נחשים ארסיים

נחשים ארסיים הם מיני זוחלים מתת־סדרת הנחשים המסוגלים לייצר ארס, שבו הם משתמשים להריגת טרף, להגנה ולסיוע בעיכול טרפם.

ניבי הארס של עכסן גב-יהלום מזרחי.
חליבת ארס של ממבה ירוקה מערבית

מנגנון הארסעריכה

הארס מועבר לרוב על ידי הזרקה באמצעות ניבים חלולים או מחורצים (ישנם כמה נחשים ארסיים שאינם בעלי ניבים מפותחים). נחשים ארסיים נפוצים מונים מינים ממשפחות הפתניים (הקטלניים ביותר), הצפעיים, הצפעוניים וכמה מהזעמניים. רעילות הארס מסומנת לרוב כך: LD50, ראשי התיבות "Lethal Dose,50%", ("מינון קטלני,50%"). בנוסף מחשיבים עוד כמה גורמים בשיפוט רמת הסכנה הפוטנציאלית לבני האדם: גורמים חשובים אחרים להערכת הסיכון כוללים סבירות שהנחש אכן יכיש אדם, כמות ארס המוזרקת בעת ההכשה, יעילות מעבר הארס בגוף האדם ומיקום הנשיכה בגוף. ארס הנחש עשוי להיות בעל תכונות נוירוטוקסיות (פגיעה במערכת העצבים) והמוטוקסיות (פגיעה במערכת הדם)[1].

נחשים תת-ארסייםעריכה

ישנם נחשים תת-ארסיים, שהם בעלי זוג שיניים מוגדלות ומעוקלות אחורנית הנמצאות בחלק הפנימי של הלסת העליונה. השיניים מחורצות בתעלה דרכה זורם הארס אל פצע הנשיכה. לצורך העברת ארס לטרף, על הנחש להכניס חלק מגוף הטרף אל עומק פיו ואז לחדור לתוכו, ומכאן הקושי שלהם להכיש טרף גדול, אף שהנחש מסוגל להעביר את איבר הטרף (או אצבעו של אדם) למיקום הנדרש במהירות יחסית. ארסם של רוב הנחשים המכונים חצי-ארסיים או תת-ארסיים חלש מכדי לסכן אדם (למעט אנשים שאלרגיים לארס), אך ישנם מקרים יוצאי דופן - כגון נחש העפאים ונחש זרדים - שנחשבים קטלניים. רוב הנחשים התת-ארסיים מצויים במשפחת הזעמניים, המונה מינים רבים שאינם ארסיים כלל, כמו זעמן שחור.

הנחשים הארסיים ביותר בעולםעריכה

נחש תפוצה מדד LD50 מ״ג לק״ג מסת גוף
טאיפן פנים־יבשתי אוסטרליה 0.025 מ״ג[2]
פתן ים דובויז גינאה החדשה, אוסטרליה וכמה מאיי האוקיינוס השקט וההודי 0.044 מ״ג
פתן חום מזרחי אוסטרליה ודרום גינאה החדשה ואינדונזיה 0.053 מ״ג
נחש ים צהוב־בטן חופי ימים טרופיים 0.067 מ״ג
פתן ים פרוני מזרח האוקיינוס השקט 0.079 מ״ג
טאיפן חופים גינאה החדשה וצפון־מזרח אוסטרליה 0.105 מ״ג
קרייט רב-רצועות סין ודרום-מזרח אסיה 0.108 מ״ג
רחב זנב שחור-רצועות דרום-מזרח אסיה ואינדונזיה 0.111 מ״ג
נחש טיגריסי אוסטרליה 0.131–0.194 מ״ג
פתן ים סכיסטוסה חופי האזור האינדו־פסיפי 0.1125 מ״ג

בהודו ישנם מינים ארסיים רבים. הקטלניים מביניהם המכונים "4 הגדולים" (אנ') הם: קוברה הודית, קרייט מצוי, צפע הודי (או צפע ראסל) ואפעה קריני.

נחשים ארסיים בישראלעריכה

בישראל ישנם 9 מינים ארסיים[3], ו9 מינים תת-ארסיים אשר לרוב האנשים אינם מסוכנים[4]:

נחשים ארסייםעריכה

צפע מצוי   עכן חרטומים   אפעה מגוון  
צפע חרמון   עכן גדול   שפיפון הנגב  
שרף עין גדי   עכן קטן   פתן שחור מצוי  

נחשים תת-ארסייםעריכה

ארבע-קו מובהק   נחש כיפה   עין-חתול אדמדם  
ארבע קו מצרי   תלום-קשקשים מצוי   עין-חתול אפור
מחרוזן דו-גוני   תלום-קשקשים מדברי   עין-חתול חברבר  

הערכה המבוססת על דיווחים חלקיים מצביעה כי מדי שנה מתרחשים בין 200–300 מקרי הכשה כאשר כ–95% ממקרים אלו הן הכשות של צפע מצוי. רוב המקרים מתרחשים בין אפריל לספטמבר.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נחשים ארסיים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה