נחצ'יבאן
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
ערך זה עוסק ברפובליקה אוטונומית של אזרבייג'ן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן (באזרית: Naxçıvan Muxtar Respublikası) או בקיצור נחצ'יבאן, היא רפובליקה אוטונומית של אזרבייג'ן המופרדת ממנה על ידי ארמניה. מבחינה גאופוליטית הרפובליקה היא מובלעת ללא מוצא לים הגובלת בארמניה במזרח ובצפון (221 ק"מ של גבול), באיראן בדרום (179 ק"מ), ובטורקיה בצפון-מערב (15 ק"מ). הרפובליקה משתרעת על כ-5,500 קמ"ר ובירתה נחצ'יבאן, מקום משכנה של אוניברסיטת נחצ'יבאן.
| הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן Naxçıvan Muxtar Respublikası | |||||
| |||||
 | |||||
| המנון לאומי | המנון אזרבייג'ן | ||||
| יבשת | אסיה | ||||
| שפה רשמית | אזרית | ||||
| עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר) |
נחצ'יבאן 39°11′35″N 45°25′42″E / 39.19306°N 45.42833°E | ||||
| משטר | רפובליקה אוטונומית | ||||
| הקמה - ייסוד נחצ'יבאן אסס"ר - ייסוד הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן | 17 בנובמבר 1990 9 בפברואר 1924 17 בנובמבר 1990 | ||||
| שטח - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
2,124 קמ"ר (ללא דירוג) זניח | ||||
| אוכלוסייה (2007) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
382,059 נפש (ללא דירוג) 67.8 נפש לקמ"ר (ללא דירוג) | ||||
| מטבע | מאנאט אזרבייג'ני (AZM) | ||||
| אזור זמן | UTC +4 | ||||
| סיומת אינטרנט | .az | ||||
| קידומת בינלאומית | 994 | ||||
.svg)
משנת 1995 מכהן ואסיף טאליבוב כיושב ראש הפרלמנט של נחצ'יבאן.
תוכן עניינים
היסטוריהעריכה
על פי המסורת הארמנית נוסדה נחצ'יבאן על ידי נח[1]. הממצאים הארכאולוגיים המוקדמים ביותר שנמצאו באזור תוארכו לתקופת האבן החדשה. מאוחר יותר הפכה נחצ'יבאן לחלק מממלכת מני (ממלכת מיני), אוררטו ומדי, ובשנת 521 לפנה"ס הפכה לחלק מאחשדרפנות ארמניה תחת הממלכה האחמנית. לאחר מותו של אלכסנדר הגדול, בשנת 323 לפנה"ס, ניסו מספר מפקדים מקדוניים (גנרלים של אלכסנדר הגדול) להשתלט על האזור ללא הצלחה. בשנת 189 לפנה"ס הפכה נחצ'יבאן לחלק מממלכת ארמניה.
במאה ה-18 הוקמה בשטח נחצ'יבאן חאנות פאודלית פרסית, חאנות נחצ'יבאן ונוהלה על ידי שליטים אזריים מקומיים. החאנות התפוגגה בשנת 1828, הטריטוריות שלה אוחדו עם הטריטוריות של חאנות ירוואן, שבשנת 1840 נקראה פלך ירוואן והשתייכה למלכות המשנה של הקווקז (האימפריה הרוסית). נחצ'יבאן הפכה לאוייזד נחצ'יבאן תת-מחוז של פלך ירוואן (גוברניית ירוואן).
לאחר תקופת עצמאות קצרה כחלק מהרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן נכבשה נחצ'יבאן, ביולי 1920, על ידי הצבא האדום ובשנת 1922 הפכה לחלק מהרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז. ב-9 בפברואר 1924 הוקמה הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של נחצ'יבאן או בקיצור "נחצ'יבאן אסס"ר" כחלק מאזרבייג'ן הסובייטית.
עם התפוררות ברית המועצות, הכריזה נחצ'יבאן על עצמאותה ב-17 בנובמבר 1990, במחאה על דיכוי התנועה הלאומית של אזרבייג'ן. כעשרה חודשים לפני שאזרבייג'ן עצמה הכריזה על עצמאותה מברית המועצות. עם הכרזת אזרבייג'ן על עצמאותה הפכה נחצ'יבאן לרפובליקה אוטונומית של אזרבייג'ן
מעבר הגישה היבשתי היחיד למובלעת האזרית נחצ'יבאן הוא דרך שטחה של הרפובליקה האיסלאמית של איראן.[2]
בשנת 2012 המקום הוכה רעידת אדמה שגרמה למוות של מאות ואף אלפי אנשים.
מחוזות מנהלייםעריכה
| מספר במפה | שם מחוז | בירת המחוז | סוג | שטח (קמ"ר) | אוכלוסייה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | באבק | באבק | מחוז | 1,170 | 66,000 |
| 2 | ג'ולפא | ג'ולפא | מחוז | 1,000 | 38,300 |
| 3 | קאנגארלי | גיבראק | מחוז | 682 | 25,500 |
| 4 | נחצ'יבאן | עירייה, עיר | 130 | 70,000 | |
| 5 | אורדובאד | אורדובאד | מחוז | 970 | 42,700 |
| 6 | סאדאראק | היידראבאד | מחוז | 150 | 12,900 |
| 7 | שאקבוז | שאחבוז | מחוז | 920 | 21,500 |
| 8 | שארור | שארור | מחוז | 478 | 96,000 |
| בסך הכל | 5,500 | 372,900 |
מקורותעריכה
- הערך הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של נחצ'יבאן באנציקלופדיה הסובייטית הגדולה
- Ayvazyan, Argam. The Historical Monuments Of Nakhichevan, pp. 10-12. ISBN 0-8143-1896-7
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ Coene, Frederik (2009). The Caucasus: an introduction. Routedge. p. 35. ISBN 978-0-415-48660-6.
- ^ ארתור לנק, הארץ - דעות, אזרבייג'אן כמודל