נטע אלקיים

יוצרת ישראלית

נטע אלקיים היא יוצרת בינתחומית, אמנית פלסטית, מוזיקאית וזמרת. היא משלבת בקולה השפעות מוזיקליות אנדלוסיות, ברבריות וים-תיכוניות. סגנונה המוזיקלי משלב השפעות של שירת נשמה שחורה, פיוט, פופ ורוקנרול. כותבת שירים ומתרגמת לשפת הדאריג'ה الدارجة 'Darija (אנ'), הערבית המדוברת במרוקו.

נטע אלקיים
Neta elkayam portrait copy.jpg
לידה 1980 (בת 40 בערך)
נתיבות, ישראל
סוגה מוזיקת עולם, פיוט, רוק, פופ
עיסוק זמרת, אמנית
כלי נגינה קלידים, גיטרה
שיתופי פעולה בולטים עמית חי כהן, מוריס אל מדיוני, דודו טסה, ריימונד אבקסיס, תזמורת ירושלים מזרח ומערב, התזמורת האנדלוסית הישראלית
https://www.netaelkayam.com
חברים
עמית חי-כהן, שיקו בכר, תום כהן, מוריס אל מדיוני

בנוסף עוסקת באמנות פלסטית, הציגה תערוכות יחיד, השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות ופסטיבלים שונים.

יצירתה, הן האמנותית והן המוזיקלית, עוסקת רבות בזהותה המרוקאית במרחב הישראלי והבינלאומי.

מבצעת שירים ומחדשת יצירות בשפה הערבית-מרוקאית, יצירות ישנות ופחות מושמעות ומוכרות ומעניקה להם גוון אישי. בנוסף, כותבת יצירה מקורית בשפה המרוקאית.

ביוגרפיהעריכה

אלקיים נולדה ב־1980 בעיר נתיבות להורים ילידי מרוקו. אמה עלתה מהעיר קזבלנקה אליה הגיעה מהכפר איליר (Zaouïa d'Illigh, צר'), ואביה מהכפר טינריר (Tinghir, אנ'). אביה הוא האמן מיכאל אלקיים.

נטע גדלה בסביבה ספוגה בתרבות יהודי מרוקו ולכך השפעה עמוקה על יצירתה[1].

השכלתה של אלקיים נגעה בתחומי אמנות ומוזיקה מגוונים. את לימודי התיכון סיימה במגמת מוזיקה, באולפנת בני עקיבא, אבן שמואל. ב־2005 סיימה לימודי אמנות במסלול האקדמי לאמנות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר-שבע וב־2007 סיימה את תוכנית ה'שנה החמישית' ללימודי התמחות לאמנים צעירים בבית הספר לאמנות קלישר בתל אביב. בנוסף, ב־2008 סיימה לימודי מיצג בבמת מיצג, בית ספר לאמנות בינתחומית, תל אביב.

אלקיים נשואה ליוצר והמוזיקאי עמית חי כהן, והשניים יוצרים יחד ומתגוררים בירושלים[2].

סגנון מוזיקליעריכה

סגנון שירתה וקולה משלבים השפעות מוזיקליות אנדלוסיות, ברבריות וים-תיכוניות, כמו גם השפעות של שירת נשמה שחורה, פיוט ורוקנרול.

נטע מבצעת שירים בסגנונות שונים ועכשוויים כמו פופ, בלוז ורוקנ׳רול ושואבת השראה משפע הסגנונות המצויים במרוקו וביניהם: 'ע'ייטה' (אנ'), צעקה, שהוא סגנון עממי אמזירי (ברברי), 'שגורי' שהוא סגנון משני של שעבי מרוקאי (אנ'), ומוזיקה אנדלוסית בסגנון 'אלא' .

נטע מכוונת ביצירתה לקהל המקומי ולקהל הבינלאומי והיא יוצרת מוכרת ומושמעת במרוקו[3].

פרויקטים מוזיקלייםעריכה

הווא ג׳אני (הנה הוא בא אלי) (2012)עריכה

ב-2012 הקליטה וצילמה בביתה יחד עם עמית חי כהן שני סרטונים עם ביצועים מחודשים למוזיקה של יוצרים יהודים צפון אפריקאים משנות החמישים, לין מונטי וסלים הללי. סרטונים אלה זכו לצפיות רבות אשר בעקבותיהם יצרו השניים ב-2013 את המופע ״הווא ג׳אני״ בליווי הרכב נגנים, ביניהם הכנר אלעד לוי, תלמידו של הכנר ישועה אזולאי שהיה ממקימי התזמורת האנדלוסית הישראלית, ונגן העוד שיקו בכר[4].

המופע ׳הווא ג׳אני׳ הוזמן לפסטיבל GWMF, Gibraltar World Music Festival, (אנ') שבגיברלטר, בפסטיבל Pèlerinage en décalage בפריז, ובין השנים 7–2013 השתתף בפסטיבלים רבים בין היתר בשווייץ, בנגקוק, ניו-יורק, ברלין ופסטיבל ״אטלנטיק אנדלוס״ באסואירה שבמרוקו, שם ביצעה אלקיים לראשונה יצירה נשכחת של הזמרת היהודייה המרוקאית זוהרה אלפסיה ״מולאי איברהים״ (האכ אממה), שהפך מאז ללהיט מרוקאי וקיבל עוד עשרות גרסאות על ידי מבצעים ממרוקו וישראל. לאחר הופעותיה במרוקו זכתה לכתבה נרחבת במגזין ״אקו״ הפופולרי במרוקו, שם קיבלה את הכינוי: ״יונת השעבי המרוקאי״[3].

שיר הנושא של המופע ״הווא ג׳אני״ שכתבה, עובד לתזמורת על ידי המנצח והמעבד תום כהן, הוקלט בהופעה חיה בליווי תזמורת ירושלים מזרח ומערב ונבחר לאחד מעשרת שירי השנה של 2015 של עיתון הארץ.

אביאדי (אשריי) (2016)עריכה

ב־2016 עלה המופע ׳אביאדי׳ - מופע מחווה לזמרת זוהרה אלפסיה, אותו יצרה יחד עם עמית חי כהן (ניהול מוזיקלי) בליווי אנסמבל של עשרה מוזיקאים. המופע שילב קטעי דוקו נדירים של הבמאי חיים שירן שליווה ותיעד את הזמרת בארץ לפני מותה ואנימציה מקורית של האמן דותן מורנו. במופע קיבלו פרשנות חדשה לראשונה קלסיקות של הזמרת היהודייה שהותירה קריירה מפוארת במרוקו מאחור ועלתה לארץ לחיי בדידות ועוני. ׳אביאדי׳ פתח את פסטיבל העוד הבינלאומי בירושלים, הוזמן לפסטיבל היהודי בקרקוב שבפולין[5] וסוקר בעיתון Hespress הנפוץ במרוקו. מתוך הסיקור[6]:

״נטע, אמנית ישראלית הדבקה במורשת המרוקאית, חידשה במופע מיוחד שירים של זוהרה אל-פאסיה, שעלתה לישראל ב -1962 לאחר שנהנתה מהצלחה רבה בשנות ה -70 במרוקו. נטע סבורה שחובה לשמור על נכסי התרבות המרוקאים באמצעות ביצועים של יצירותיהם הנצחיות של השעבי המרוקאי, הכולל שירים של זוהרה אלפסיה, שמאז ומתמיד משכה אליה יהודים מרוקאים ומוסלמים בתאטראות הגדולים של מרוקו במהלך המאה ה -20.״[7]

״תהילה לדוד״ (2019)עריכה

מופע המוקדש לגדול משוררי יהדות מרוקו, דוד בן אהרון בן חסין (1792-1727), שבין יצירותיו "אוחיל יום יום אשתאה", "אערוך מהלל ניבי" ״לדוד שיר ומזמור״ המוכרים ונפוצים עד היום. המופע משותף ליוצר עמית חי כהן, על מחשב, מקלדות ופסנתר. סגנון היצירות הוא מפגש בין ביטים אלקטרוניים ופיוט צפון אפריקאי ממקנס של המאה ה-18 וכולל הלחנת יצירות חדשות.

״ארנאס״ (2019)עריכה

פרויקט מוזיקלי-ויזואלי סביב מחנה גרנד ארנס, מחנה מעבר לעולים מצפון אפריקה שפעל במרסיי. היצירות נכתבו בהשראת חומרים שאותרו בארכיונו של יששכר בן עמי אשר הקליט במחנה נשים יהודיות שרות שירים מהרי האטלס.[8]

הופעות ושיתופי פעולה בולטיםעריכה

ב-2014 כתבה את שיר הנושא לסרט ׳אנשים כתומים׳ של חנה אזולאי הספרי אותו תרגם למרוקאית יהודית ראובן אברג׳ל והלחין והפיק עמית חי כהן.

מאז שנת 2015 מעבר לפעילותה עם ההרכב נטע שיתפה פעולה והתארחה כסולנית עם תזמורות אנדלוסיות רבות מהארץ ומחו״ל והופיעה לצד גדולי ה׳שעבי׳ המרוקאי בארץ, במרוקו ובפריז וביניהם: נאג׳אט רזקאווי, עביר אל עבד, ריימונד אבקסיס, מקסים ומייק קרוצ׳י, וענקי המוזיקה הדג׳ירית (סגנון אלג׳יראי) הוותיקים החיים בארץ נינו ביטון ומוריס אל מדיוני, עימו היא מופיעה באופן קבוע מאז שובו לישראל.

ב־2018 הקליטה שני שירים בפריז לאלבום העתידי של ההרכב האלג׳יראי ׳אל גוסטו׳, הרכב אלג׳יראי יהודי מוסלמי שהתפרק ואחרי 50 שנה התאחד בסיפור מרגש שתועד לסרט מצליח.

אמנות פלסטיתעריכה

יצירותיה כוללת ציורים, רישומים, רקמות, אנימציות, פסלים ועבודות וידאו- ארט. אלקיים מרבה לצייר פורטרטים של גיבורי תרבות.

מבחר תערוכות יחידעריכה

מבחר תערוכות קבוצתיותעריכה

  • 2006
    • "הסטודיו הפתוח", קלישר 5 תל אביב
    • "ללא התראה מוקדמת", גלריה ברבור, ירושלים
  • 2007
  • 2008
  • 2009
  • 2010 - "סיבולת לב", אוצרות והשתתפות, פסטיבל "יוצרים מציאות", סינמטק ירושלים
  • 2011 - "פסטיבל זז", הפסטיבל הבינלאומי לאמנות מיצג, ואדי ניסנאס, חיפה
  • 2015 - "כתמים והחתמות", מזרחיות ופלסטיניות באמנות החזותית בישראל; אוצרות: שולה קשת, פאריד אבו שקרה; תערוכה נודדת[9]

פרסים ומלגותעריכה

  • 2005
    • מלגת ראש העיר לעידוד אמנים צעירים, עיריית נתיבות
    • פרס הצטיינות מראש המכללה ע"ש קיי, באר שבע, 2005
    • תמיכה בהפקת אלבום מטעם המועצה לתרבות של מפעל הפיס
  • 2007 - מלגת השתלמות לאמנים, קרן התרבות אמריקה-ישראל
  • 2008 - תמיכה בפרויקט "הצעדה הירוקה" מטעם המועצה לתרבות של מפעל הפיס
  • 2017 - פרס אקו״ם בזמר העברי לשנת 2017[10]
  • 2019 - פרס ארז ביטון ע"ש עליזה טובול ליוצרים צעירים[11]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • שולה קשת, פריד אבו שקרה ואסעד מוסא עודה, כתמים והחתמות – מזרחיוּת ופלסטיניוּת באמנות החזותית בישראל, הוצאת אחותי - למען נשים בישראל, 2015, תל אביב.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רחלי ריף, שפת סבתי: נטע אלקיים מכירה שורשים, מקור ראשון, ‏18/3/2017
  2. ^ אתר האינטרנט של עמית חי כהן, Amit Hai Cohen (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 Editorial, [http://www.leseco.ma/images/stories/1246/eco-weekend.pdf La colombe de la musique populaire marocaine], LES ÉCO WEEK-END NOVEMBRE 14, 2014, עמ' 32-33
  4. ^ "Live, from their living room" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2018. 
  5. ^ Neta Elkayam (13 בינואר 2018), Ya warda- نيطع القايم Neta Elkayam- Live in Krakow, בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2019 
  6. ^ אתר האינטרנט של המופע, Neta Elkayam (בעברית)
  7. ^ مطربة إسرائيلية تنفض الغبار عن أغاني الراحلة زهرة الفاسية, Hespress, ‏21 אוגוסט 2017 (בar-MA)
  8. ^ נטע אלקיים: "במרוקו עליתי לבמה עם גלבייה של גבר", ynet, ‏2020-01-07 (באנגלית)
  9. ^ שולה קשת (קשי), כתמים והחתמות : מזרחיות ופלסטיניות באמנות החזותית בישראל, תרגום: אסעד מוסא עודה, אחותי - למען נשים בישראל, תשע"ה 2015, עמ' 5
  10. ^ אקו"ם, דוח פעילות שנתית
  11. ^ חגיגה לארז ביטון, שירים ופרסים - יובל אראל, הבלוג של יובל אראל, ‏2019-12-28 (בhe-IL)