נחשים ארסיים

נחשים ארסיים הם מיני זוחלים מתת־סדרת הנחשים המסוגלים לייצר ארס, שבו הם משתמשים להריגת טרף, להגנה ולסיוע בעיכול טרפם. רק כ-19% מכלל הנחשים בעולם הם ארסיים.

ניבי הארס של עכסן גב-יהלום מזרחי.
חליבת ארס של ממבה ירוקה מערבית

מנגנון הארס עריכה

הארס מועבר לרוב על ידי הזרקה באמצעות ניבים חלולים או מחורצים (ישנם כמה נחשים ארסיים שאינם בעלי ניבים מפותחים). נחשים ארסיים נפוצים מונים מינים ממשפחות הפתניים (הקטלניים ביותר), הצפעיים, הצפעוניים וכמה מהזעמניים. רעילות הארס מסומנת לרוב כך: LD50, ראשי התיבות "Lethal Dose,50%", ("מינון קטלני,50%"). ארס הנחש עשוי להיות בעל תכונות נוירוטוקסיות (פגיעה במערכת העצבים) והמוטוקסיות (פגיעה במערכת הדם)[1].

רמת סיכון עריכה

רמת הסיכון הפוטנציאלי לבני האדם תלויה במספר גורמים:

  • רמת התוקפנות של הנחש, אשר משפיעה על הסבירות שהנחש אכן יכיש אדם
  • כמות ארס המוזרקת בעת ההכשה,
  • יעילות מעבר הארס בגוף האדם ומיקום הנשיכה בגוף.
  • רמת הרעילות של הארס

נחשים תת-ארסיים עריכה

ישנם נחשים תת-ארסיים, שהם בעלי זוג שיניים מוגדלות ומעוקלות אחורנית הנמצאות בחלק הפנימי של הלסת העליונה. השיניים מחורצות בתעלה דרכה זורם הארס אל פצע הנשיכה. לצורך העברת ארס לטרף, על הנחש להכניס חלק מגוף הטרף אל עומק פיו ואז לחדור לתוכו, ומכאן הקושי שלהם להכיש טרף גדול, אף שהנחש מסוגל להעביר את איבר הטרף (או אצבעו של אדם) למיקום הנדרש במהירות יחסית. ארסם של רוב הנחשים המכונים חצי-ארסיים או תת-ארסיים חלש מכדי לסכן אדם (למעט אנשים שאלרגיים לארס), אך ישנם מקרים יוצאי דופן - כגון נחש העפאים ונחש זרדים - שנחשבים קטלניים. רוב הנחשים התת-ארסיים מצויים במשפחת הזעמניים, המונה מינים רבים שאינם ארסיים כלל, כמו זעמן שחור.

הנחשים הארסיים ביותר בעולם עריכה

נחש תפוצה מדד LD50 מ״ג לק״ג מסת גוף
טאיפן פנים־יבשתי אוסטרליה 0.025 מ״ג[2]
פתן ים דובויז גינאה החדשה, אוסטרליה וכמה מאיי האוקיינוס השקט וההודי 0.044 מ״ג
פתן חום מזרחי אוסטרליה ודרום גינאה החדשה ואינדונזיה 0.053 מ״ג
נחש ים צהוב־בטן חופי ימים טרופיים 0.067 מ״ג
פתן ים פרוני מזרח האוקיינוס השקט 0.079 מ״ג
טאיפן חופים גינאה החדשה וצפון־מזרח אוסטרליה 0.105 מ״ג
קרייט רב-רצועות סין ודרום-מזרח אסיה 0.108 מ״ג
רחב זנב שחור-רצועות דרום-מזרח אסיה ואינדונזיה 0.111 מ״ג
נחש טיגריסי אוסטרליה 0.131–0.194 מ״ג
פתן ים סכיסטוסה חופי האזור האינדו־פסיפי 0.1125 מ״ג

בהודו ישנם מינים ארסיים רבים. הקטלניים מביניהם המכונים "4 הגדולים" (אנ') הם: קוברה הודית, קרייט מצוי, צפע הודי (או צפע ראסל) ואפעה קריני.

נחשים ארסיים בישראל עריכה

  ערך מורחב – נחשים ארסיים בישראל

בישראל , מתוך 41 מיני נחשים, ישנם 9 מינים ארסיים[3], ו9 מינים תת-ארסיים אשר לרוב לאנשים אינם מסוכנים[4]:

נחשים ארסיים עריכה

צפע מצוי   עכן חרטומים   אפעה  
צפע חרמון   עכן גדול   שפיפון  
צפעון שחור   עכן קטן   פתן שחור  

נחשים תת-ארסיים עריכה

ארבע קו מובהק   נחש כיפה   עין חתול אדמדם  
ארבע קו מצרי   תלום קשקשים מצוי   עין חתול אפור
 
אין תמונה חופשית
מחרוזן הטבעות   תלום קשקשים מדברי   עין חתול חברבר  

הערכה המבוססת על דיווחים חלקיים מצביעה כי מדי שנה מתרחשים בין 200–300 מקרי הכשה כאשר יותר מ–95% ממקרים אלו הם הכשות של צפע מצוי. רוב המקרים בין אפריל עד ספטמבר, כ-5% מהמקרים קשים ובממוצע פחות מאדם בשנה מת מהכשת נחש בישראל.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נחשים ארסיים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דף מידע - הכשת נחש, באתר הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה
  2. ^ Some pharmacological studies of venom from the inland taipan (Oxyuranus microlepidotus) מאתר sciencedirect.com
  3. ^ נחשים ארסיים בישראל, באתר SNAKER
  4. ^ נחשים תת ארסיים בישראל, באתר SNAKER