של אוניברסיטת נחצ'יבאן.

הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן
Naxçıvan Muxtar Respublikası
Flag of Azerbaijan.svgEmblem of Azerbaijan.svg
המנון לאומי המנון אזרבייג'ן
ממשל
משטר רפובליקה אוטונומית
Vasif Talibov עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית אזרית
עיר בירה נחצ'יבאן 39°11′35″N 45°25′42″E / 39.19306°N 45.42833°E / 39.19306; 45.42833
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אסיה
שטח 2,124 קמ"ר (ללא דירוג)
אחוז שטח המים זניח
אזור זמן UTC +4
היסטוריה
הקמה 17 בנובמבר 1990

- ייסוד נחצ'יבאן אסס"ר

- ייסוד הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן
9 בפברואר 1924
17 בנובמבר 1990
דמוגרפיה
אוכלוסייה
(2007)
382,059 נפש (ללא דירוג)
צפיפות 67.8 נפש לקמ"ר (ללא דירוג)
כלכלה
תמ"ג () (ללא דירוג)
תמ"ג לנפש (ללא דירוג)
מדד הפיתוח האנושי[1]
(2018)
(ללא דירוג)
מטבע מאנאט אזרבייג'ני ‏ ‏(AZM)
שונות
סיומת אינטרנט az
קידומת בינלאומית 994
www.nakhchivan.az
Nakhchivan Autonomous Republic in Azerbaijan (semi-secession).svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הדגל הלא רשמי של נחצ'יבאן, אשר היה בשימוש בין 1991-1993

משנת 1995 מכהן ואסיף טאליבוב כיושב ראש הפרלמנט של נחצ'יבאן.

היסטוריהעריכה

על פי המסורת הארמנית נוסדה נחצ'יבאן על ידי נח[2]. הממצאים הארכאולוגיים המוקדמים ביותר שנמצאו באזור תוארכו לתקופת האבן החדשה. מאוחר יותר הפכה נחצ'יבאן לחלק מממלכת מני (ממלכת מיני), אוררטו ומדי, ובשנת 521 לפנה"ס הפכה לחלק מאחשדרפנות ארמניה תחת הממלכה האחמנית. לאחר מותו של אלכסנדר הגדול, בשנת 323 לפנה"ס, ניסו מספר מפקדים מקדוניים (גנרלים של אלכסנדר הגדול) להשתלט על האזור ללא הצלחה. בשנת 189 לפנה"ס הפכה נחצ'יבאן לחלק מממלכת ארמניה.

במאה ה-18 הוקמה בשטח נחצ'יבאן חאנות פאודלית פרסית, חאנות נחצ'יבאן ונוהלה על ידי שליטים אזריים מקומיים. החאנות התפוגגה בשנת 1828, הטריטוריות שלה אוחדו עם הטריטוריות של חאנות ירוואן, שבשנת 1840 נקראה פלך ירוואן והשתייכה למלכות המשנה של הקווקז (האימפריה הרוסית). נחצ'יבאן הפכה לאוייזד נחצ'יבאן תת-מחוז של פלך ירוואן (גוברניית ירוואן).

לאחר תקופת עצמאות קצרה כחלק מהרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן נכבשה נחצ'יבאן, ביולי 1920, על ידי הצבא האדום ובשנת 1922 הפכה לחלק מהרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז. ב-9 בפברואר 1924 הוקמה הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של נחצ'יבאן או בקיצור "נחצ'יבאן אסס"ר" כחלק מאזרבייג'ן הסובייטית.

עם התפוררות ברית המועצות, הכריזה נחצ'יבאן על עצמאותה ב-17 בנובמבר 1990, במחאה על דיכוי התנועה הלאומית של אזרבייג'ן. כעשרה חודשים לפני שאזרבייג'ן עצמה הכריזה על עצמאותה מברית המועצות. עם הכרזת אזרבייג'ן על עצמאותה הפכה נחצ'יבאן לרפובליקה אוטונומית של אזרבייג'ן

מעבר הגישה היבשתי היחיד למובלעת האזרית נחצ'יבאן הוא דרך שטחה של הרפובליקה האיסלאמית של איראן.[3]

בשנת 2012 המקום הוכה רעידת אדמה שגרמה למוות של מאות ואף אלפי אנשים.

מחוזות מנהלייםעריכה

 
מחוזות נחיצ'באן
מספר במפה שם מחוז בירת המחוז סוג שטח (קמ"ר) אוכלוסייה
1 באבק באבק מחוז 1,170 66,000
2 ג'ולפא ג'ולפא מחוז 1,000 38,300
3 קאנגארלי גיבראק מחוז 682 25,500
4 נחצ'יבאן עירייה, עיר 130 70,000
5 אורדובאד אורדובאד מחוז 970 42,700
6 סאדאראק היידראבאד מחוז 150 12,900
7 שאקבוז שאחבוז מחוז 920 21,500
8 שארור שארור מחוז 478 96,000
בסך הכל 5,500 372,900

מקורותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נחצ'יבאן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2018 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם ב-2019
  2. ^ Coene, Frederik (2009). The Caucasus: an introduction. Routedge. p. 35. ISBN 978-0-415-48660-6.
  3. ^ ארתור לנק, הארץ - דעות, אזרבייג'אן כמודל