אין תמונה חופשית

נח (זלדמן) רם (נולד ב-22 במרץ 1941) הוא שחיין וכדורסלן בעבר, מאמן נבחרת ישראל בשחייה בשתי אולימפיאדות (לוס אנג'לס 1984[1] וסיאול 1988[2]) ובשתי אליפויות עולם (גואיאקיל 1982, ומדריד 1986) ומאמן כדורסל בליגה הלאומית (3 עונות בהפועל גבת/יגור, 19721974 ועונה בהפועל חיפה, 1976)[3]

קורות חייועריכה

רם נולד בקיבוץ גבעת השלושה כבן בכור לשושנה ושמחה זלדמן, וגדל מגיל שנתיים בקיבוץ גניגר. הוא שירת כקצין נח"ל במחנה שמונים, שם פגש את אשתו לעתיד, שוש. לאחר נישואיהם, הם עיברתו את שם משפחתם כמקובל באותם ימים, ובחרו בשם רם, על שום קומתו הגבוהה (1.92 מטר). ב-7 בספטמבר 1967 בדרך לאימון כדורסל בקיבוץ עין חרוד הוא ניצל בתאונת דרכים קשה שבה נהרג הכדורסלן איתן חיימוביץ אחד מחבריו.[4] וכחבר קיבוץ מילא תפקידים ציבוריים רבים וכיהן פעמיים כמזכיר הקיבוץ, זאת במקביל לפעילותו המתמשכת כספורטאי ומאמן, תפקידים אליהם התייחסו באופן מסורתי כתחביב, ואשר בהם עסק לאחר שעות העבודה.

בספטמבר 1989 עזב עם משפחתו את הקיבוץ, ועבר להתגורר בנהלל ולאחר מכן באלון הגליל. בשנת 2003, עם מינוי למאמן של נבחרת ישראל בשחייה לנכים, עבר להתגורר בתל אביב.

ספורטאיעריכה

שחייהעריכה

רם החל להתאמן בכוחות עצמו בשחייה בגיל 13. הבריכה היחידה בה ניתן היה להתאמן הייתה בריכת ההשקיה העגולה של קיבוצו, גניגר, אשר לא ניתן היה למדוד בה זמנים מדויקים. המודל לחיקוי שלו היה בן קיבוצו גדעון שדמון, שהיה בוגר ממנו ואשר זכה לעיתים להתאמן כשחיין אורח בקבוצת הפועל גוש זבולון, בהדרכתו של יוסף טלקי. באליפויות ישראל בשחייה הגיע נח שלוש פעמים למקום השני. הישגיו הטובים ביותר היו במשחה ל-100 מטר גב בתוצאה של 1:12.7 דקות ובמשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 1:05.2 דקות.

כדורסלעריכה

בשנת 1961, בעת שירותו הצבאי, "התגלה" רם על ידי עמוס לין, קפטן קבוצת הפועל משמר העמק. הוא הצטרף לשורות הקבוצה, בה שיחק כעשר שנים כשחקן-ציר, לצידם של אדם גורן, יואש אזוב, האחים יבזורי ואחרים. בשנת 1965 שיחק בשורות נבחרת ישראל במכביה השביעית. משחק הפרידה שלו מקבוצתו התקיים ב-1971. כמחווה העבירה הפועל משמר העמק את המשחק למגרש בגניגר, שם זכו חברי הקיבוץ לראות אותה גוברת על קבוצת בית"ר תל אביב.

מאמןעריכה

מאמן כדורסלעריכה

במקביל לפעילותו כשחקן משמר-העמק הקים רם את קבוצת הכדורסל של גניגר, תחילה כמאמן, ומ-1971 כמאמן-שחקן. הקבוצה, שהחלה את דרכה בליגה הנמוכה ביותר, העפילה עד למקום השני בליגה השנייה שנקראה אז הליגה הארצית. מלחמת יום הכיפורים פגעה בצורה אנושה בקבוצה, שהתקשתה להתאושש לאחר שאחד משחקניה המרכזיים, ג'רי ברגמן, נהרג, ומספר שחקנים נוספים נפצעו.

בשנים 19721976 אימן רם בליגה הלאומית. בשנים 19721974 אימן את קבוצת הפועל גבת/יגור עם השחקנים איתמר מרזל, בועז ינאי, גור בן-דוד, ועירא הררי.[5] בשנים 19751976 אימן את קבוצת הפועל ניר דוד - בית אלפא ובשנת 1976 את קבוצת הפועל חיפה.[6] במקביל אימן נח במשך כשלושים שנה קבוצות ילדים ונוער, שחלקם הגיעו כשחקנים לקבוצות בליגות הבכירות.

מאמן שחייהעריכה

עם שחרורו מהצבא, ב-1963, הקים רם את קבוצת השחייה של גניגר, ובהיעדרה של בריכה מחוממת, נהג לאמן את שחייניו בימי החורף במימי הסחנה, שהטמפרטורה בו היא 28 מעלות במשך כל ימות השנה. הוא המשיך לאמן את הקבוצה, שהתרחבה ושינתה את שמה במשך השנים להפועל העמקים והפועל עמק יזרעאל, עד שנת 1995.

בין השחיינים שאימן וטיפח במשך השנים בקבוצה ניתן למנות את השחיינים האולימפיים אייל שטיגמן וטימאה טוט. נוסף להם הוא אימן את עודד צור, אילת יוטבת, רעיה צורף, אורלי שחם, יוחאי ליפשיץ, נדב שנל, יזהר שנהר וצבי רובינשטיין, גלעד חן, כרמל לויתן, רזיאל רימר, נוגה ויזל ועוד.

בשנים 19951997 אימן את קבוצת מכבי קריית ביאליק ובשנים 19972001 את קבוצת מכבי חיפה.

מאמן נבחרת ישראל בשחייהעריכה

בשנים 19731991 אימן רם לסירוגין את נבחרת ישראל בשחייה, והשתתף עמה בתחרויות רבות באירופה, בשתי אולימפיאדות (לוס אנג'לס 1984[1] וסיאול 1988[2]) ובשתי אליפויות עולם (גואיאקיל 1982, ומדריד 1986).

מאמן נבחרת ישראל בשחייה לנכיםעריכה

בשנת 2003 החל לאמן את קבוצת השחייה של בית הלוחם תל אביב, לצד תפקיד מאמן נבחרת ישראל בשחייה לנכים. הוא הוביל את שחייני ישראל ב-4 אולימאפיאדות (אתונה 2004, בייג'ינג 2008, לונדון 2012 וריו דה ז'ניירו 2016).

שחייניו שזכו במדליות פאראלימפיות: יצחק ממיסטבאלוב, נמרוד צבירן וענבל שוורץ גנפול, לצד קרן לייבוביץ' שהתאמנה בהדרכתו של אסף מימון וענבל פיזרו ששחתה בהדרכתו של המאמן יעקב בנינסון.

חיים אישייםעריכה

רם נשוי, אב לשלושה ילדים וסב לתשעה נכדים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה